שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית

]השופט א' שטיין: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ע' זינגר) אשר ניתן ביום 26.10.2020 בת"א 19334-10-15 ואשר דחה את התביעה שהגישו המערערים נגד המשיבה בגין רשלנות רפואית לאחר שקבע כי הרשלנות המיוחסת למשיבה לא הוכחה.

כיום, בגיל 8, סובל המערער 1 משיתוק מוחין.

...

לאחר שעיינו בכתובים אשר הונחו לפנינו, ואחרי שקיימנו מספר ישיבות, בהן נשמעו טענות הצדדים ונעשו ניסיונות פשרה שלא הניבו פרי, הגיעה שעת ההכרעה.

בנסיבות אלו, סבורני כי מלאכה זו צריכה היתה להיעשות בעזרת מומחה ניטרלי מטעם בית המשפט.

התובעים, עיזבון המנוח (להלן "המנוח") והוריו , הגישו נגד הנתבעים תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו להם עקב רשלנות רפואית מצד הנתבעים , שביצעו מעקב הריון רשלני בעקבותיו נולד המנוח עם נכות בשעור של 100% ונפטר כעבור כשבע שנים.

לשיטתו, הנזקים שנגרמו למנוח הנם תוצאה של טפול לקוי שניתן לו בהיפוגליקמיה ממנה סבל לאחר הלידה וכי המנוח לא נולד עם שיתוק מוחין אלא CP היא תוצאה של היפוגליקמיה שלא טופלה במועד.

...

כמו כן טען ב"כ התובעים טען כי חוות הדעת שהוגשו משלימות זה את זו. דיון די לעיין בכל טענות הצדדים כדי להגיע למסקנה כי אין מקום לעיקר בקשות הנתבעים .

לפיכך אני קובעת כי חוות דעתו של ד"ר הילבורן תוצא מתיק בית המשפט ולא תשמש כראיה.

אני קובעת המשך קדם משפט ליום 25.10.18 שעה 09:30.

ראשיתם של דברים בתביעת נזיקין שהוגשה ע"י התובעים, קטין והוריו, בגין רשלנות רפואית נטענת במהלך מעקב ההריון עם הקטין ובהליך הלידה עצמו אשר בעטיין, כך על פי הנטען, נולד התובע 1 (להלן – הקטין או התובע לפי העניין) כשהוא סובל מפגיעה נוירולוגית רב מערכתית, לרבות אנצפלופתיה ושיתוק מוחין[footnoteRef:1] .

...

בנסיבות המתוארות אני סבור כי ראוי לחלק את אומדן עזרת צד ג' לה נדרשו וידרשו התובעים לשלוש תקופות האחת עד הגיעו של הקטין לגיל 3 שאז טופל בבית ע"י ההורים ולאחרי כן מגיל 3 ועד לגיל 21 עת הוא מחלק ויחלק את זמנו בין המוסד הלימודי ולשהייה בביתו ולבסוף מגיל 21 ועד לגיל 30, גיל תוחלת חייו המוערך של הקטין, בתקופה זו אני מעריך כי ישאר בבית ההורים, התובעים, ויהא תחת השגחתם וטיפולם.

לעניין זה ראוי להוסיף ולציין כי הלכה פסוקה היא שהשיקול המרכזי אותו יש לשקול בפסיקת הפיצויים בכל הקשור לשאלה האם הנפגע יוותר במסגרת ביתית או שייצא למסגרת חוץ ביתית הוא טובת הנפגע והמסגרת המתאימה לצרכיו, כך בעניין עמר (ע"א 6978/96 סמדר עמר (קטינה) נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (1997) מצאנו את דבריו של כב' הש' אור – "דין הוא שקביעת הפיצוי בנזיקין תיעשה על יסוד בחינת מצבו של הניזוק העומד בפני בית-המשפט ומתוך ניסיון לקבוע את הדרך הנכונה לפיצויו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, כשלנגד עיני בית-המשפט עומדת המטרה להשיב את המצב לקדמותו. אם השהות של הניזוק בביתו ולא במוסד תחזיר את מצבו לקדמותו בצורה הטובה ביותר, די בכך כדי להצדיק פתרון זה, אפילו כרוך הדבר בהוצאה כספית נוספת משמעותית למזיק. במסגרת זו ייתן בית-המשפט את דעתו גם לכך ששהות הניזוק בבית תאפשר לו נגישות רבה יותר אל אחרים, דבר אשר יאפשר לו לשמור על אורח חיים התואם את מצבו ומאפשר לו גירוי אינטלקטואלי ואפשרות ליהנות מאותם עיסוקים ומגע עם אחרים אשר הוא מסוגל להם בנכותו. יש להעדיף את הטיפול בבית על זה שבמוסד גם במקרה שהטיפול בבית יש בו להגדיל את תוחלת החיים של הניזוק" .

1000 ₪* 120.8 (מקדם היוון ל 144 חודש)* 0.73(היוון כפול ל 10.5 שנים) במעוגל = 88,000 ₪ סך נזקי התובעים מגיעים, אפוא, כדי – אובדן השתכרות ושנים אבודות 1,313,000 ₪ אובדן זכויות סוציאליות ופנסיה 85,000 ₪ עזרת צד ג' עבר ועתיד לרבות עזרת ההורים 3,038,000 ₪ הוצאות רפואית עבר ועתיד 100,000 ₪ התאמת דיור ואבזרי עזר 250,000 ₪ נידות ונסיעות מוגברות בעבר ובעתיד 300,000 ₪ שכ"ט אפוטרופוס 88,000 ₪ כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים 1,000,000 ₪ סה"כ במעוגל 6,174,000 ₪ כיוון שמצאנו שאחריות התובעים 2-3 לנזקי הקטין היא בשיעור של 50%, הרי שהנזק לתובעים עומד על 3,087,000 ₪ במעוגל.

עיון בכתב התביעה ובחוות הדעת שתמכו בתביעה, עולה כי המערערים לא זנחו כל טענה אפשרית שניתן להעלות בתביעות רשלנות רפואית, מצוות עורכי דין מלומדה, גם אם הטענה אינה רלוואנטית בעליל למקרה מושא דיוננו.

כך, אין חולק שהמערערת סובלת משיתוק מוחין בגין סיבוכי פגות, מה שמייתר לחלוטין את כל הדיון בשאלה אם היה מקום להפנות את ההורים לייעוץ גנטי.

...

בית המשפט הגיע למסקנה כי ההפלה בהריון השני נבעה, ככל הנראה, מדיקור מי שפיר שביצעה האם, ולא מבעיה של אי ספיקת צוואר הרחם.

שלישית, לאחר הלידה מושא התביעה, האם הרתה פעמיים נוספות בהריונות תקינים שהסתיימו בלידות תקינות, שבמסגרתם לא בוצעה קשירה של צוואר הרחם סופו של דבר, שלא מצאנו כל עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בפני בית משפט קמא מיתנהלת תביעת המבקשים בגין רשלנות רפואית במעקב ההריון ובלידה של המבקש 1 (להלן: הקטין).

הקטין, יליד 2011, נולד כשהוא סובל מפגיעה נוירולוגית רב מערכתית, לרבות שיתוק מוחין.

...

אני סבור כי בדין דחה בית משפט קמא את הבקשה להגשת המסמך, ואני מצטרף לטעמים ולנימוקים שפורטו בהחלטתו.

סוף דבר שלא מצאתי לשנות מהדרך שהתווה בית משפט קמא להמשך בירור התביעה תוך הותרת חיסיון המסמך ואי קבילותו על כנו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.