שכר טרחת עורך דין בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי

נוכח כל האמור לעיל, טען הנתבע כי התובעת התרשלה בייצוגו מול המוסד לביטוח לאומי, גרמה לו נזק בכך, והפרה את הסכם שכר הטירחה עת טענה כי יש לשכור את שירותיו של עורך דין נוסף, וכי על הנתבע לשאת בעלות שכר טירחתו.

עיון בהסכם שכר הטירחה מעלה כי הייצוג אותו התחייבה התובעת לספק לנתבע, הנו ייצוג "בעיניין תאונת עבודה מיום 29.12". כמו כן סוכם, כי הלקוח ישלם שכר טירחה בגין קריאת התיק, פתיחתו, הכנת החומר ומשלוח החומר כנדרש לביטוח לאומי, סך של 3,000 ₪ פלוס מע"מ. כמו כן סוכם, כי עבור ניהול התיק, לרבות ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי, ישלם הלקוח מכל סכום שיפסק, סכום של 15% פלוס מע"מ. קריאה פשוטה של סעיף 2 להסכם שכר הטירחה מעלה, כי התובעת התחייבה כלפי הנתבע, לנהל את התיק עבורו, לרבות ייצוג מול המוסד לביטוח לאומי, אולם לא רק. ראו לעניין זה את עדותה של גב' איפרגן מטעם התובעת, לפיה בהגינותה ציינה, כי ה"לרבות" הכוונה כי הטיפול כולל עניינים נוספים לפני או אחרי הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.

...

לטענת התובעת במסגרת הסכמי שכר טרחה אלו, נקבע מה גובה שכר הטרחה אותו ישלם הנתבע לתובעת בגין השירותים אותם הוא זכאי לקבל במסגרת ההסכמים.

כך למשל, נקבע בעניין זה על-ידי כבוד השופט א' ריבלין בעניין יכין חקל (בפסקה 10) כלהלן: "כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי, ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד, פ"ד מג(1) 160, 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל). בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, פ"ד מו (4) 586, 593). כמו-כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון – במידה וקיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין, ראו למשל ע"א 2871/00 מועין דאוד ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, פ"ד נז(6) 319, 326)". נוכח האמור לעיל, הרי שטענת התובעת בסיכומיה כי "השכר הראוי" נתון לשיקול דעת בית המשפט, נדחית על ידי מכל וכל.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי הסכם שכר הטרחה מול חברת מנורה שריר וקיים והתובעת זכאית לשכר טרחתה בגובה של 1,180 ₪.

כמו כן אני קובעת שהסכם שכר הטרחה בגין תאונת העבודה כלל התחייבות של התובעת לייצג את הנתבע אף בערכאות משפטיות, כולל בית הדין לעבודה.

לעניין זה מפנה התובע לפסק דין של בית משפט שלום בו כנטען היתחשב בית המשפט בסכום ששילם תובע לבא כוחו בעבור טפול בתביעתו מול המוסד לביטוח לאומי.

במקרה שלפני, כלל לא שוכנעתי כי לולא לווי עורך דין לא הייתה תביעתו של התובע במוסד לביטוח הלאומי מטופלת כדבעי ותוצאתה לא הייתה זהה.

זכותו כמובן של התובע לבחור להסתייע בשרותי עורך דין ולהתחייב לשכר טירחה בשיעור שנידרש אך ספק רב בעיני האם ניתן לחייב את הנתבעת לשאת בהחזר עלות זו. סיכום סכום הפיצויים סיכום סכום הפיצויים הוא כדלקמן: הפסד הישתכרות לעבר - 219,779 ש"ח אבדן כושר הישתכרות - 500,000 ש"ח עזרת הזולת - 25,000 ש"ח הוצאות רפואיות ונסיעות - 3,000 ש"ח נזק לא ממוני - 90,000 ש"ח. סה"כ נזק 837,779 ש"ח. בנכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי 57,841 ש"ח יתרה 779,938 ש"ח לסכום הפצוי בסך של 779,938 ₪ יתוסף שכר טירחת עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט בסך של 8,200 ₪ נכון להיום.

...

לראיות התובע לא צורפה כל אסמכתא לתשלום הנטען, הטענה לא הועלתה בתצהירו ובסיכומיו ולפיכך, דין הטענה להידחות ולו מטעם זה בלבד.

מעבר לצריך, אציין, כי לטעמי דין הטענה להידחות גם לגופה.

במקרה שלפני, כלל לא שוכנעתי כי לולא ליווי עורך דין לא הייתה תביעתו של התובע במוסד לביטוח הלאומי מטופלת כדבעי ותוצאתה לא הייתה זהה.

לפני תביעה כספית לתשלום שכר טירחת עורך דין.

בהסכם נקבע, כי הייעוץ המשפטי יתמקד בעיקר בהכנת הצעות חוק ועתירות משפטיות, אך כולל בין היתר עריכת צוואות לחברי העמותה, וכן ייצוג חברי העמותה בתביעות ובערעורים בבית הדין לעבודה ומול המוסד לביטוח לאומי.

ב"כ הנתבעת טוען כי עבודה מרכזית בתיק הייתה הכנת חוות דעת כלכלית שעניינה הוכחת העלויות האמתיות של תיקון הסעיף המפלה (בנגוד לחוות הדעת שהגישו מטעם המוסד לביטוח לאומי בבג"ץ ועקנין), פעולה שנעשתה על ידי עורכי הדין ממשרד מושקוביץ.

...

טענות התובע התובע טוען כי מאחר שייצג את הנתבעים בעתירה לבג"ץ לכל אורכה יש לקבל את תביעתו ולהכיר בשכר הטרחה המגיע לו בגין עבודתו זו (המוסכם או לכל הפחות הראוי).

אדרבה, רואים בצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים), והוא כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד רוזן, בעמ' 342).

רביעית - ומבלי למצות, יש לקחת בחשבון כי השכר הראוי צריך להיות מושפע מהעובדה שחלק מהזמן טופל התיק במסגרת הסכם הריטיינר ובחלקו לאחר שהסכם הריטיינר פג. סיכומו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה ולפיה התביעה תתקבל בחלקה, כך שישולם לתובע סך של 14,000 ₪.

מכאן התביעה לתשלום יתרת שכר טירחה בסך כולל של 177,478 ₪ כמפורט להלן: סך של 110,490 ₪ עבור הטיפול בתביעת הפיצויים ובהליכים מול המוסד לביטוח לאומי.

אוסיף, כי משעסקינן בתביעה חוק הפלת"ד , אין להביא לכך שנתבע יצטרך לשלם שכר טירחה מלא לפי השעור שנקבע בחוק הפלת"ד, לכל אחד מעורכי הדין המייצגים, מה שיביא לחיוב בכפל ובענייננו אף ליותר מכך, לאור ייצוג, ע"י ארבעה עורכי דין, כל אחד בשלב אחר של ההליך.

...

סוף דבר: במשך למעלה משנתיים ימים, ייצגו התובעים את הנתבע בענייניו השונים.

כמובא בגוף פסק הדין , אני מורה לנתבע לשלם לתובעים שכר טרחה כדלקמן: בעד הייצוג המשפטי בתביעת הפיצויים, סך כולל של 29,901 ₪.

הנתבע ישלם לתובעים את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בטבריה (כב' השופטת ב' לכמן) בתא"מ 36730-01-15 מיום 10.01.2018 רקע בשנת 2013 שכר המשיב את שירותיו של המערער כעורך דין, על מנת לטפל עבורו בתביעת נכות למל"ל. בין השניים נחתם הסכם שקבע את שכר הטירחה שישולם למערער (להלן: הסכם שכר הטירחה או ההסכם), לפי המתוה הבא: עבור טפול בתביעת נכות כללית – 4,300 ₪ וכן 20% מתוך 72 חודשי קצבה.

בבוחנה את תביעתו הנגדית של המערער סקרה כב' השופטת הנכבדה את הקף פועלו של המערער לטובת המשיב, ובערבו של יום קבעה כי המערער אכן טיפל בעיניינו של המשיב מול הביטוח הלאומי, אך לא מצאה כל ראיה לטפול של המערער בעיניינו של המשיב מול חברת הביטוח "מגדל". רצתה בכך כב' השופטת קמא לומר, כי המשיב זכאי לשכר טירחה עבור הטיפול בביטוח לאומי, אך לא עבור הטיפול אצל "מגדל". באשר לגובה התשלום סברה השופטת הנכבדה קמא, כי על רקע נסיבותיו של המשיב לא יהא זה ראוי וצודק לחייבו לפי המוסכם בהסכם שכר הטירחה, כי אם בהתאם להוראות תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 (להלן: תיקון 161), המגביל את שיעור השכר בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי.

...

סופו של דבר חויב המשיב לשלם למערער סך 8,671 ₪, ואת התשלום פרסה השופטת קמא על פני 24 תשלומים חודשיים שווים.

סוף דבר סוף דבר, משום כל הטעמים הללו, אני מקבל את הערעור על פי המפורט מעלה, ומחייב את המשיב לשלם למערער את השכר על פי ההסכם שנחתם ביניהם, עבור הטיפול בקצבאות הנכות אצל המל"ל (4,300 ש" ועוד 20% מתו 72 חודשי קצבה, וכן 20% מקצבאות נכות כללית שיתקבלו רטרואקטיבית).

נוסף על כך אני מחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בהליך הערעור, בסך של 5,000 ₪.