שכר טרחה לעורך דין בהליך צו ירושה

עם זאת, הצדדים ביקשו כי בית הדין יכריע במחלוקות שנותרו ביניהם בעיניין דרישת התובע לפסיקת פצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פצויי פיטורים, התביעה לפצוי בגין עגמת נפש והתעמרות וגובה שכר טירחת עורכת דין.

בנימוקי החלטתו לקבל את בקשת התובע, ציין בית המשפט לעינייני מישפחה כי "עד היום לא פעל מי מבני משפחתו להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה אחר המנוח. זכותו של התובע שיהיה לו "צד שכנגד" לצורך המשך ניהול ההליכים בבית הדין לעבודה".

...

לעניין זה התובע טוען כי הוא נוצל באופן חסר תום לב, והופגנה כלפיו אדישות זדונית תוך ניצול מצוקתו, בכך שעמותת רעות, שהייתה אפוטרופסית של המנוח, התרשלה והתנערה ממחוייבותה לדאוג למנוח ולאנשים המטפלים בו. התובע טוען כי יש להטיל על העזבון את הנטל להגיש תביעה נגד עמותת רעות בשל רשלנותה, ואין להשלים עם תוצאה שהתובע ישלם את מחיר היחס המתעמר כלפיו.

אין הצדקה לחייב את עזבון המנוח בפיצויי הלנת שכר על יסוד טענות התובע להתרשלות של עמותת רעות כלפיו.

תמיכה למסקנה זו עולה מכך שחובות העזבון כוללים גם פיצויי פיטורים, לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים.

הסכם שכר טירחה העומד בבסיס התביעה השטרית (להלן : "ההסכם הראשון") הסכם שכר טירחה מיום 03.11.15 (ת/1) אשר נחתם בין התובע לנתבעת עניינו "ייצוג בתביעה לפירוק שתוף וייצוג בהליך לקיום צוואה ובטול צו ירושה בבית משפט לעינייני מישפחה". ביחס לשכר הטירחה נקבע כי בעבור השרות תשלם הנתבעת לתובע סך של 40,000 ₪ בתוספת 20,000 ₪ "במידה ויפסק שהבית שייך ללירז ו/או תידחה התביעה". ביחס לתנאי התשלום, סוכם כי 4,000 ₪ ישולמו עד ליום 15.11.15 ויתרת התשלום באופן הבא: סך של 15,000 ₪ "שולם במעמד החתימה על הסכם זה ליום 6/12/15". סך של 20,000 ₪ "ישולם בשיק במעמד החתימה על הסכם זה שיפדה במידה ולא ישולם במזומן". בנוסף במסגרת ההסכם בסעיף 2 נכתב "אני מתחייב לשלם את שכר הטירחה וההוצאות כאמור לעיל גם אם אחליט בכל שלב, ומכל סיבה שהיא, לא להמשיך בהליך משפטי כנגד הצד השני או אם אחליט לא לנקוט בהליך משפטי נגדו, או להעביר את הטיפול בעינייני לעורך דין אחר וכן במידה וההליך יסתיים בפשרה". בסעיף 3 נכתב "אני מסכים שאם לא אשלם את שכר הטירחה או אחזיר את ההוצאות כמוסכם אז עורך הדין יהא רשאי להפסיק את הטיפול בעינייני ולא יופיעו בהליך משפטי עבורי. כל האחריות בגין הפסקת הטיפול או אי ההופעה בהליך המשפטי תחול עלי ואהיה מנוע מלטעון טענה כלשהיא נגד עורך הדין". הסכם שכר טירחה העומד בבסיס התביעה לסכום קצוב (להלן: "ההסכם השני") הסכם שכר טירחה מיום 08.07.16 (נספח א' לכתב התביעה בסכום קצוב) אשר נחתם בין התובע לנתבעת עניינו "ייצוג בדיוני הוכחות (בתיק של אליהו וחנה מוגרבי 10/07/16) (בתיק של אביבית 14/7/2016)". ביחס לשכר הטירחה סוכם כי הנתבעת מתחייבת לשלם לתובע סך של 8,000 ₪.

...

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום שכר טרחת עו"ד בסך 3,540 ₪ והוצאות משפט על סך 750 ₪.

בתיק תא"מ 26741-01-17 הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום סך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ וצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה (11.01.17) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום שכר טרחת עו"ד בסך 1,505 ₪ והוצאות משפט על סך 750 ₪.

הבנק הטיל צו עיקול על דירה שנרשמה ע"ש המנוח והנתבעת 3 (להלן: "הדירה"), תחילה במסגרת תיק בית המשפט בתביעת הבנק ולאחר מכן במסגרת תיק ההוצל"פ. הנתבעות הסכימו בשלב מסוים למכור את הדירה, לטענתן בשל הליך כנוס נכסים תלוי ועומד.

במסגרת ההליכים בתיק הוצגה הודעת דוא"ל (נספח ב' לבקשה מיום 11.7.17 להתיר הגשת הודעה לצד שלישי) ובה פירוט התשלומים השונים שביצע עו"ד פרומוביץ' מתמורת הדירה.

בהמשך, ולאחר שהוגש צו הירושה של המנוח, הגישו התובעים ביום 22.03.2016 בקשה לתיקון כתב התביעה, שהתקבלה, כך שבמקום "יורשי המנוח" נרשמו כנתבעות בתביעה הנתבעות הנוכחיות.

בעקבות ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר כתב הגנה כאמור, המותב הקודם שדן בתיק הורה ביום 14.05.2016 על מתן מספר תיק חדש לתובענה זו, הוא תא"ק 28964-05-16, במסגרתו ניתן פסק דין זה. התביעה הנוכחית התובעים טוענים כי על הנתבעות לשפות אותם, הן בגין התשלום שביצעו לבנק והן בגין שכר טירחת עורך דינם בהליכים המשפטיים בתביעת הבנק.

...

מכל האמור, אני קובע שהנתבעות לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח כי לא ידעו על הסדר החוב של התובעים בעת שגיבשו עם הבנק את ההסכמה.

סיכום סיכומם של דברים, אני מחייב את הנתבעים לשלם לכל אחד מן התובעים את הסך של 40,800 ₪, כשהוא משוערך כדין החל ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

המערערים הגישו, ביום 3.10.2018, פסיקתה לבית המשפט המחוזי, אולם המשיבה היתנגדה לסכום הפצוי שצוין בה. בהמשך לכך, ביום 21.11.2018 ניתן פסק דין משלים שהוכתר על ידי בית המשפט המחוזי כ"פסק דין סופי" (להלן: פסק הדין הסופי) בגדריו נקבעו גם סכומי ההוצאות ושכר טירחת עורכי דין לטובת המערערים.

כן נקבע כי התשלום ייעשה בכפוף להוספת יורשי המערערים 5 ו-6 (אשר נפטרו במהלך נהולו של ההליך בבית המשפט המחוזי) להליך, והמצאת צוי ירושה או צוי קיום צוואה לגבי היורשים-תובעים הרלוואנטיים.

...

משקבעתי כי עניין לנו בפסיקתה "משקפת", הרי שהמסקנה היא כי אין בפסיקתה זו כדי להשפיע על מועד הגשת הערעור.

האם בנסיבות אלה יש מקום להיעתר לבקשת המערערים להארכת המועד להגשת הערעור? אני סבורה כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה.

אם כן, משהגעתי למסקנה כי הערעור הוגש באיחור של למעלה מארבעה חודשים וכי לא קיים "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד – אני מורה על מחיקתו.

לדבריה, ב"כ היתקשרה מיד לעו"ד חממי ובעקבות שיחה זו שלח עו"ד חממי מכתב באותו יום לרשם לעינייני ירושה שבו נאמר כי: "לאור גילויים עובדתיים חדשים נבקש למשוך את הבקשה למתן צו קיום צוואה". בנוסף, שלח עו"ד חממי לב"כ הנתבעת דוא"ל שבו נאמר שהוא הגיש את הבקשה למשיכת הבקשה במשרד הרשם לעינייני ירושה וכי: "אין כוונה להמשיך את הליך הבקשה למתן צו ירושה – כפי שהיא הוגשה". ביום 25.10.17 הגישה ב"כ הנתבעת בקשה לרשם לעינייני ירושה על מנת לוודא שהבקשה שהתובעת הגישה לצוו ירושה אחר הסבתא אכן ניסגרה וביום 31.10.17 הבקשה ניסגרה אצל הרשם לעינייני ירושה.

בנוסף, התובעים לבדם שילמו את שכר טירחת עורך דינם שייצגם בעסקת הרכישה בסך של 2,697 ₪.

...

תמצית טענות הנתבעת התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, 21 שנים!!! לאחר שהסבתא נפטרה ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.

יש לתמוה מאוד על דברי ב"כ התובעים בסיכומי התשובה (סעיף 31), שטען לראשונה שלמרות עדותה הברורה והחד משמעית של התובעת שלא קיבלה את שכרה במזומן, מדובר בעדות שקר מאחר ש"סביר להניח שלא תודה מעל דוכן העדים בכך כי קיבלה כסף ב"שחור" ואולם ברור שזו המסקנה המסתברת, שכן עבודה בניקיון משולמת בעיקרה ב"שחור".

סיכומו של דבר: התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪.