שכר טרחת כונס נכסים במימוש משכנתא על דירת מגורים

לפניי בקשה רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשם אוהד אשר) מיום 14.7.2022 בתיק הוצל"פ 517785-02-20 שבה הפחית הרשם את שכר טירחתו של המבקש, כונס נכסים למימוש משכנתה על דירת מגוריהם של המשיבים (להלן גם: "הכונס"), ב-10% (סך של כ-5,833 ש"ח) מהטעם שהמבקש לא קיים את ההוראות שניתנו לו בהחלטת המינוי.

...

הן לנוכח הסכמת המשיבים, הן ללא קשר אליה, אני סבור שיש מקום לבטל את החלטת הרשם בדבר הסנקציה שהושתה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור מתקבל.

מרגע שאושרה בקשת המשיב למימוש מידי, המשמעות היא, העמדת מלוא החוב לפרעון, ומכאן שאין בסיס לטענות המערערים בהקשר זה. לעניין שכה"ט אומר כי טענות המערערים הן טענות כלליות שאינן מצביעות על טעות עובדתית ו/או משפטית שנפלה בהחלטת כב' הרשם והן מתעלמות מהוראות תקנות ההוצאה לפועל (שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב – 2002 (להלן: "תקנות השכר"), מכוחן נפסק שכה"ט. מכוח סעיף 81ב'1 לחוק ההוצאה לפועל הותקנו תקנות השכר הקובעות את שעור שכה"ט של כונס נכסים בהליכי הוצל"פ של משכנתא או מישכון, המוטלים על דירות מגורים, ועל חייבים שהם יחידים להבדיל מתאגידים.

...

על אף שניתן היה לסיים בדברים אלה, ולמעלה מן הנדרש אציין כי גם לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

ראשית, לעניין האגרה ששולמה; טענת המערערים בהקשר זה מתעלמת מהעובדה כי ב"כ המשיב עתרה למימוש מיידי של המשכנתא וכב' הרשם נעתר לבקשה לפי סמכותו בסעיף 81ב1 (ג)(1)(ב) לחוק ההוצל"פ. אומנם בעקבות תיקון 23 לחוק ההוצל"פ נקבע כי הבקשה לביצוע המשכנתא תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור ורק אם זה לא ייפרע בתוך התקופה הקבועה בחוק ניתן יהיה לממש את המשכנתא לצורך החזר מלוא החוב, אם כי ניתן במקרים המתאימים המפורטים בסעיף לפנות לביצוע מידי של המשכנתא.

על כן, לאור הגשת ערעור תחת בקשת רשות ערעור וגם לגופו של עניין, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.

אמנם גם מסעיף 59(ב) לחוק , המהוה את מקור הסמכות לפסיקת שכר כונס ,עולה כי שכר טירחתו מהוה חלק מהוצאות נקיטת ההליכים לפי סעיף 9 לחוק , אלא שסעיף 81ב' (ד) (2) מורה : " 2) שכר טירחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד, אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד". סעיף 81 ב (1) לחוק עוסק בבקשה לבצוע משכנתא על דירת מגורים או בקשה למימוש מישכון על זכויות לגבי דירת מגורים .

...

וכך קבעה: "המבקש אינו מפרט בבקשתו כל פגם או טעות שנפלו בהליך או הצדקה כלשהי לפתיחת התיק מחדש, ולהמשך ההליכים במסגרתו. עפ"י הוראות סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, שכר טרחת עו"ד נפסק לזוכה. מכאן, שכל טענות המבקש הן במישור היחסים בינו לבין הזוכה, קרי בין עו"ד ללקוח (בנוגע לשכ"ט עו"ד שלטענתו לא שולם לו לכאורה ע"י המשיבה). לא מצאתי בבקשת המבקש כל עילה לפתיחת התיק או נימוק המצביע על סמכותי העניינית להידרש לסוגיית תשלום שכר טרחתו ע"י המשיבה, אשר נתונה לביהמ"ש המוסמך. בנוסף, לא נחה דעתי מהכתוב בבקשה כי למבקש זכות עמידה להגשת בקשה כזו שלא בשם המשיבה ושלא על דעתה. ככל שיציג המבקש הסכמת המשיבה אדרש לבקשתו." טענות הצדדים לטענת המבקש, לנוכח פעולותיו כב"כ זוכה בתיק ההוצל"פ וכן מרגע ששימש ככונס נכסים לצורך מימוש הנכס, הוא כפוף להוראות רשם ההוצל"פ בהיותו ידו הארוכה.

( ראה ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות ( מהד 'שביעית , עדכון 2016 עמ 947 ) שהוי כנ"ל יוצר הסתמכות אצל הצד החייב ,ולכן אין מקום להיעתר לפסיקת השכר לאחר שיהוי בלתי סביר הנוגד את ציפיותיה של המשיבה 2.

לא כל שכן התערבות זו רלבנטית במקרה דנן שבו לא נפסק כלל שכה"ט. לאחר שעיינתי בטענות המבקש , והגם שמצאתי כי יש לו זכות עמידה בכל הנוגע לבקשה לפסיקת שכרו ,לא שוכנעתי כי הצביע על הצדק עניני להחייאת תיק ההוצאה לפועל , ואלו טעמי.

לסיכום לאור האמור, הערעור נדחה.

בהחלטה נדחתה בקשת המערערת (להלן – גב' כרמון) לביטול הליכי פינוי דירה, שננקטו נגדה בתיק ההוצל"פ. עניינו של תיק ההוצל"פ הוא מימוש משכנתא הרובצת על הדירה.

גב' כרמון מבקשת לבצע מכר פקטבי, שמטרתו נישולם של הנושים האחרים מזכויותיהם ופגיעה בשכר טירחתו של כונס הנכסים, הפועל בתיק ההוצל"פ כשבע שנים.

הבסיס הנורמאטיבי לבצוע מכר עצמי קבוע בסעיף 81ב1(ב)(3) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), שם נקבע: "החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פרעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובילבד שהחייב הבטיח את פרעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תמכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה". מטרת החוק נועדה להגן על ציבור נוטלי המשכנתאות מפני מימוש לא מידתי ונחפז של המשכנתא, באופן שעלול להותירם ללא קורת גג (ראו האמור ברע"א 6517/13, בארי נ' עו"ד גולדבלט לוי, טרם פורסם).

בעיניין זה ראה האמור ברע"א 8233/08, כובשי נ' עו"ד שוורץ, טרם פורסם: "כונס הנכסים משמש פקיד בית המשפט ((Officer of the Court, והוא פועל באובייקטיביות בשמו, כזרועו הארוכה של בית המשפט ושל ראש ההוצאה לפועל, במטרה לקדם את האינטרסים של כלל הנושים-הזוכים". אם יאושר המכר העצמי, באופן שכספי המכירה יועברו רק לנושה אחד מיני רבים, יהיה בכך קפוח של זכויות יתר הנושים ופגיעה במהות מינויו של כונס הנכסים כמי שאמון על קידום האינטרסים של כלל הנושים, שלשם גביית חובם הוטלו עיקולים על הדירה.

...

אין בידי לקבל טענות אלו.

בנסיבות העניין, דין טענות המערערת לביטול החלטת רשמת ההוצל"פ בגין אי המצאה כדין, להידחות.

שם נדחתה בקשת רשות הערעור, בהתאם לבקשת המערערת, ואין באמור בפרוטוקול הדיון ובהחלטה כדי להצביע על נימוק, שיש בו כדי להביא לקבלת הערעור בתיק זה. בנסיבות העניין, פטור אני מלדון בבקשה לצירוף המסמכים, כאשר אין בצירופם של המסמכים כדי לשנות דבר, כך שגם אם תותר הגשת המסמכים לא תשתנה המסקנה אליה הגעתי בפסק דין זה. סיכום הערעור נדחה.

להבטחת החזר ההלוואה עשו היחידים שטר חוב לטובת קבוצת המלווים וכן נרשמה לטובת קבוצת המלווים משכנתא מדרגה ראשונה, ללא הגבלת סכום, על זכויות היחידה (משיבה 3) בדירת מגורים.

אינני מקבל את טענת המערערת לפיה כל עוד הייתה תלויה ועומדת, ללא הכרעה סופית, השאלה אם המערערת או הנאמן יממש את המשכנתא לא ניתן היה להוציא מכלל אפשרות כי המערערת תשוב לכהן ככונסת נכסים כך שזכותה לשכר טירחה טרם התגבשה באופן המצדיק הגשת תביעת חוב.

כך נקבע כי "... לטעמי צודקים ב"כ הנושים המובטחים כי בהתאם להלכה הפסוקה תשלום שכר טירחת כונסים הם חלק מיתרת חובם של חייבים לנושה המובטח... אכן שכר טירחת כונסי נכסים הממונים על ידי נושים מובטחים הנו חלק אינטגראלי מעלות הנושה המובטח.. "( פש"ר (חי') 23768-12-09 לוי נ' כונס הנכסים הרישמי, פס' 1 (20.5.2013)) (-)תקנה 4 לתקנות השכר עשויה להיות רלוואנטית רק אם החייב פרע את מלוא חוב ההלוואה לאחר חלוף 90 יום ממינוי כונס נכסים אך טרם הוכרז קונה בהליכים למכירת הדירה.

...

כאמור, המערערת התבקשה להמציא אסמכתאות אלה אך לא עשתה כן ומשכך אין מנוס מן המסקנה כי לא עלה בידי המערערת לבסס בפני הנאמן בגדר תביעת החוב את זכאותה לשכר טרחה ראוי.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם לנאמן שכ"ט עו"ד בסך 2500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.