· בשנת 1995 עברה שיתוק של עצב הפנים מימין.
שאלה: שימת הלב מופנית לכך, כי "אסכולה" לענייננו משמעה - הדיעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והנה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים.
- הנך מופנה לעניינו של מר אברהם בראונשטיין, אשר במהלך משמרת בחברת החשמל ולאחר מאמץ פיסי קצר אובחן למחרת היום כסובל משבץ מוחי ופגיעתו הוכרה ע"י הנתבע כתאונת עבודה בגינה ובסופו של יום נקבעו לו 100% נכות (לאחר הליך ערר בפני הוועדות הרפואיות) - מצ"ב העתק מכתב ההכרה בארוע המוחי כתאונת עבודה, הודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, הודעה על פגיעה בעבודה וחוות דעתו של ד"ר ג'השאן – מסומנים נספח ה'.
...
הנתבע מנגד מתנגד לבקשתה זו של התובעת וזאת מהנימוקים שלהלן:
לא ברור איך הגיעה התובעת למסקנה בבקשתה כי המומחה דוגל בעמדה רפואית/אסכולה שונה המחמירה עם התובעת שכן המומחה הבהיר טוב את עמדתו אשר תואמת את עמדתה של המומחית הראשונה בתיק, ד"ר דרורי, והתייחס לכל פסקי הדין וחוות הדעת אשר היוו בסיס לפסקי דין אלה.
"
עוד טוען הנתבע, כי הגשת בקשה שלישית על ידי התובעת למינוי מומחה אחר/נוסף במקום המומחה הנוסף (ד"ר פאהום) כשבשלושתן היא חוזרת על אותן טענות אך בניסוח אחר, תוך התעלמות מהחלטות ביה"ד ובית הדין הארצי, מטרתה לתור אחר מומחה אחר שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעניינה וכפי שקבע בית הדין בהחלטתו מיום 13.3.19, דרך זו אינה ראויה לפעול בעניין זה.
לאור כל האמור, מבקש הנתבע לדחות את הבקשה ואת התביעה, בהתבסס על קביעותיהם של שני המומחים שלפיהם אין קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי לבי תנאי עבודתה של התובעת יום לפני.
לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה וכן לאחר עיון בשאר המסמכים שיש בתיק לרבות החלטות שניתנו על ידי בית הדין הארצי בהליכים השונים שהונחו בפניו, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף.
יש לזכור, כי בתשובותיו של ד"ר פאהום לשאלות ההבהרה, הוא התייחס באופן ענייני, מפורט ומנומק ל- 4 פסקי דין אליהם הופנה וכן לעבודת הדוקטורט של ד"ר סילביה קוטון וכן למאמרה בעיתון neurology ואף התייחס לחוות דעתה של ד"ר ויויאן ואשר קבעה כי הסיכון של התובעת ללקות בשבץ מוחי גבוה מהאוכלוסיה בגילה באופן מובהק
מכל המקובץ עולה, כי בית הדין אינו תמים דעים עם מסקנותיה של התובעת בכל הקשור למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, ובעניין זה, מקובלים על בית הדין טיעוני הנתבע בתגובתו.
"
משכך, אני דוחה את בקשת התובעת למינוי מומחה אחר ו/או נוסף.
