מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שיתוק עצב הפנים כתאונת עבודה מוכרת

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 17.10.17, הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, במסגרתם ביקשה להכיר בשיתוק בעצב הפנים כתאונה בעבודה.
עוד טוען הנתבע, כי לחץ נפשי מתמשך אינו בגדר "ארוע חריג" שיש בו בכדי להצדיק הכרה בתאונה בעבודה וכי מיקרוטרואומה נפשית אינה מוכרת כתאונת עבודה בהתאם לפסיקה.
...
אנו סבורים כי פתיחת דלת וחשיפת העובד לרוח למספר שניות אינה יכולה להיחשב כ"תאונה".
בנסיבות העניין, אנו קובעים כי אין לראות בפתיחת הדלת וכניסת רוח למשרד מספר פעמים ביום כ"תאונה" בעבודה.
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

· בשנת 1995 עברה שיתוק של עצב הפנים מימין.
שאלה: שימת הלב מופנית לכך, כי "אסכולה" לענייננו משמעה - הדיעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והנה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים.
- הנך מופנה לעניינו של מר אברהם בראונשטיין, אשר במהלך משמרת בחברת החשמל ולאחר מאמץ פיסי קצר אובחן למחרת היום כסובל משבץ מוחי ופגיעתו הוכרה ע"י הנתבע כתאונת עבודה בגינה ובסופו של יום נקבעו לו 100% נכות (לאחר הליך ערר בפני הוועדות הרפואיות) - מצ"ב העתק מכתב ההכרה בארוע המוחי כתאונת עבודה, הודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, הודעה על פגיעה בעבודה וחוות דעתו של ד"ר ג'השאן – מסומנים נספח ה'.
...
הנתבע מנגד מתנגד לבקשתה זו של התובעת וזאת מהנימוקים שלהלן: לא ברור איך הגיעה התובעת למסקנה בבקשתה כי המומחה דוגל בעמדה רפואית/אסכולה שונה המחמירה עם התובעת שכן המומחה הבהיר טוב את עמדתו אשר תואמת את עמדתה של המומחית הראשונה בתיק, ד"ר דרורי, והתייחס לכל פסקי הדין וחוות הדעת אשר היוו בסיס לפסקי דין אלה.
" עוד טוען הנתבע, כי הגשת בקשה שלישית על ידי התובעת למינוי מומחה אחר/נוסף במקום המומחה הנוסף (ד"ר פאהום) כשבשלושתן היא חוזרת על אותן טענות אך בניסוח אחר, תוך התעלמות מהחלטות ביה"ד ובית הדין הארצי, מטרתה לתור אחר מומחה אחר שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעניינה וכפי שקבע בית הדין בהחלטתו מיום 13.3.19, דרך זו אינה ראויה לפעול בעניין זה. לאור כל האמור, מבקש הנתבע לדחות את הבקשה ואת התביעה, בהתבסס על קביעותיהם של שני המומחים שלפיהם אין קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי לבי תנאי עבודתה של התובעת יום לפני.
לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה וכן לאחר עיון בשאר המסמכים שיש בתיק לרבות החלטות שניתנו על ידי בית הדין הארצי בהליכים השונים שהונחו בפניו, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף.
יש לזכור, כי בתשובותיו של ד"ר פאהום לשאלות ההבהרה, הוא התייחס באופן ענייני, מפורט ומנומק ל- 4 פסקי דין אליהם הופנה וכן לעבודת הדוקטורט של ד"ר סילביה קוטון וכן למאמרה בעיתון neurology ואף התייחס לחוות דעתה של ד"ר ויויאן ואשר קבעה כי הסיכון של התובעת ללקות בשבץ מוחי גבוה מהאוכלוסיה בגילה באופן מובהק מכל המקובץ עולה, כי בית הדין אינו תמים דעים עם מסקנותיה של התובעת בכל הקשור למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, ובעניין זה, מקובלים על בית הדין טיעוני הנתבע בתגובתו.
" משכך, אני דוחה את בקשת התובעת למינוי מומחה אחר ו/או נוסף.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

