שירותים מיוחדים לילד נכה חישוב השתכרות ההורים

בכל מקרה, בהיתחשב בנכות הכוללת ממנה סובל התובע, ובשל הקושי לאמוד, באיזו מידה, אם בכלל, יוכל להישתכר למחייתו בבגרותו, אין מקום לחישוב הפסדים עתידיים על בסיס חישוב אקטוארי, אלא יש להעריכם בסכומים גלובליים, זהירים.

מנגד, לא יכולה להיות מחלוקת כי הורים לילד בעל נכות נפשית בשיעור של 30% נדרשים לתת לו עזרה בהקף חריג, ובעיקר השגחה, מעבר לנדרש לגבי ילד שאינו סובל מהפרעה כזו.

לשם הנוחות אני מסמנת את שתי חוות הדעת האקטואריות שהגישה הערייה כנ/11א (חוות הדעת ביחס לתגמולי "ילד נכה") ונ/11ב (ביחס לזכאות עתידית לתגמולים בגין נכות כללית ו/או שירותים מיוחדים ו/או ניידות).

...

לעומת זאת, ביחס לניכוי תגמולי נכות כללית עתידיים אני מקבלת את טענת התובע שאין מקום לנכותם בהעדר כל בסיס לקבוע, בעת הזו, כי התובע יהא זכאי להם, כפי שטוענת העירייה בסיכומיה.

לסיכום אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 105,745 ₪ (מעבר לתגמולי המל"ל), בצירוף החזר אגרה ששולמה והחזר שכ"ט מומחית התובע וחלקו בשכ"ט מומחית בית המשפט לרבות בעבור חקירתה (עפ"י קבלות שיוצגו).

על אף שלא היה צורך עוד בהודעה לצד שלישי לאחר צירוף הצד השלישי כנתבעת נוספת לצורך חלוקת האחריות, הרי שלאור קביעתי בדבר חלוקת האחריות, אני מחייבת את הצד השלישי להשיב לנתבעת 1, ככל שזו תשלם לתובע מעבר לחלקה היחסי בהתאם לחלוקת האחריות, כל סכום שתשלם הנתבעת 1 מעבר ל-30% מהחיוב כלפי התובע, בצירוף החזר אגרה ששולמה על ידי הנתבעת 1 (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד היום) ושכ"ט עו"ד בגין ההודעה לצד שלישי בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. התשלום ע"י הצד השלישי יבוצע בתוך 30 יום ממועד שתומצא לצד השלישי דרישה לתשלום בצירוף אסמכתא המעידה על ביצוע תשלום עודף של הנתבעת 1 מעבר לחלקה היחסי.

באשר לגיל שבו יחל החישוב לאחר השרות הצבאי – התובעים נסמכים בטענתם לכך שיש להתחיל בפסיקת הפצוי עבור אבדן כושר ההישתכרות החל מגיל עשרים וחצי, על קיצור השרות בצבא מתקופה של שלוש שנים לתקופה של שנתיים וחצי וזאת לפי סעיף 15 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות ביטחון).

באשר לתקופה שבה שהה באישפוז (ארבעה חודשים), הרי לפי תצהירה של האם בחודשים הראשונים שהו ההורים עם התובע יחד ולעתים היו הסב והסבתא מגיעים ואז האם הייתה מתפנה לטפל בילדים האחרים.

בהיתחשב בכך נראה כי יש מקום לפסיקת פיצוי על דרך של אומדן, ואני מעריך את הסכום בסך של 60,000 ₪ (להשלמת התמונה אציין כי תחשיב המבוסס על מעט פחות מ- 750 ₪ לחודש, למשך 12 שנה – (מקדם הוון 120.8, מקדם הוון כפול למשך 12 שנה – 0.7) מגיע לסכום זה. נכויים יש לנכות מסכום הפצוי את שווי קצבת ילד נכה וקיצבת ניידות שהתובעים קיבלו עד למועד פסק הדין.

נוסף על כך יש לנכות את הערך המהוון של הקיצבאות לנכות כללית, שירותים מיוחדים וניידות.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש לפסוק לתובעים פיצוי לפי הפירוט שלהלן: עבור תקופת האשפוז – סכום של 44,000 ₪ - כאשר סכום זה מניח הפסד מלא של שכרו של האב למשך ארבעה חודשים.

האב אמר כי נעשה ניסיון לשכור דירה מתאימה וסוכם על דמי שכירות בגובה של 5,500 ₪ אך בסופו של דבר העסקה לא צלחה (עמ' 31, ש' 24-31).

מאחר והתובעים צרפו קבלות רבות, אך לא התייחסו באופן פרטני, לא ראיתי מקום לכך שאעשה זאת אני, ובסופו של דבר הגעתי לכלל מסקנה שיש לפסוק לתובעים סכום של 400,000 ₪ וזאת על יסוד הנימוקים הבאים: אני נכון להניח קיומן של הוצאות רבות בעבר, בתקופת שהותו של התובע בבית חולים וגם לאחר מכן, וכן כי התובעים הוציאו ורכשו עזרים שאינם מכוסים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובהם כסא הגלגלים המיוחד שנרכש ועזרים נוספים.

בדיון האחרון (08/09/2019) – פרט לשינוי בזמני השהות, התברר כי קיימים שינויים נוספים מאז הגירושין, וכפי שנכתב בהחלטה מיום 09/09/2019: האב מישתכר במקום כ – 5,000 ש"ח לחודש כ – 7,500 ש"ח לחודש (אין לביה"ד מסמכים המעידים על כך – נתונים אלה ניתנו על ידי האב).

להרחבה נוספת בתכליתה של גמלה לילד נכה וההבדל בינה לבין קצבת נכות כללית יעויין במסמך בשם "הדרישה לקיצבת שירותים מיוחדים בעבור ילדים נכים" מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (כתיבה: אסף וינינגר, ב' תמוז תש"ע 14/06/2010).

לפי מה שכתבנו כי אין לזכות את האב במלוא ההפחתה, שהרי ישנם גם הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות שאינן נגרמות מן הנכות המוטלות בדר"כ על שני ההורים, ויש לגלם גם זכוי לאם מתוך היתרה, סבור בית הדין כי יש להעמיד את חיוב המזונות ע"ס של 650 ש"ח (לפי הפרוט שהציגה האם נראה כי בחישוב שערכה בגין ההוצאות המיוחדות כלולים כבר כל החוגים, גם אלו שאינם דווקא בגלל הנכות, כגון חוג שחיה וחוג כדורגל, ועל כן כל שנותר הוא הוצאות רפואיות חריגות שאינן קשורות לנכות בדוקא).

...

סוף דבר: סכום המזונות בו חייב האב הינו 650 ש"ח. על סכום זה להיות משולם עד 10 לחודש בהעברה בנקאית.

כמו אז וגם כיום, ומשתכרת סך 6,500 ₪ לחודש, ובנוסף vvv האשה מתקיימת מעבודתה כמזכירה במשרד מפאת מחלתה היא מקבלת נכות מאת המל"ל, על סך של כ 4,000 ₪ לחודש, ובצרוף קצבת ילדים בסך 241 ₪ לחודש, האם נהנית מהכנסה שוטפת בסך 10,500 ₪ לחודש.

ראו: ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי ( הצדדים חלוקים איפוא במספר סוגיות כדלקמן: טענות האב בדבר שינוי נסיבות מהותי, ובכללן הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינינו, שינוי לרעה במצבו הכלכלי ובפרט יכולת הישתכרותו בפועל ובכוח, כן חלוקים הצדדים בנוגע לאופן חישוב גמלאות הנכות שמקבלת האם מאת המל"ל, ומכאן מהן יכולותיה הכלכליות של האם, ושיעור הכנסתה הפנויה.

כפי שיובהר להלן, סבורתני כי בעת קביעת הכנסת האם יש להביא בחשבון את קצבת הנכות הכללית יחד עם תוספת התלויים המשולמת לידיה, וכי אין לנכותה משעור חיוב המזונות, מאידך, מצאתי כי אין להביא בחשבון את גמלת הניידות וגמלת השירותים המיוחדים שמקבלת האם, היות ותכליתן של אלו הוא לסייע לאם בניהול משק הבית, ובהוצאות הנובעות ממצבה הרפואי.

(10,441-3,500-1920-558)₪ דהיינו, הכנסות הפנויות של האם עומדות על סך של 4,463 17 ,₪ יחס הכנסות הצדדים הנו איפא 55% (אב) ו 45% (אם) (הכנסתה הפנויה של האם ₪ הכנסתו הפנויה של האב 5,600 חיוב המזונות : מקום בו הוכח שינוי נסיבות מהותי, יש לקבוע את חיוב המזונות בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ( 2017 ) (להלן - "בע"מ 919/15 "), גיל שני הילדים הוא מעל 6 שנים, לפיכך, ההורים שניהם חייבים במזונות הילדים מדין צדקה.

