שכר טרחת עו"ד בתביעה שהוכרעה בפשרה בגישור

בפניי תביעה כספית לתשלום שכר טירחת עורך דין, בגין טפול משפטי בתביעה לקבלת זכויות עובד בביה"ד האיזורי בירושלים.

אפרט להלן: סעיף 2 להסכם קובע "שכה"ט המוסכם בגין ייצוג הלקוח בתביעתו הנ"ל יעמוד על 25% לא כולל מע"מ (להלן: "שכה"ט) שכה"ט אינו תלוי בחובות קודמים ו/או קזוזם בין הלקוח לבין הנתבע ומכל סיבה שהיא. שכה"ט ישולם גם באם יגיעו הצדדים לפשרה מחוץ לכותלי ביה"ד או במהלך הדיון או לפניו." משמע, הוסכם על שכר טירחה שייגזר מן התביעה בשיעור של 25% לא כולל מע"מ. כפי שניתן לראות, ההסכם לא מיפרט ממה יגזר סכום שכר הטירחה.

טענות אלו, אינן רלוואנטיות להכרעה במחלוקת שהונחה בפני, שכן לא קיימת תביעה שכנגד בגין נזקים נטענים כתוצאה מהרשלנות הנטענת.

על התובע היה להחתים את הנתבעת על הסכם שכר טירחה בערבית וכן לתרגם בכתב לערבית, במעמד ישיבת הגישור, את הסדר הגישור ועליו להחתים את הנתבעת.

...

במסגרת הליך הגישור הגיעו הצדדים לסיכום (להלן:" הסכם הפשרה"), אשר קיבל תוקף של פסק דין (נספחים ה' ו- ט' לכתב התביעה), ובמסגרתו הנתבעת דשם תעביר לפקודת התובע המחאה ע"ס 5,000 ₪ כחלקה של הנתבעת בפיצויי הפיטורין, וכן תחתום על מסמכי השחרור של כספי הנתבעת מקרן הפנסיה, קרן ההשתלמות ופיצויי פיטורין.

לטענתו, בהתאם להסכם הפשרה – סך הסכום אותו קיבלה הנתבעת עמד על 50,442 ₪, ומשכך על הנתבעת היה לשלם לו 25% מן הסכום האמור כשכר טרחה, קרי, סך של 14,461 ₪ כולל מע"מ. התובע המשיך וטען, כי ביום 29.7.18 נערכה התחשבנות עם הנתבעת באמצעות אחיה, ובמסגרתה הוסכם כי עם העברת הפיצויים לחשבון הנתבעת - תשלם הנתבעת לתובע את יתרת שכ"ט בסך 8,367 ₪, וזאת בהתחשב בניכוי המס ובקיזוז ההמחאה בסך 5,000 ₪ שנמסרה לו. לגרסת התובע, למרות הסיכום הנ"ל והבטחת אחי הנתבעת, שכ"ט לא שולם ולנתבעת נותר חוב כלפיו בסך של 8,667 ₪ (הכולל דמי שליח בסך 300 ₪).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, בראיותיהם ובעדויותיהם, מצאתי כי דין התביעה להידחות ברובה.

סוף דבר נוכח המפורט לעיל, דין התביעה ברובה להידחות.

במהלך בירור תביעת הנזיקין ניתנה ביום 13.5.2013 הצעת בית המשפט (כבוד השופטת מ' שרביט) לסיומה בפשרה בסך 412,00 ₪ בתוספת שכר טירחת עורך-דין והוצאות.

עוד הוסכם, כי תביעת הנזיקין תוכרע בפסיקת בית המשפט על דרך הפשרה (לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט)), בטווח שבין סך 270,000 ₪ לסך 300,000 ₪.

עוד הועלו בתביעה הנדונה טענות נוספות כלפי הנתבע ובין השאר, אלו: במהלך בירור תביעת הנזיקין, הודיע עו"ד ג'אבר לעו"ד גבעון כי סעיד החליטו להעביר אליו את הייצוג, בעוד שהם מעולם לא ביקשו זאת; הוא לא שילם את שכר המומחה מטעם סעיד ולכן לא הצליח לזמנו להעיד במסגרת תביעת הנזיקין; למרות מספר החלטות של בית המשפט, לא מסר הודעת עידכון בעיניין הליכי הגישור ומטעם זה תביעת הנזיקין נמחקה מחמת חוסר מעש, הגם שבסופו של דבר הוסכם על חידושה וסיומה על דרך הפשרה (כמפורט לעיל); הוא לא עידכן את סעיד על הליכי תביעת הנזיקין, על מחיקתה ועל תוצאתה, אלא עשה כן רק לאחר הגשת התביעה הקודמת נגדו.

...

תביעת הנזיקין הייתה אחת התביעות שעו"ד ג'אבר העביר אל עו"ד גבעון, אך בסופו של דבר, עו"ד ג'אבר היה מי שהמשיך בייצוג סעיד בתביעה זו. בהסכם שכר הטרחה שנחתם עם סעיד, הוסכם כי הם ישלמו לעו"ד גבעון שכר טרחה בשיעור 33% מסכום הפיצוי הכולל (ברוטו) שייפסק בתביעת הנזיקין.

עוד הועלו בתביעה הנדונה טענות נוספות כלפי הנתבע ובין השאר, אלו: במהלך בירור תביעת הנזיקין, הודיע עו"ד ג'אבר לעו"ד גבעון כי סעיד החליטו להעביר אליו את הייצוג, בעוד שהם מעולם לא ביקשו זאת; הוא לא שילם את שכר המומחה מטעם סעיד ולכן לא הצליח לזמנו להעיד במסגרת תביעת הנזיקין; למרות מספר החלטות של בית המשפט, לא מסר הודעת עדכון בעניין הליכי הגישור ומטעם זה תביעת הנזיקין נמחקה מחמת חוסר מעש, הגם שבסופו של דבר הוסכם על חידושה וסיומה על דרך הפשרה (כמפורט לעיל); הוא לא עדכן את סעיד על הליכי תביעת הנזיקין, על מחיקתה ועל תוצאתה, אלא עשה כן רק לאחר הגשת התביעה הקודמת נגדו.

בהתאם לכך, התביעה הכספית תידון בבית משפט השלום ואילו הסעדים אשר על-פי טענת התובע, לא ניתן להעריך את שווים הכספי ולפיכך לטענתו, הם נתונים לסמכות בית המשפט המחוזי, יידונו בערכאה זו. כידוע, הלכה היא כי במקום שבו נתבעים מספר סעדים שאינם בסמכותה של ערכאה אחת, אין מנוס מפיצול התביעה, כך שכל אחד מהסעדים ייתבע בערכאה המוסמכת.

בכל הנוגע לסכום שכר הטירחה הכולל, קבע בית המשפט קמא כי המלצת הצדדים מקובלת עליו וזאת בהיתחשב, בין היתר, בהלכה הפסוקה בתיקים כגון דא; בהימשכות ההליך על פני 6 שנים; במורכבות ההליך מבחינה דיונית, אשר כלל התדיינויות לפני מספר רב של ערכאות, הליך גישור שנמשך למעלה משנה והסתייעות במספר מומחים; בהכבדה שהוסיפה היתנהלותו של עו"ד חלפון; במורכבות התיק בכל הקשור לעילות התביעה ולסעדים המבוקשים; בעובדה ששכר הטירחה משולם בנוסף לסכום הפצוי לחברי הקבוצה; ובכך שהסדר הפשרה קובע מנגנון להגדלת קופת הפצוי אשר מבטיח פיצוי לכלל חברי הקבוצה.

דיון והכרעה העירעור שלפנינו נסוב סביב שלוש סוגיות עיקריות: החלפת המערערים כבאי כוח מייצגים; אישור הסדר הפשרה; ופסיקת שכר הטירחה וחלוקתו.

...

כפי שאפרט להלן, סבורני כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבות מסוימת של ערכאת הערעור.

אומנם בית המשפט קמא נתן דעתו לשיקולים הרלוונטיים, אך סבורני כי הסכומים שנפסקו אינם משקפים בצורה מלאה את האיזון הראוי בין אותם שיקולים.

סוף דבר: לוּ תישמע דעתי, נדחה את הערעור ככל שהוא נוגע להחלפת המערערים כבאי כוח מייצגים ולאישור הסדר הפשרה, אך נקבל את הערעור לעניין חלוקת הגמול ושכר הטרחה כמפורט בפסקה 85 לעיל.

פתח דבר בפניי תביעה שהגישו התובעים, עורכי דין במקצועם, נגד הנתבע, לקוחם לשעבר, לתשלום יתרת שכר טירחה שנותר חייב להם, לטענתם, בסכום של 52,650 ש"ח (45,000 ש"ח בתוספת מע"מ).

דיון והכרעה הסכם שכר הטירחה בין הצדדים גרסת התובעים להלן גרסת התובעים לחתימת הנתבע על הסכם שכר הטירחה, כפי שהיא מפורטת בתצהיריהם (סעיפים 15-23 לתצהיר התובע 1, וסעיפים 6-12 לתצהיר התובע 2).

בתום אותה פגישה, אשר ארכה כשלוש שעות, ציינו כי שכר הטירחה המבוקש על ידם עומד על 60,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ישולם גם אם התיק יסתיים בפשרה, בגישור או בכל דרך אחרת, ורק אם תיתקבל ההיתנגדות יופחת שכר הטירחה לסך של 45,000 ש"ח בתוספת מע"מ. למחרת אותה פגישה, ביום 26.5.2020, הגיע הנתבע למשרדו של התובע 1 (הנמצא בביתו), חתם על ייפוי כוח לטובת התובעים (להלן: "ייפוי הכוח"), וקיבל נוסח של הסכם שכר הטירחה, על מנת שיוכל לעבור עליו יחד עם בת זוגו.

אכן, לעיתים תיק מסתיים לאחר השקעה מועטה של שעות עבודה, בין אם הצדדים מגיעים להסכם פשרה מהיר, ובין אם אחד הצדדים בוחר לסיים את ההליך באופן מהיר לאחר ששמע את הערות המותב הדן בתיק, כפי שקרה במקרה זה. לעומת זאת בהחלט ייתכן כי הקף העבודה בתיק יהיה בסופו של יום גבוה בהרבה מכפי שהוערך בתחילת ההליך, ומובן כי במקרה כזה לא יהיה זכאי עורך הדין לידרוש שכר טירחה גבוה מזה אשר הוסכם בהסכם שכר הטירחה הגלובאלי.

...

יחד עם זאת, ברי כי הזמן אשר הושקע על ידם בניהול הליך זה יכול היה להיות מושקע בעבודה משפטית בתמורה עבור לקוחות אחרים, ולכן מצאתי בכל זאת לחייב את הנתבע לשלם לתובעים סכום של 10,000 ש"ח. כן מצאתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעים את ההוצאות אשר נדרשו על ידם בסעיף 85(ב) עד (ו) בסיכומיהם, בסך כולל של 5,114 ש"ח. עם זאת, משהתובעים לא צירפו אסמכתאות מתאימות להוצאות המנויות בסעיפים 85(ב) ו- (ד) לסיכומיהם (עלות חוות הדעת הגרפולוגית ועלות המסירות), אני קובע שהנתבע יהיה חייב בסכומים אלו רק במידה והתובעים יגישו לתיק בית המשפט אסמכתאות מתאימות תוך 14 ימים מיום קבלת פסק הדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך כולל של 52,650 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,114 ש"ח (כפוף להצגת אסמכתאות כאמור).

דיון והכרעה הסכם שכר הטירחה הסכם שכר הטירחה כלל שלבים לתשלום, בהתאם לפעולות המשפטיות אותן התבקש לבצע עו"ד נוי, ובהתאם למועדים שסוכמו בין הצדדים.

מוסכם בין הצדדים כי שכר הטירחה אותו ישלם הלקוח בתמורה לטפול המוזכר בסעיף 2 לעיל יהא כדלקמן: בעבור בטיפול בגירושין, במזונות קטינים, במשמורת והסדרי שהייה עם הקטינים, ומו"מ לפשרה ו/או גישור – 58,000 ₪ (חמישים ושמונה אלף ₪) בעבור הטיפול בתביעה לפירוק שתוף – 17,550 ₪ (שבע עשרה אלף וחמש מאות וחמישים ₪) בעבודה הטיפול בתביעה לכתובה – 17,550 ₪ (שבע עשרה אלף וחמש מאות וחמישים ₪) בעבור הטיפול בבקשה לצוו עיכוב יציאה מהארץ – 11,700 ₪.

...

כך שעד היום לא ניתנה על ידי הבוררת החלטה משלימה בעניין זה. בהינתן העובדה כי הצדדים פנו לבוררת, אשר לה קנויה הסמכות לבחון את הפסק שניתן על-ידה, ונוכח עתירתו החילופים של עו"ד נוי להשבת ההליך לבוררת, ובצד זאת ההסכמה לכך שניתנה על-ידי מר וונטהוך בדיון (ראו האמור בסעיף 23 לעיל), אני קובע כי ההליך יוחזר לבוררת, על מנת שתבחן את טענות הצדדים, ותבהיר את פסק דינה, ובמידת הצורך תבצע בו תיקון של טעויות, כאמור בסעיף 22 לחוק.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לאישור פסק הבוררות, ואף דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות.

אני מקבל את עתירתו החילופיץ של עו"ד נוי, לה הסכים מר וונטהוך, להשבת ההליך לבוררת על מנת שתבחן את טענות הצדדים, בדבר הצורך להבהיר או לתקן את פסק הבוררות.