מרגע שאושרה בקשת המשיב למימוש מידי, המשמעות היא, העמדת מלוא החוב לפרעון, ומכאן שאין בסיס לטענות המערערים בהקשר זה.
לעניין שכה"ט אומר כי טענות המערערים הן טענות כלליות שאינן מצביעות על טעות עובדתית ו/או משפטית שנפלה בהחלטת כב' הרשם והן מתעלמות מהוראות תקנות ההוצאה לפועל (שכר טירחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב – 2002 (להלן: "תקנות השכר"), מכוחן נפסק שכה"ט.
מכוח סעיף 81ב'1 לחוק ההוצאה לפועל הותקנו תקנות השכר הקובעות את שעור שכה"ט של כונס נכסים בהליכי הוצל"פ של משכנתא או מישכון, המוטלים על דירות מגורים, ועל חייבים שהם יחידים להבדיל מתאגידים.
וכך נכתב ע"י כב' השופט ג'ובראן (פסקות 20-21):
"עקב הפער הגדול שנוצר בין שכר הכונס בתקנה 4 לשכר בתקנה 5, החשש הוא שתווצר תחרות בין הכונס לחייב, היות והכונס מודע לכך שאם החייב יפרע את החוב לפני מכירת הדירה על ידיו, התמורה שיקבל תיגזר מסכום החוב שבפיגור. מצב זה עלול לפגע במחיר אשר הכונס יבקש להשיג עבור מכירת הדירה, תוצאה שיש להימנע ממנה.....לשם ניטרול התחרות קבוע התקנות מסלול המחולק לשניים. האחד עד 90 יום מיום מינוי הכונס, בהם רשאי החייב למכור את הדירה ולשלם שכר טירחה מופחת לכונס הנכסים, והשני לאחר 90 יום מיום מינוי הכונס אשר בתקופה השניה קטן הפער בין שכר הטירחה שיקבל הכונס באם ימכור את הדירה ובין השכר שיקבל באם יפרע החייב את החוב".
תקנות 2-5 קובעות את גובה שכר טירחת הכונס בשלבים שונים של ההליך.
הואיל וכב' הרשם חישב את השכר לפי השלב שבו בוצעו התשלומים השונים ובהתאם לתקנות, הרי שלא נפל כל פגם בהחלטה ואין מקום להתערב בסכום שכה"ט שנפסק.
...
על אף שניתן היה לסיים בדברים אלה, ולמעלה מן הנדרש אציין כי גם לגופו של עניין דין הערעור להידחות.
ראשית, לעניין האגרה ששולמה; טענת המערערים בהקשר זה מתעלמת מהעובדה כי ב"כ המשיב עתרה למימוש מיידי של המשכנתא וכב' הרשם נעתר לבקשה לפי סמכותו בסעיף 81ב1 (ג)(1)(ב) לחוק ההוצל"פ. אומנם בעקבות תיקון 23 לחוק ההוצל"פ נקבע כי הבקשה לביצוע המשכנתא תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור ורק אם זה לא ייפרע בתוך התקופה הקבועה בחוק ניתן יהיה לממש את המשכנתא לצורך החזר מלוא החוב, אם כי ניתן במקרים המתאימים המפורטים בסעיף לפנות לביצוע מידי של המשכנתא.
על כן, לאור הגשת ערעור תחת בקשת רשות ערעור וגם לגופו של עניין, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.