...

( נ 'מ.ג ( 09.10.2013 33 ₪ מן האמור לעיל, עולה אפוא המסקנה כי להכנסת האם מעבודתה , יש להוסיף סך 4,770 לחודש, שהם גמלת הנכות הכללית, בצירוף תוספת התלויים, ואין להפחית את קצבת התלויים מסכום המזונות.

בנסיבות דנן, סבורני שאין מקום לחלק בין הוצאות תלויות שהות ושאינם תלויות שהות, עת 28 מעדות האב עצמו עולה כי הוא אינו נושא בהוצאות שאינן תלויות שהות כלל ועיקר, ( עמ' .

נוכח המפורט לעיל אני קובעת כדלקמן: האב ישלם מזונות לילדיו לידי האם בסך כולל של 3,000 ₪ בהתאם לפירוט הבא: סך של סך של 1,200 ₪ למזונותיו של אלמוני , וסך נוסף של 600 ₪ למדורו.

עם כל הכבוד, אין אני מקבל טענה זו. בע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא (2005), נקבע מפי כב' השופט א' ריבלין (כתוארו אז): "לשיטתי, הניסיון לקבוע קבוצות אוכלוסייה מסוימות, שלגבי ילדיהן תקום הנחה א-פריורית של חדלות או דלות – דינו להיכשל. אל לנו לידון את הקטין לגורל מסוים אך בשל הסביבה בה גדל, השכלתם ופרנסתם של הוריו, מינו או המוצא הגזעי או האתני אליו הוא משתייך. אין נפקא מינא אם לפנינו ילדה או ילד, אם הוא בן למשפחה מבוססת או עשירה, אם הוא עולה חדש או יליד הארץ, אם מקום מגוריו מבוסס או נחשל או אם בן מיעוטים הוא. חישוב הפיצויים על-פי שיוך קבוצתי יוצר הפליה מחמת דת, גזע, לאום או מין. הפליה זו הוגדרה במשפטנו "הקשות שבהפליות" (השופט מ' חשין בבג"ץ 6845/00בג"צ 6845/00 איתנה ניב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נו(6) 663, 683-684; ראו גם דברי השופטת דורנר בבג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94, 134).

על יסוד כל האמור לעיל, חישוב הפיצויים יעשה כדלקמן: (א) הפסדי הישתכרות בעתיד (סעיף 11 לעיל)2,065,580 ₪ (ב) הפסדי פנסיה (סעיף 13 לעיל)179,669₪ (ג) עזרת הזולת בעבר (סעיף 17 לעיל)1,296,491₪ (ד) עזרת הזולת בעתיד (סעיף 22 לעיל)4,727,035₪ (ה) הוצאות ניידות בעבר (סעיף 23 לעיל)200,000₪ (ו) הוצאות ניידות בעתיד (סעיף 29 לעיל)817,531₪ (ז) התאמת דיור בעבר (סעיף 30 לעיל)125,993₪ (ח) התאמת דיור בעבר (סעיף 34 לעיל)202,800₪ (ט) תרופות וטיפולים רפואיים (סעיף 37 לעיל)698,660₪ (י) טיפולים פרא-רפואיים (סעיף 44 לעיל)622,448₪ (י"א) אביזרים בתקופת העבר (סעיף 61(א) לעיל)224,498₪ (י"ב) אביזרים בעתיד (סעיף 61(ב) לעיל)519,574₪ (י"ג) חונך (סעיף 62 לעיל)163,091₪ (י"ד) אפוטרופוס (סעיף 65 לעיל)345,971₪ (ט"ו) נזק שאינו נזק ממון (סעיף 66 לעיל)244,749₪ (ט"ז) הפסדי התובע מס' 2 (סעיף 70 לעיל)140,000₪--------------------סה"כ סכום הפיצויים 12,574,090 ₪ נכויים מהפיצויים: (ט"ז) גמלת ילד נכה (סעיף 71 לעיל)421,215 ₪ (י"ז) גמלת ניידות לילד נכה (סעיף 72 לעיל)302,138 ₪ (י"ח) קצבת נכות כללית (סעיף 73 לעיל)518,408 ₪ (י"ט) קצבת שירותים מיוחדים (סעיף 74 לעיל)823,116 ₪ (כ)קצבת ניידות (סעיף 75 לעיל)641,171 ₪------------סה"כ קצבאות לנכוי2,706,048₪---------------------9,868,042₪ שכ"ט עו"ד (בשיעור 13%)1,282,845 ₪ מע"מ198,841 ₪--------------1,481,685₪-------------------11,349,727 ₪ ניכוי תשלומים תכופים ששולמו2,248,666₪--------------------סה"כ לתשלום9,101,061₪ 79.

...

על פי הראיות שלפני, דהינו חוות דעתו של פרופ' גרוסוסר, שלא נסתרה בחקירתו הנגדית, לא נגרם לתובעת קיצור בתוחלת החיים בשל הנזק המוחי החבלתי שניגרם לה. על כן, לאחר ששקלתי טענות ב"כ הנתבעים, הנני קובע, כי אין להביא בחשבון קיצור בתוחלת חייה של התובעת.

על יסוד כל האמור לעיל, חישוב הפיצויים יעשה כדלקמן: (א) הפסדי השתכרות בעתיד (סעיף 11 לעיל)2,065,580 ₪ (ב) הפסדי פנסיה (סעיף 13 לעיל)179,669₪ (ג) עזרת הזולת בעבר (סעיף 17 לעיל)1,296,491₪ (ד) עזרת הזולת בעתיד (סעיף 22 לעיל)4,727,035₪ (ה) הוצאות ניידות בעבר (סעיף 23 לעיל)200,000₪ (ו) הוצאות ניידות בעתיד (סעיף 29 לעיל)817,531₪ (ז) התאמת דיור בעבר (סעיף 30 לעיל)125,993₪ (ח) התאמת דיור בעבר (סעיף 34 לעיל)202,800₪ (ט) תרופות וטיפולים רפואיים (סעיף 37 לעיל)698,660₪ (י) טיפולים פרא-רפואיים (סעיף 44 לעיל)622,448₪ (י"א) אביזרים בתקופת העבר (סעיף 61(א) לעיל)224,498₪ (י"ב) אביזרים בעתיד (סעיף 61(ב) לעיל)519,574₪ (י"ג) חונך (סעיף 62 לעיל)163,091₪ (י"ד) אפוטרופוס (סעיף 65 לעיל)345,971₪ (ט"ו) נזק שאינו נזק ממון (סעיף 66 לעיל)244,749₪ (ט"ז) הפסדי התובע מס' 2 (סעיף 70 לעיל)140,000₪--------------------סה"כ סכום הפיצויים 12,574,090 ₪ ניכויים מהפיצויים: (ט"ז) גמלת ילד נכה (סעיף 71 לעיל)421,215 ₪ (י"ז) גמלת ניידות לילד נכה (סעיף 72 לעיל)302,138 ₪ (י"ח) קצבת נכות כללית (סעיף 73 לעיל)518,408 ₪ (י"ט) קצבת שירותים מיוחדים (סעיף 74 לעיל)823,116 ₪ (כ)קצבת ניידות (סעיף 75 לעיל)641,171 ₪------------סה"כ קיצבאות לניכוי2,706,048₪---------------------9,868,042₪ שכ"ט עו"ד (בשיעור 13%)1,282,845 ₪ מע"מ198,841 ₪--------------1,481,685₪-------------------11,349,727 ₪ ניכוי תשלומים תכופים ששולמו2,248,666₪--------------------סה"כ לתשלום9,101,061₪ 79.

אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 9,101,061 ₪, כערכו לתאריך פסק דין זה. (ב) הסכום הנ"ל כולל שכ"ט עו"ד, ובנוסף לסכום הנ"ל הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את כל הוצאות המשפט שנגרמו להם, בצירוף הפרשי הצמדה ריבית מתאריך כל הוצאה והוצאה.

(ג) מתוך הסכומים שהנתבעים ישלמו לתובעים על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל, יהיה ב"כ התובעים זכאי לנכות את הסכומים המגיעים לו בתורת החזר הוצאות, שכר טירחת עו"ד ומע"מ. כמו כן יהיה האפוטרופוס זכאי לגבות את הוצאותיו ואת שכרו, בצירוף מע"מ, ככל שאלה מתייחסים לתקופת העבר.