שכר טרחת עורך דין בתאונת עבודה

הצדדים לא התייחסו לשאלת הזכאות ל-25% מסך הפצוי מתוקף סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, ולפיכך הנני פטורה מדיון בענין זה. מעבר לידרוש אוסיף כי, על פניו, לא עולה זכאות ברורה לפצוי זה שכן על פי תצהיר התובעת, התאונה ארעה בעת עבודתה, בדרך ללקוחה שלה, המדובר בעובד עצמאי הנוסע ברכב שבבעלותו ונפגע בתאונה שהיא גם תאונת עבודה בעטיה אין זכאות לתוספת של 25% מסכום הפצוי (ר' רע"א 1695/18 פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, בפיסקה 5 (‏13.9.2018)).

נוכח התוצאה, תשלם התובעת לנתבעת את הוצאות שכרו של המומחה בסך 5,850 ₪ וכן שכר טירחת עורך דין בסך 23,400 ₪.

...

בנושא זה אינני מקבלת את עדותה של התובעת אף שקיבלתי את עדותה בענין עצם התרחשות התאונה, תוך הפעלת הכלל הראייתי של "פלגינן דיבורא" לפיו יש להפריד בין חלק זה של עדות התובעת ובין החלקים הנוגעים לשיעור נכותה ותפקודה, העומדים בסתירה לראיות וממצאים אחרים, כפי שפורט (ר': ע"א 7862/22 עבד דכנאס נ' נידאל דפראוי, בפסקה 23 (20.07.23)).

כאמור, הטענה לא נטענה, לא הובאו ראיות מספקות לביסוס טענות בענין זה, לפיכך אינני דנה בנושא זה. סוף דבר התובעת אינה זכאית לתשלום פיצויים מהנתבעת – התביעה נדחית אפוא.

נוכח התוצאה, תשלם התובעת לנתבעת את הוצאות שכרו של המומחה בסך 5,850 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך 23,400 ₪.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כתאונת עבודה, וּועדה רפואית קבעה לו נכויות צמיתות כדלקמן: 10% בגין קטיעה חלקית של האגודל, לפי תקנה 43(1)(ג) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות); 5% בגין פגיעה בעצב המדיאני בגדם, לפי תקנה 31(4)(א) לתקנות ו - 10% בשל הפרעת היסתגלות, לפי תקנה 34(ב)(2) לתקנות; סך הכל במשוקלל: 23.05%, ולאחר הגדלת הנכות ברבע מכח תקנה 15 לתקנות - נכות כוללת בשיעור 29% לצמיתות.

הגריעה מכושר הישתכרות חישוב אקטוארי מלא על פי בסיס שכר של 9,000 ₪ והנכות הרפואית בשיעור 23% מביא לתוצאה של 542,133 ₪ (מקדם ההוון: 261.9); ואולם, לאור זאת שהתובע שב לעבודתו הקודמת, באותו מקום עבודה בו הוא עובד מעל 15 שנה, ללא כל פגיעה בשכרו, בשים לב לכך שאינו מטופל מזה למעלה משלוש שנים, ולנוכח קיומה של נכות משמעותית בגין התאונה הקודמת, יש מקום לפסוק לו פיצוי בסכום גלובאלי, אותו מצאתי לנכון להעמיד על 365,000 ₪ (שיעור כ - 67% מהסכום האקטוארי המלא).

סיכום לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 67,302 ₪, בצרוף שכר טירחת עורך דין בשיעור 13% ומע"מ והחזר האגרה ששולמה.

...

לטענתו, התובע היה בתחילת דרכו המקצועית, וחזקה שהיה משביח את שכרו; לטענתו, אנשי מקצוע כגון חשמלאי, רצף או פחח אינם עובדים בשכר נמוך מרמת שכר זו. אין בידי לקבל טענה זו. ראש וראשון, התובע החל לעבוד בחברת ורד ו.מ. בע"מ בגיל 16, במקביל ללימודיו בתיכון.

לא שוכנעתי כי עם סיום תקופת ההכרה בו כ"נכה נזקק" לא היה ביכולתו של התובע לשוב לעבודה כלשהי, לרבות לעבודתו הקודמת; את טיפוליו האורתופדיים והנפשיים סיים בסוף שנת 2020; מכאן שמצבו הרפואי התייצב.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי רק בחלוף כחצי שנה ממועד ההכרה בתאונת העבודה (10.8.22), פנה התובע בבקשה להכרה בפגימה 'נוספת'- ברך ימין (מכתב ב"כ התובע מיום 25.1.23); במסמכים הרפואיים שצורפו לא עולה פגיעה בברך ימין; התובע פנה לצילום רק ביחס לכף רגל ולקרסול ימין; לא הוכח כי התובע נזקק לטפול רפואי או אי כושר בגין הברך; במסגרת תאונות עבודה קודמות שהוכרו לתובע, קיימת תאונה עבודה מ2013 בה הוכרה פגיעה בברך ימין.

בהיתחשב בכך שהוגש כתב תביעה אך לא קוים דיון בהליך, בית הדין מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 2,000 ₪.

...

בנסיבות אלה יש לדחות את התביעה להכרה בליקוי, אף ללא מינוי מומחה רפואי משלא הוכח קיומו של ליקוי בברך, אי כושר או צורך בטיפול רפואי או שיקום.

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזק גוף שנגרמו, לפי הנטען, לתובע כתוצאה מתאונת עבודה מיום 20.06.2019, שאירעה בשירות הנתבעת 1, חברת כוח האדם, ששלחה אותו לעבודה בסניף מזון של הנתבעת 2 השוכן בעיר נוף הגליל ובו ארעה התאונה.

למקרה שלפנינו יפים הדברים שנכתבו ברע"א (ת"א) 37983-02-21 הגלידה מול הקניון בע"מ נ' מיסטרל ציוד למסעדות בע"מ (23.05.21): "ובמה הדברים אמורים? למשל כאשר עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזק שהגיש תובע כנגד נתבע וזה האחרון שולח הודעה לצד ג' כנגד בעל חוזה שלו שהתחייב בחוזה לשפותו בכל נזק שייגרם לצד ג' במקרקעין שלו וכדומה. או תביעה כנגד מזיק בחוזה לשפותו בכל נזק שייגרם לצד ג' במקרקעין שלו וכדומה. או תביעה כנגד מזיק ששולח הודעה לצד ג' למבטחת שלו שמתנערת מחובתה מכוח הפוליסה לתת לו כסוי ולייצגו בהליך". נפסק, כי "במקרים דוגמאת אלו, עומד כנגד צד ג' החשש שיידרש לשאת בתוצאות פסק הדין ולשלם לשולח ההודעה שיעור כלשהוא מהסכום שנידרש שולח ההודעה לשלם לתובע. במקרים אלו נידרש הצד השלישי להיתגונן ולנהל את ההליך כדי למנוע את חיובו או כדי להביא לכך שיידרש לשלם רק את הסכום שהוא אחראי לו ולא יותר. משכך הוא נידרש להוציא הוצאות משפט בדמות שכר טירחת עורך דין מייצג, עלויות חוות דעת ועוד". אכן, כטענת הנתבעת 1, על הודעה לצד שלישי להשלח במועד הקבוע להגשת כתב ההגנה.

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני מחליטה להיעתר לבקשה ומתירה הגשת הודעה צד שלישי מתוקנת בדרך של צירוף חתמי לוידס, באמצעות קופר נינווה סוכנות לביטוח (2010) בע"מ, המבטחת של הנתבעת 1 בפוליסת אחריות צד שלישי שהייתה בתוקף במועד התאונה נשוא התביעה, וזאת כצד שלישי נוסף בהליך.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון ההודעה לצד שלישי כמבוקש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, כאשר מדובר בתאונת עבודה, בהיתחשב בפגיעתו של התובע הן האורתופדית והן הנפשית ובטיפולים שעבר בהתאם לעולה מן המסמכים הרפואיים, ולמרות שלא צורפו קבלות, וכן בהיתחשב גם בגילו של התובע, נכותו הרפואית ופגיעתו, אני פוסק לתובע פיצוי גלובאלי בגין רכיב זה לעבר ולעתיד בסך של 25,000 ₪.

לכל סכום שישולם לתובע יצורף שכר טירחת עורך דין בשיעור 23.4% מהסכום ששולם.

...

דיון והכרעה - לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי למען לא יצא מי מהצדדים מקופח נכון יהיה לקבל את הצעת התובע באופן שככל שהתובע לא הגיש תביעה לצירוף דרגות נכות בשל שתי התאונות, הקודמת מיום 9.8.87 ונשוא ענייננו מיום 20.7.17, יוקפאו הסכומים הרעיוניים האמורים בחוות הדעת האקטואריות מטעם הנתבעות בסך מצרפי של 801,462 ₪ עד להגשת תביעה שכזו שתוגש לכל המאוחר תוך 75 יום מהיום, והסכומים ינוכו בהתאם להחלטות המוסד לביטוח לאומי שתתקבלנה.

סוף דבר סיכום הנזקים: א. הפסדי שכר לעבר - 681,500 ₪ ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 507,000 ₪ הפסדי פנסיה - 148,500 ₪ ד. ניידות ונסיעות - 25,000 ₪ ה. עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 250,000 ₪ ו. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 25,000 ₪ ז. נזק שאינו נזק ממון - 150,000 ₪ סה"כ 1,787,000 ₪ התביעה נגד הנתבעות מתקבלת.

7נוכח האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובע פיצוי בגין נזקיו עקב התאונה בסך של 1,787,000 ש"ח ממנו יוקפא בשלב זה סך של 801,462 ₪ כשהצדדים יפעלו לעניין ניכויי תשלומי וקצבאות המל"ל בהתאם להחלטתי כאמור בסעיף ד. 10.