.]
(2) תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שיערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין;
(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השמוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".
אני סבור כי מקום בו מדובר במקרקעין מוסדרים (כפי ענייננו), סעד לפי סעיף 2(א)(2) לחוק פינוי בינוי אינו נכלל בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, משמדובר בסעד שאינו נוגע לחזקה או לשימוש במקרקעין, כי אם להקניית זכות הבעלות במקרקעין ליזם, באופן כפוי, לצורך קידום עסקת פינוי בינוי.
...
סעיף 2(א) לחוק פינוי ובינוי, שכותרתו "סעדים בשל סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי", קובע כדלקמן:
"2 (א). הסכים רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי לכרות עסקת פינוי ובינוי, ומצא בית המשפט כי בעל דירה באותו מקבץ מסרב סירוב בלתי סביר להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה או מתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים (בחוק זה – בעל דירה מסרב), רשאי בית המשפט לפעול באחת מאלה –
אני סבור כי מקום בו מדובר במקרקעין מוסדרים (כפי ענייננו), סעד לפי סעיף 2(א)(2) לחוק פינוי בינוי אינו נכלל בגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, משמדובר בסעד שאינו נוגע לחזקה או לשימוש במקרקעין, כי אם להקניית זכות הבעלות במקרקעין ליזם, באופן כפוי, לצורך קידום עסקת פינוי בינוי.
הצדדים להליך קיבלו אף הם מסקנה זו במסגרת הדיון שהתקיים היום בפניי.