שכר טרחה של כונס נכסים על נכס מקרקעין

לבקשת הבנק, ביום 10.12.2020 חתם בית המשפט המחוזי על פסיקתה שקבעה כי על המבקשים לשלם לבנק סך של 3,089,875 שקלים בצרוף הפרישי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

עוד צוין כי ביום 3.2.2021 נרשמה הערה על מינויו של כונס הנכסים בלישכת רישום המקרקעין בירושלים.

הינה כי כן, אף אם לא צוין במפורש בתגובה (ועל כך יש להצר) כי בא-כוח הבנק מונה יום קודם לכן ככונס נכסים על נכס המקרקעין בירושלים, אין לקבל את הטענה שהבנק הסתיר את פעולותיו למימוש בטוחה נוספת.

...

אין בידי לקבל את הטענה בדבר שינוי נסיבות מהותי המצדיק עדכון של החלטתי הקודמת.

זאת ועוד, עובדת קיומן של בטוחות נוספות לחוב הפסוק, שלא הוכחשה על-ידי הבנק במסגרת התגובה לבקשה הקודמת לעיכוב ביצוע, הובאה בחשבון על ידי במסגרת מכלול השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה להיעתר לה באופן חלקי בלבד (ראו בסעיף 12 להחלטתי הקודמת).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ככלל, הפסיקה העמידה את שכר טירחת כונס הנכסים על 6%-10% משווי מימוש הנכס.

אולם שוויו של הנכס אינו חזות הכל ובמהלך השנים קבעו בתי המשפט, כי כאשר הנכס הנמכר הוא יקר מאוד ושכר הטירחה הנגזר באחוזים יהיה גבוה מאוד, יש להפחית את אחוזי שכר הטירחה, כך שזה יהיה סביר ותואם את השקעת הזמן והמאמץ של כונס הנכסים (עניין בויאר, פסקות 32-31).

לכן, כפי שקבעתי בעיניין מימון ואך לאחרונה בה.פ. 43503-01-16 יצחק גאגולה כונס נכסים נ' יעקב קרקובר (החלטה מיום 13.1.2023), לכל בעלי הזכויות במקרקעין, הנהנים מרישום הבית המשותף, אינטרס משותף לרישום הבית ככזה ולכן, לא ניתן להשלים עם תוצאה לפיה, בעלי הזכויות ייהנו מפעילות הכונס, מבלי שיישאו בתשלום שכר הטירחה (ראה גם: ה"פ (מחוזי ת"א) 17969-06-09 אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נ' אינבסטלום הולדינגס בע"מ (נבו 9.12.2018); ת.א. (שלום ת"א) 5793-93 אבי גביש כונס נכסים נ' רנטה יבלונסקה (נבו 21.12.2003)).

...

לפיכך, אני סבור כי על רמ"י לשאת בתשלום שכר הטרחה וההוצאות עבור אותו שלב, בהתאם לחלקה היחסי בכמות הדירות שבבעלותה בבניין.

אולם, אני סבור כי קשה לקבל טענה זו. פסק הדין לא קבע דבר לעניין תשלום שכר טרחתו של הכונס ומקובל שעניין זה מתברר לאחר שהכונס סיים את תפקידו.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: שכר טרחת כונס הנכסים עבור השלב הראשון יועמד על סך של 55,410 ₪.

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות שהוצגו בפניי, תוך עריכת איזון בין העבודה שהושקעה, משך הזמן שנידרש, התועלת שהניבה אותה עבודה והתוצאה שהוצגה, הישתתפות פעילה של נציג הדיירים משה לוי בתהליך תוך לקיחת חלק פעיל בפעולות השונות שביצע הכונס ובשים לב שלא הוצגו בפניי נתונים אודות שוויו של הנכס, או נתונים אודות מספר שעות העבודה של הכונס, אני סבור, כי במקרה זה ראוי לפסוק את שכר טירחתו לפי אומדן ואין מנוס מהערכה כללית של שעות העבודה שהושקעו בתיק (ראה גם בעיניין בראשי, פסקות 158-157).

כך, בסעיף 14 להסכם (נספח ט' לבקשה מס' 51) הוסכם כי: "ככל שלא יינתן היתר ו/או טופס 4 לבנין ולדירות תוך שנה וחודשיים ימונו עוה"ד יניב סולמי ועו"ד מאנדל ככונסי נכסים על זכויות גזיאל בבנין (עו"ד מאנדל ימונה ללא קבלת שכ"ט), ויהיו רשאים לממש את הדירה ו/או המחסנים.". באשר לחלוקת תשלום שכר הטירחה בין כל בעלי הזכויות בבניין – כאמור, לטענת נציגות הדיירים (המייצגת 22 בעלי דירות, מתוך 26 דירות בבניין) אין לחייבם בתשלום כספים לכונס ולבעלי המיקצוע, מאחר והם אינם צד לתביעה.

לכן, כפי שציינתי בעיניין מימון ואך לאחרונה בה.פ. 43503-01-16 יצחק גאגולה כונס נכסים נ' יעקב קרקובר (החלטה מיום 13.1.2023), לכל בעלי הזכויות במקרקעין, הנהנים מפעולות כגון רישום הבית המשותף, אינטרס משותף לרישום הבית ככזה ולכן, לא ניתן להשלים עם תוצאה לפיה, בעלי הזכויות ייהנו מפעילות הכונס, מבלי שיישאו בתשלום שכר הטירחה (ראה גם: ה"פ (מחוזי ת"א) 17969-06-09 אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נ' אינבסטלום הולדינגס בע"מ (נבו 9.12.2018); ת.א. (שלום ת"א) 5793-93 אבי גביש כונס נכסים נ' רנטה יבלונסקה (נבו 21.12.2003)).

...

חמישית, גם עקרונות של עשיית עושר ולא במשפט מחייבים שלא לאפשר לצדדים, שייהנו באופן ישיר מתוצאות הליך הכינוס, פטור מנשיאה בעלויות אותו הליך ואני סבור, כי מדובר באינטרס משותף של כלל בעלי הזכויות במקרקעין ולא ניתן להשלים עם תוצאה לפיה כלל בעלי הזכויות יהנו מפעולת הכונס, מבלי שישאו בשכר הוגן בעדן וממילא, יתר הדיירים לא טענו כי מדובר בפעולות שלא היו הכרחיות (ראה: ה"פ (מחוזי ת"א) 17969-06-09 אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נ' אינבסטלום הולדינגס בע"מ (נבו 9.12.2018); ת.א. (שלום ת"א) 5793-93 אבי גביש כונס נכסים נ' רנטה יבלונסקה (נבו 21.12.2003)).

אולם, אני סבור כי ההליך הנוכחי אינו האכסניה המתאימה לדון בטענות מעין אלו שהועלו על ידי נציגות הדיירים נגד התובעים וטענות אלה שמורות להם.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: בקשה מס' 50 - ניתנות בזה הוראות בהתאם לסעיפים 23.1; 23.2; 23.3 בתשובת הכונס לתגובה ביחס לבקשה מס' 50.

לטענתם, במסגרת זאת נדרשו לבצע פעולות חריגות שאינן חלק מהליך רגיל של מכירת נכס מקרקעין, ולהשקיע מאמצים מיוחדים ויוצאי דופן בהליכי הכנוס.

דיון והכרעה הפסיקה העמידה את שכר טירחתו של כונס נכסים בשיעור של 6% עד 10% משווי מכירת הנכס, וזאת בהיתחשב בהקף הפעולות שנעשו על ידי כונס הנכסים ואורך הזמן שבו מתחיל כונס הנכסים ומסיים את המשימה שהוטלה עליו (ע"א 373/70 ראובן מרגוליס נ' בנק א"י בריטניה בע"מ, פ"ד כה(1) 273).

על כן, אני מעמידה את שכר טירחת כונסי הנכסים על שיעור של 6% בתוספת מע"מ משווי התמורה שהתקבלה בגין מכירת הנכס, דהיינו בסך של 97,578 ₪.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אינני סבורה כי עסקינן באותם מקרים בהם מוצדק להעמיד את שכר טרחת כונסי הנכסים בשיעור של 10% משווי המכירה.

באשר לאופן חלוקת תמורת מכירת הנכס בין הצדדים, מקובלת עליי טענת המבקשים לפיה פסק הדין שהשית את עלויות כינוס הנכסים על המשיב 3 באופן בלעדי – הפך חלוט זה מכבר.

עוד אני קובעת, כי חלקו של המשיב 3 בתמורה שהתקבלה ממכירת הנכס (לאחר ניכוי עלויות הכינוס כאמור), יוותר בידי כונסי הנכסים בשלב זה, עד להכרעה שיפוטית בנוגע לנושים.

טענות כונס הנכסים: כונס הנכסים טוען, כי יש לפסוק לו שכר טירחה בשיעור של 10% מכלל שווי הדיבידנד שאמור להיות מחולק לנושים אותו יש לראות כתוספת "מאמץ מיוחד". המאמץ המיוחד מוצא ביטוי בהליך מכר המקרקעין בכינוס הנכסים ובהגנה עליו בפני בקשות הנאמן וגרושת החייב, כאשר אליבא דכונס, מהלך זה הוא הוא אשר הביא בסופו של יום לתוצאה האופטימלית מצד נושי החייב בגדריו, הנושים מקבלים 100% דיבידנד בתוספת הפרישי ריבית והצמדה ואילו רוכש המקרקעין מקבל פיצוי מלא.

"ככלל, שכר טירחתם של בעלי תפקידים מוסדר בתקנות, הקובעות שלושה מסלולים לפסיקת השכר: שכר ניהול – באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומן בתקופה עבורה נקבע השכר (תקנה 7); שכר מימוש – באחוזים מתקבולי המימוש (תקנה 8); ושכר חלוקה – באחוזים שונים שנקבעו בתקנות בהתאם לסך הנשייה שחילק בעל התפקיד בפועל אל מול כלל הנשייה המוכחת (תקנה 8א) ככלל, הבחירה במנגנון קביעת השכר מסורה לבעל התפקיד, בהתאם לאפשרויות השונות שנקבעו בתקנות (ראו למשל: ע"א 6166/07 עו"ד צחי פלדמן בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 10.1.10)). ואולם, בית המשפט רשאי לסטות מהקבוע בתקנות, ולהקטין את שכרו של בעל תפקיד או להגדילו, בהתאם לחריג הקבוע בסעיף 13 לתקנות, המאפשר לבית משפט "לעשות צדק" כאשר הוא סבור שהנוסחה האריתמטית שבתקנות מביאה לתוצאה מעוותת או בלתי צודקת (פר"ק (מחוזי יר') 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 31.7.14)).

...

אבאר כעת דרכי למסקנה זו. ראשית יש לסלק מעל הפרק את הטענות לעניין הערכאה שאמורה לפסוק את שכרו של כונס הנכסים ; אין ספק כי הצדדים הסכימו בבית המשפט העליון שבית משפט זה יפסוק שכרו של כונס הנכסים והדברים נרשמו ברחל בתך הקטנה בסעיף א' לפסק הדין החלקי שניתן ביום 10/5/2023.

על כן, סבורני כי גם שכר טרחת הכונס צריך להיגזר משילוב של דינים אלה.

סבורני, כי יש לקבל עמדת כונס הנכסים אך בשינוי מסויים, באופן ששכר הטרחה ייגזר מגובה החוב בהליך הפש"ר ולא בתיק ההוצאה לפועל.