· בשנת 1995 עברה שיתוק של עצב הפנים מימין.
שאלה: שימת הלב מופנית לכך, כי "אסכולה" לענייננו משמעה - הדיעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והנה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים.
- הנך מופנה לעניינו של מר אברהם בראונשטיין, אשר במהלך משמרת בחברת החשמל ולאחר מאמץ פיסי קצר אובחן למחרת היום כסובל משבץ מוחי ופגיעתו הוכרה ע"י הנתבע כתאונת עבודה בגינה ובסופו של יום נקבעו לו 100% נכות (לאחר הליך ערר בפני הוועדות הרפואיות) - מצ"ב העתק מכתב ההכרה בארוע המוחי כתאונת עבודה, הודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, הודעה על פגיעה בעבודה וחוות דעתו של ד"ר ג'השאן – מסומנים נספח ה'.
...
כמו כן ד"ר פאהום אף הצהיר כי לא שוחח עם פרופ' דרורי על התיק, וכי למיטב ידיעתו פרופ' דרורי אף אינה מודעת למינויו כמומחה רפואי בהליך זה. בנסיבות אלה, אף אני סבורה כי לא הוכח חשש ממשי לניגוד עניינים, ועל כן אין די בכך שד"ר פאהום לא ציין בחוות דעתו כי הוא ופרופ' דרורי עובדים באותה מחלקה כדי לפסול את חוות דעתו של ד"ר פאהום, כמעט כשלוש שנים לאחר שמונה למומחה רפואי בהליך זה. יש ליתן משקל גם למשאבים שהושקעו בניהול ההליך על ידי בית הדין והצדדים, ובהעדר חשש ממשי לניגוד עניינים אין מקום להסיג את התיק אחור לנקודת ההתחלה ולמנות מומחה רפואי אחר תחת ד"ר פאהום.
    משכך, ולאור קביעותיהם הבהירות והחד משמעיות של המומחים בחוות דעתם ובחוות הדעת המשלימות מטעמם, אין מנוס מדחיית התביעה.
  מכל האמור לעיל עולה, כי לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של שני המומחים מטעם בית הדין.
      בשים לב לאמור בחוות דעת המומחים בתיק - התובעת לא השכילה להוכיח "פגיעה בעבודה" ותביעתה נדחית בזאת.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בחוות הדעת תארה המומחית את מחלות הרקע מהן סובלת המערערת, בין היתר: השמנת יתר, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם ושיתוק בעצב הפנים בעבר.
- הנך מופנה לעניינו של מר אברהם בראונשטיין, אשר במהלך משמרת בחברת החשמל ולאחר מאמץ פיסי קצר אובחן למחרת היום כסובל משבץ מוחי ופגיעתו הוכרה ע"י הנתבע כתאונת עבודה בגינה ובסופו של יום נקבעו לו 100% נכות (לאחר הליך ערר בפני הוועדות הרפואיות) - מצ"ב העתק מכתב ההכרה בארוע המוחי כתאונת עבודה, הודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, הודעה על פגיעה בעבודה וחוות דעתו של ד"ר ג'השאן – מסומנים נספח ה'.
המומחה הנוסף, ד"ר פאהום, קבע בחוות דעתו, כי המערערת סבלה ממאורע של שבץ מוחי אסכמי חד ואשר התבטא בחולשת פלג גוף שמאל וכי המערערת הנה בעלת גורמי סיכון מרובים להתפתחות אירועים מוחיים (השמנת יתר, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם) וכי לדעתו מאמץ גופני אינו מוכר כסיבה להתפתחות שבץ מוחי, ועל כן הגיע למסקנה שלא קיים קשר סיבתי בין המאמץ הפיזי החריג מיום 16.10.12 לבין ארוע שבץ מוחי אשר אירע יממה לאחר מכן.
...
טענות הצדדים בערעור בהודעת הערעור טענה המערערת כי יש לקבל את תביעתה להכרה ב"פגיעה בעבודה" שכן עלה בידיה להוכיח קיומה של אסכולה המלמדת על קשר בין מאמץ פיזי לאירוע מוחי.
טענה זו חורגת מהעובדות המוסכמות ולא עלתה בכתב התביעה שהגישה המערערת ולפיכך לא מצאנו מקום להידרש אליה.
בהתחשב בכך שבנסיבות האישיות של המערערת שלושת המומחים לא שוכנעו שיש קשר סיבתי - ולא הובאה על ידי המערערת חוות דעת נוגדת - מצאנו שאין הצדקה למנות מומחה רביעי ויש להותיר את תוצאת פסק הדין של בית הדין האזורי על כנה.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

קביעת המל"ל ביחס לתאונה בעקבות התאונה, הגישה התובעת תביעה למל"ל. התאונה הוכרה כתאונת עבודה, אך הועדה הרפואית מטעם המל"ל קבעה, כי לתובעת לא נותרה נכות רפואית צמיתה (פרוטוקול דיון והחלטת הועדה עמ' 128 – 133 לתצהיר התובעת).
במסגרת אותה החלטה נקבע כי התובעת סובלת, בין היתר, מהנכויות הבאות: רדיקולופתיה ע"ש מותני בשיעור 10% החל מיום 1.05.2010, ליקוי ראיה בשיעור 10% החל מיום 1.02.2011, כתף יד ימין בשיעור 10%, החל מיום 1.09.2020 כתף ימין בשיעור 15% החל מיום 1.10.2010, שבר באמה ימין בשיעור 10% החל מיום 26.04.2019, אנמיה בשיעור 10%, PTSD בשיעור 10% החל מתאריך 31.05.2011, שיתוק בעצב הפנים בשיעור 10% החל משנת 2008, סכרת בשיעור 10% החל משנת 2008 ומפיברומיאלגיה בשיעור 10% החל מיום 1.07.2019 (ר' נ/1) הניתוחים והטיפולים שבמחלוקת: הצדדים חלוקים בשאלה האם הניתוחים והטיפולים הבאים הם כתוצאה מהתאונה: החלפת קוצב.
האם התאונה גרמה להחמרת מצבה של התובעת? אמנם התובעת טוענת כי התאונה גרמה להחמרת מצבה באופן קבוע ובאופן שלא איפשר לה לחזור לשוק העבודה, אלא שלא מצאתי לקבל טענה זו. כמתואר לעיל, הועדה הרפואית של המל"ל קבעה כי לתובעת לא נותרה נכות רפואית צמיתה, וכן נקבע כי מדובר בשינויים נווניים מוכרים לאורך ע"ש עם תופעות ידועות בעבר.
...
בהקשר זה וברוח הדברים שנפסקו בע"א 3901/15 אביב תעשיות מתכת נ' ח'אלד בשאראת (פורסם בנבו) לא שוכנעתי כי התובעת הייתה מחויבת להעדיף או לבחור גמלת נכות מנפגעי עבודה על פני הגמלה שקבלה במסגרת הנכות הכללית, בפרט שאין מדובר בהפרש גבוה.
לאור כל האמור אני דוחה את הטענה לניכוי רעיוני.
התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 48,971 ₪ - פיצויים ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 7,450 ₪ וכן אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו