מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שכר טרחה לעורך דין בפינוי בינוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד ציין התובע כי שילטונות המס קבעו כי התשלום שמשלם היזם לעורך הדין, המייצג את הדיירים בפרויקטים של פינוי בינוי, הינו תשלום בגין החזר הוצאות דיירים, וכי על היזם לצרף לשכר הטירחה את מרכיב המע"מ, המועבר על-ידי עורך הדין לשלטונות המס.
...
בהקשר זה יוזכר כי סעיף 6 לחוק החברות פורש תחולתו על מקרים חריגים בלבד בהם מצא בית המשפט כי נכון וצודק להורות על הרמת מסך ההתאגדות.
אשר על כן, התביעה למתן סעד של הרמת מסך – נדחית.
ד - סוף דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה בלבד.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי לפי האמור בבקשה, המבקשת, עו"ד לא פעילה, פעלה החל משנת 2016 לאירגון בעלי דירות מבניין ברח' הנורית 8 בירושלים, לבצוע פרויקט פינוי-בינוי.
המבקשת תישא בשכר טירחת עורך דינם של המשיבים בסך של 5,000 ₪, בצרוף מע"מ כחוק, אשר יועברו להם מתוך כספי הפקדון שהפקידה המבקשת בהליך זה. יתרת הפקדון תושב לה באמצעות בא-כוחה.
...
ככל שהסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי ייטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשה, שכן אין זה תפקידו של בית המשפט להכריע בהליך העיקרי במסגרת מקדמית (רע"א 5302/20 קבוצת אלירן בע"מ נ' ליאור שלם, פסקה 13 להחלטתו של כב' השופט ע' גרוסקופף, והאסמכתאות הנזכרות שם (27.8.20); גורן, עמ' 862).
מקובלת עליי עמדתו של בית משפט קמא, שהמבקשת לא הצליחה להראות הסכמה מפורשת של בעלי הדירות שלא להתקשר עם אחר בהסכם לארגון עסקת פינוי-בינוי.
מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 34680-03-22 שמי אשקלוני בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה רמת גן לפניי כבוד השופט גלעד הס המערערת שמי אשקלוני בע"מ המשיבה הועדה המקומית לתיכנון ולבניה רמת גן המערערת - על ידי עו"ד אלון לוונשטיין המשיבה - על ידי עו"ד עדינה פיבלביץ פסק דין
סיכום והוצאות לעניין ההוצאות, ההלכה במשפט הישראלי הנה כי צד שזכה במשפט זכאי לקבל החזר ראלי על שכר טירחת עורכי הדין שהוציא ועל הוצאות המשפט שהוציא.
כך, למשל, נדמה כי הטענה כי ועדת הערר חרגה מסמכותה "באופן קצוני" בכך שהשיבה את השומה לשמאי המכריע לתקנה בהתאם להנחיותיה, וכן הטענה כי חוק התיכנון והבניה נתן פטור מלא מהיטל השבחה בכל מקרה בו מדובר בפרויקט פינוי- בינוי בו מנוצלות גם זכויות מכוח תמ"א 38, הנן טענות באיזור הגיאומטרי של טענות הסרק.
...
ור' גם הנימוק בעניין קידר מבנים לעיל, הרלוונטי גם לענייננו: "סבורני כי לשון הסעיף הרלבנטי, כמו גם דברי ההסבר ויתר ההנמקות לעיל, גוברים על התכלית החקיקתית הנטענת על ידי המערערת.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת המערערת כי לאור הלכת אקו סיטי לעיל למערערת פטור מהיטל השבחה בגין הזכויות שנוצלו בקומות שאושרו כתוצאה מההקלה.
אשר על כן, אני מחייב את המערערת לשאת הוצאות ובשכ"ט עורך דין של המשיבה בסך של 65,000 (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

.] (2) תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שיערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין; (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השמוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".
אני סבור כי מקום בו מדובר במקרקעין מוסדרים (כפי ענייננו), סעד לפי סעיף 2(א)(2) לחוק פינוי בינוי אינו נכלל בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, משמדובר בסעד שאינו נוגע לחזקה או לשימוש במקרקעין, כי אם להקניית זכות הבעלות במקרקעין ליזם, באופן כפוי, לצורך קידום עסקת פינוי בינוי.
...
סעיף 2(א) לחוק פינוי ובינוי, שכותרתו "סעדים בשל סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי", קובע כדלקמן: "2 (א). הסכים רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי לכרות עסקת פינוי ובינוי, ומצא בית המשפט כי בעל דירה באותו מקבץ מסרב סירוב בלתי סביר להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה או מתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים (בחוק זה – בעל דירה מסרב), רשאי בית המשפט לפעול באחת מאלה –
אני סבור כי מקום בו מדובר במקרקעין מוסדרים (כפי ענייננו), סעד לפי סעיף 2(א)(2) לחוק פינוי בינוי אינו נכלל בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, משמדובר בסעד שאינו נוגע לחזקה או לשימוש במקרקעין, כי אם להקניית זכות הבעלות במקרקעין ליזם, באופן כפוי, לצורך קידום עסקת פינוי בינוי.
הצדדים להליך קיבלו אף הם מסקנה זו במסגרת הדיון שהתקיים היום בפניי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מוסיף וטוען הנתבע 1 כי בחירת היזם נעשתה על ידי דיירי ששת הבניינים באמצעות נציגויות הדיירים, וכי אין כל חובה בחוק פינוי בינוי לעריכת מיכרז בין יזמים בפרויקטים של פינוי בינוי מיכרז.
עוד הוא טוען כי על פי המתוה החוקי הנוכחי עורך הדין של הדיירים מסכם את שכר טירחתו בהסכם מול הדיירים ולא מול היזם, ובהסכם נוסף של הדיירים מול היזם נושא היזם בשכר טירחת עורך הדין של הדיירים.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי טיעוני הצדדים בדיון בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסלק את התביעה על הסף.
לאור האמור לעיל, נחה דעתי כי גם אם התובע יוכיח את כל טענותיו, אין כתב התביעה במתכונתו מגלה עילה כלפי הנתבעים, וממילא אף אינו מזכה את התובע בסעד לו הוא עותר.
לאור האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית בהעדר יריבות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו