שיפוץ מנוע אופנוע ותביעת פיצויים

בכתב התביעה נטענו הדברים בתמצית ובמידה מסוימת של עירפול, אולם טענות התובע הן כדלקמן: 2.1 הוא שוכנע על ידי הנתבעת לרכוש ממנה אופנוע מתוצרת Daelim (להלן – "האופנוע החדש"), כנגד מסירת אופנוע ישן שהיה ברשותו (להלן – "האופנוע הישן"), ותוספת תשלום.

2.6 היא סרבה לרכוש את האופנוע החדש לאחר שנתיים, והתנתה זאת בכך שהתובע ירכוש אופנוע חלופי, וכן סרבה להכיר באחריותה לתקלה חמורה שאירעה לאופנוע החדש לאחר כ-13,000 ק"מ, שאז נזקק לשפוץ מנוע בעלות של 4,000 ₪.

זאת ועוד, בצדק טוענת הנתבעת כי היא גילתה רוחב לב בכך שלא דרשה פיצוי מהתובע על החלקים החסרים באופנוע הישן שמסר לה, באופן שנימסר אופנוע השונה מזה שהוצג לה בעת כריתת ההסכם.

...

אלא, שמשעה שטענת תוקף האחריות נדחתה, כאמור לעיל, גם נדחית עילה זו של הביטול.

בנסיבות אלה, תחת פסיקת סך 1,000 ₪ לערך לטובת התובע, אולם חיובו בסכום דומה של הוצאות לטובת הנתבעת, אני דוחה את התביעה, בלא לעשות צו להוצאות, באופן שסכום השובר יקוזז כנגד סכום ההוצאות שהיה נכון לפסוק.

התביעה נדחית בזה.

נסיבות פציעתו של התובע עולות כדי "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים, והוא זכאי לפיצויים מהנתבעת, אשר ביטחה במועד הרלוואנטי את השמוש באופנוע בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל -1970.

החלטת הועדה הרפואית לעיל באשר לדרגת הנכות של התובע (כולל תקופת אי-כושר ונכות זמנית) היא קביעה "על פי כל דין", המחייבת לצורך תביעה זו בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הפיצויים.

לאחר מכן החל בלימודים אקדמיים (לקראת תואר הנדסאי) למשך כשנתיים, ועם סיום לימודיו עבד כ – 10 חודשים בעסק של אביו לחידוש ושפוץ פתחי מקלטים.

...

לא הובא עד מפרונת כדי להעיד על כך שהוא התקשה בעבודתו שם, ובסופו של דבר יש לציין כי התובע חזר לעבוד אצל אביו, בעבודה שהיא, כאמור, פיזית בעיקרה.

המסקנה היא כי הפגיעה בתאונה אינה מונעת מהתובע מלעבוד בעבודה פיזית (ואף כזו שמשלבת עמידה ממושכת), אולם סביר כי היא משפיעה על תפקודו באופן שבו הוא נדרש להפסקות ולמנוחה במהלך יום עבודתו אשר מתקבלות בהבנה על ידי בעל העסק, אביו.

סוף דבר סיכוים הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי שכר לעבר 113,000 ₪ אובדן כושר השתכרות 339,000 ₪ הפסדי פנסיה 48,700 ₪ עזרת הזולת (עבר ועתיד) 90,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 16,400 ₪ סה"כ ביניים 612,100 ₪ ניכוי תגמולי מל"ל (182,950 ₪) סה"כ לאחר ניכויים 429,150 ₪ שכ"ט עו"ד (בשיעור 13% ומע"מ) 65,274 ₪ סה"כ 494,500 ₪ (במעוגל) הנתבעת תשלם לתובע סכום של 494,500 ₪ בצירוף הוצאות משפט (על פי קבלות).

כתוצאה משבר השסתום, נפלו חלקיו את תוך הבוכנה וגרמו למנוע נזקים בהקף כזה שהצריך החלפתו או שיפוצו הכללי.

הצדדים הגישו מסמכים שונים ובהם התכתבויות בין הצדדים, הצעות תיקון, מסמכים הנוגעים להליכים שהתנהלו בבקשה לתובענה ייצוגית כנגד הנתבעת [שהתובעים לא היו צד לה], היתייחסות של היצרן לתקלות מנוע באופנועי קוואסאקי ועוד.

התובע 2 – בחוות הדעת בעיניינו ציין השמאי כי התובע 2 תיקן את אופנועו בסכום של 13,195 ₪ על ידי החלפת המנוע במנוע אחר שיובא מחו"ל. למרות זאת, השמאי סבור כי יש לפצות את התובע 2 במלוא שווי האופנוע [32,000 ₪] והנימוק שלו הוא כי אילו היה ידוע סכום התיקון מלכתחילה, הדבר לא היה כדאי.

...

השמאי הגיע למסקנה כי עלות התיקון בסך כ – 41,800 ₪ אינה כדאית לנוכח שוויו של האופנוע במועד הופעת התקלה ולכן הציע לפצות את התובע במלוא שווי האופנוע.

התובעים כשלו בהוכחת שני יסודות תביעתם, הן ביחס לסיבת הכשל והן בהוכחת הנזק ודין תביעותיהם להידחות.

התוצאה התוצאה היא כי התביעות נדחות.

אם יסתבר כי התובע נהג בהיתר באופנוע שלא היה מבוטח, אך לא ידע שלאופנוע אין ביטוח וגם לא היה סביר שיידע על כך – יחול עליו חוק הפלת"ד ויהא זכאי לתבוע פיצויים מהקרן.

דיון והכרעה 5.1 אקדים ואציין כי על בסיס ההוכחות שנשמעו, מצאתי כי מתקיימים בנסיבותיו של מקרה זה התנאים הדרושים להחלת החריג הקבוע בס' 7א לחוק הפלת"ד, ומדובר לכן בתביעה שצריכה להתברר על פי חוק הפלת"ד. 5.2 עסקו של האב והבנים לאבי התובע, פנסיונר של עירית עכו, יש תחביב של שפוץ אופנועים וכלי רכב בסדנה המצויה במחסן מאחורי ביתו.

לפי עדות האב, הבנים הם מכונאים, הם מתעסקים במנוע, ואילו הוא מתעסק בשפוץ החצוני (עדות האב, עמ' 15 לפרטיכל), כך שבסופו של דבר מתקיימת עבודת צוות (עמ' 16,18 לפרטיכל).

...

לפיכך, הטענה כי האופנוע נלקח על ידי התובע ללא רשות – נדחית.

לסיכום 6.1 עולה כי לא דבק בתובע רבב מוסרי שתקנת הציבור מבקשת למנעו.

6.2 התביעה לפי פקודת הנזיקין כנגד הנתבעים – נדחית.

התובע גילה כי "המנוע ככל הנראה היתקלקל או היתפוצץ" (ס' 7 לכתב התביעה), וכי שמן נשפך על הגלגלים (וגרם לכך שהבלמים לא עבדו).

לחילופין, עותר התובע להורות על החלפת האופנוע באופנוע חדש (אפס ק"מ), מאותו דגם ואותו סוג; להורות על ביטול החוזה מחמת הטעה ואי גילוי נאות; להורות על פיצוי כספי בגין ירידת ערך שנגרמה עקב פגם בייצור ועל פיצוי כספי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו (פיצוי אותו חילק התובע לרכיבים שונים, בסך כולל של 35,000 ₪), ועל פיצוי בגין היעדרות מעבודה ואבדן הכנסה (8,000 ₪), בגין עלות השכרת רכב חלופי (4,000 ₪), בגין אובדן ערך כספי (10,000 ₪) ובשל התרשלות הנתבעות (20,000 ₪).

הארוע נשוא התביעה היתרחש לאחר כשמונה חודשים (והתובע, שעמד על כך שיטופל במרכז השרות בכפר סבא, הסכים כי האופנוע יועבר למרכז השרות בחדרה – לאור כך שהמרכז בכפר סבא היה סגור לרגל שיפוצים).

...

מבלי להלאות את הקורא ייאמר כי טעמי הנתבעות מקובלים עלי, ולא שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח את הסיבה לתקלה שהיתה באופנוע ואת הזיקה בינה לבין רשלנות נטענת של הנתבעות.

לא מצאתי כי עלה בידי התובע להראות מדוע יועבר נטל הראיה וההוכחה אל הנתבעות – בשים לב לאמור לעיל, על ידי הנתבעות, באשר להוראות חוק האחריות למוצרים פגומים והאמור בו ביחס לנזקי גוף, וכאשר לא נמצא כי מתקיימות הוראות 41 לפקודת הנזיקין (לא מצאתי לקבל טענה כאילו לתובע לא היתה ידיעה ולא היתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק – כאשר הוא שהשתמש באופנוע במועד האירוע ובחודשים שקדמו לו; אין לקבל את הטענה כאילו הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעות היתה שליטה מלאה בו, וכי מתיישבת יותר המסקנה שאירוע המקרה שגרם לנזק נבע מכך שהנתבעות לא נקטו זהירות סבירה).

לאור כל האמור, נדחית התביעה.