שינויים ניווניים בעמוד שדרה צווארי כתוצאה מגיל או מחלה

ועדה רפואית מיום 18.7.07 קבעה למערער 36% נכות (משוקללת) בעטיה של התאונה, בין היתר בגין הגבלה בתנועות עמוד השידרה הצוארי, ובשל ליקוי שמיעה.

טענות הצדדים בקליפת אגוז: לטענת המערער, הנמקת הועדה לדחות את הרר בגין הצואר מאחר שמדובר במחלת הלמפומה או במחלה ניוונית התפתחותית, חסרה ואינה עומדת בחובת ההנמקה.

הועדה מצאה כי ההחמרה בשמיעה ובהגבלות הצואר של המערער אינם תוצאה של התאונה, אלא של שינויים נווניים.

הועדה אף נועצה עם ד"ר פלקסמן, מומחה אף אוזן גרון חצוני מטעם הועדה, אשר קבע בחוות דעת מיום 20.5.14, כדלקמן (הציטוט אינו מובא במלואו מאחר וכתב היד אינו קריא דיו): "מדובר במצב לאחר חבלה לפני 18 שנה (ראש וצואר) קיימת ירידה בשמיעה שלפי העקומה מתאימה לירידה כתוצאה מגיל. כמו כן, לא יתכן שלאחר חבלת ראש השמיעה תרד משך 18 שנה. לכן בגין שמיעה אין קשר סיבתי בין הפגיעה בשמיעה והחבלה מלפני 18 שנה.

...

לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות העניין, לא נפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה התערבותו של בית הדין ולפיכך הערעור נדחה.

סוף דבר הערעור נדחה.

בעדותו היתייחס המומחה למצבו הרפואי של התובע וכך מסר: "כשאני נידרש לתת חוות דעת בנושא אני אוסף פרטים אנמנזים תולדות המקרה, אני בודק את החוליות ואת החומר הרפואי שהוצג לעיוני, שולח לבדיקות עדכניות בהתאם לצורך, גם התובע יודע שהזמן שהיה בלשכתי היה ככל שנידרש, לא אצה לי הדרך וזאת על מנת לתת תשובות טובות ביותר שיש באמתחתי. כאשר מתייחסים למקרה צריך להסתכל על המקרה כמכללה ולא ניתן לקחת את הנקודה המסוימת הזו ולרדת עליה כאילו היא החשובה ביותר. המכללה כאשר ראיתי את התיק המונח מבחינה רפואית, זה שאיש מוזנח לא מטופל מבחינה רפואית והכוונה לתובע שבו אנו רואים וציינתי זאת בחוות דעתי שהוא איש צעיר באותה העת, שהוא לוקה בשלושה דברים קרדינאליים: השמנת יתר שאף לא השתנתה וזאת אנו רואים בביהמ"ש, סכרת שאיננה מאוזנת ולפי דבריו והתיעוד הרפואי שהונח בפניי יש גם דלקת מפרקים בשם אסל-אי או זאבת אדמנתית סיסטמית, כל הדברים האלה יש בהם כדי לגרום לשינויים נווניים בכל המפרקים, לרבות בעמוד השידרה". ובהמשך: "... אני שלחתי אותו לבדיקת סי.טי וראיתי את הממצאים בבדיקה. כתבתי בחוות דעתי פער ארוך בזמנים בין התלונות על כאבים בצואר לבין התאונה. זאת אומרת שאין צל של ספק שהתאונה לא גרמה לאף לא אחד מאותם הממצאים שראיתי בבדיקת הסי.טי. יכול להיות שבהחלט שממצאים שכאלה גרמו לכאבים בצואר אבל אני לא יכול לדעת מה היה לפני התאונה והיו צילומים שלא הגיעו אליי. כשבן אדם כל כך סובל מתאונה שלא מופיע ברשימות פה, למה לא בוצע בדיקת סי.טי על ידי הרופאים המטפלים בו ככל שזה קרה לו מהתאונה? זאת אומרת שאנו נמצאים במצב שבו יש שינויים מבניים בעמוד שדרה צוארי שיכולים להיות מסיבות שונות, זה לא אומר שזה מלופוס בהכרח. זה יכול להיות כתוצאה מעליה בגיל. אנו רואים ש-70 אחוז של אנשים מגיל 70 יש שינוי בעמוד השידרה הצוארי. יכול להיות וזו הזנחה מהסכרת שאחת מהטענות היא שהסכרת של התובע היא בלתי מאוזנת וזו הזנחה רפואית של התובע. יש טענה שכאשר רמת הסוכר בדם תקינה, הסיבוכים של הסכרת נמוכים יותר. האם זה נכון לצורך האיזון אין תשובה מוחלטת אבל שהבן אדם יעשה כל אשר לאל ידו. אם יש סכרת צריך לאזן אותה ואם יש השמנת יתר צריך לרדת במשקל. יש שינויים נווניים בעמוד השידרה המותני שקשורים בהשמנת יתר. לופוס כשלעצמו היא מחלה מערכתית.

...

כמו כן, לא שוכנעתי כי התובע נזקק או יזדקק לעזרה החורגת מהעזרה המקובלת בין בני משפחה, או לכל הפחות עזרה אשר תסב הוצאות כספיות למשפחתו ו/או למכריו, כתוצאה מתאונות הדרכים (ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח(3) 580, 588).

בכל הנוגע לכאב וסבל, משנקבע לתובע אפס אחוז נכות צמיתה, כתוצאה מתאונות הדרכים נשוא הדיון, הרי שבהתאם לסמכותי על פי הוראת תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאיננו נזק ממון), תשל"ו-1967, ובשקלול כלל נסיבות העניין, הנני קובע כי בגין ראש נזק זה, תפצה הנתבעת את התובע בסך של 6,500 ₪.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 יום מהיום, סך של 6,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% והחזר אגרת בית משפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום האגרה ועד למועד מתן פסק הדין.

לתובע מחלה ניוונית שחיקתית בכתף שמאל, דלקת של גיד ה – SSP, המתבטאת בכאבים ומגבלה בהנעת הכתף, ובממצאים של דלקת מסויידת של הגיד ב – US. זו מחלה הקשורה לגיל ולמשקל יתר כגורם סיכון.

ביום 19.5.21 הוגשה הודעה נוספת מטעם הנתבע על פיה מכיר הוא בכאב בכתף שמאל ובצואר אך לא ברשימת השינויים הניוניים בעמוד שדרה צוארי ובכתף שמאל כולל דלקת בגיד SSP.

לטענת הנתבע, כעולה מחוות דעת המומחה התובע סבל ממחלה בעמוד שדרה צוארי ובכתף עוד טרם התאונה וללא כל קשר לתאונה על כן , עולה מחוות דעת המומחה כי אין קשר סיבתי של גרימה.

נבהיר כי לא מצאנו מקום לאבחנה אותה מבקש לערוך הנתבע בעיניין הכרה בכאבים בלבד, שכן תוצאת חוות הדעת נהירה ומבהירה כי אילמלא הארוע התאונתי התובע לא היה סובל ממחלת הצואר והכתף מהן סובל הוא.

...

נבהיר כי לא מצאנו מקום לאבחנה אותה מבקש לערוך הנתבע בעניין הכרה בכאבים בלבד, שכן תוצאת חוות הדעת נהירה ומבהירה כי אלמלא האירוע התאונתי התובע לא היה סובל ממחלת הצוואר והכתף מהן סובל הוא.

סוף דבר דין התביעה להתקבל.

" לבקשת הנתבע הועברו למומחה שאלות הבהרה ואלה תשובותיו: בחוות דעתך ציינת כי אינך יכול לקבוע מה מצב הליקויים בהווה, האם התעוד הרפואי מעיד על קיומה של אצבע הדק באצבע מסוימת בשנת 2018 ואם כן באיזו אצבע מדובר? תשובת המומחה: "בשנת 2018 אין רישומים שמציינים אצבע הדק. בדצמבר 2017 יש רישום שמציין אצבע הדק באצבעות שלישית וחמישית ביד ימין." האם תסכים כי בהתאם למסמכים בתיקו הרפואי למעט פגימות CTS, אצבע הדק ומחלת הכתפיים, התובע סובל מכאבי צואר וגב כרוניים, שינויים נווניים בעמוד שדרה צוארי ומותני ועודף משקל עם BMI סביב 30? תשובת המומחה: "בהחלטת בית הדין נשאלתי על כף יד ימין וכתף שמאל. לא סיכמתי לכן מידע על ליקויים באזורים אחרים. אני מניח שהליקויים המצוינים בשאלה מופיעים בתיק הרפואי. אין להם השפעה על תשובותי לגבי כתף שמאל וכף יד ימין." האם תסכים כי אצבע הדק היא מהשכיחות בין המחלות והפגיעות בכף היד, מופיעה בדרך כלל בעשור הרביעי עד חמישי לחיים.

נפוצה יותר לאחר חבלה, יחד עם בעיות רפואיות בכפות הידיים כגון: דלקת מפרקים, CTS, כוויצה (Contracture) של depuytren או מחלת Dequervain ועל רקע מחלות כרוניות כגון סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, גאוט, עמילוידוזיס, מחלת אגירת MRS ועוד? תשובת המומחה: "אני מסכים לנתונים שבשאלה. עם זאת, לרוב האנשים בהם התפתחה אצבע הדק אין סיפור של חבלה או מחלה נלווית." האם תסכים כי בהתאם לספרות רפואית הגורם המדויק להופעת אצבע הד אינו ידוע אם כי ביסודה היא תוצאה של תהליך נווני בגיד המכופף הנתון להשפעת כוחות רבים? תשובת המומחה: "הגורם המדויק להתפתחות אצבע הדק אכן אינו ברור. יש הצרות במעטפת הגיד ועיבוי בגיד עצמו. לכן מתפתח קושי בתנועה חלקה של הגיד." האם תסכים כי מרבית מקורות הספרות הרפואית אינם מייחסים לאצבע הדק רקע תעסוקתי בדרך כלל, אם כי התופעה עלולה להווצר בגלל לחץ ישיר על מעטפת הגיד או עקב עומס ושימוש יתר בבצוע פעולות חוזרות ונישנות של האצבעות? תשובת המומחה: "אני מסכים. לחץ ישיר על הגיד ומעטפתו וכן פעולות חוזרות ונישנות של האצבעות יכולים לתרום להתפתחות אצבע הדק. (זה לדעתי המנגנון בו העבודה כאן תרמה להתפתחות ליקוי זה)." מהי לדעתך פעילות בעבודתו של התובע העלולה להווצר בגלל לחץ ישיר על מעטפת הגיד או עקב עומס ושימוש יתר בבצוע פעולות חוזרות ונישנות של האצבעות? תשובת המומחה: "הפעולות שמתוארות בהחלטה ויכולות להפעיל לחץ ישיר על הגידים המכופפים והמעטפות שלהם, וכן יש בהן פעולות חוזרות ונישנות של האצבעות הן:

" כיצד חישבת תרומת עבודתו של התובע לאצבע הדק בהשוואה לגורמים האחרים ולרבות גילו ומחלות הרקע שלו? תשובת המומחה: "אין כאן חישוב מתמטי. אין לתובע גורמי סיכון מיוחדים ללקות בליקוי זה ותרומת העבודה המתוארת היא להערכתי משמעותית." טענות התובע – בהתאם לחוות דעת המומחה יש להכיר בפגימת יד ימין כמחלת מיקצוע או על פי תורת המקרוטראומה.

...

משלא הוגשה תביעה לתעלה קרפלית לפקיד התביעות ולא ניתנה כל החלטה, לא קמה לבית הדין סמכות לדון בליקוי זה. התוצאה איפוא כי מתקבלת התביעה להכיר בתסמונת אצבע הדק כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

נדחית התביעה להכיר בליקוי בכתף ימין כפגיעה בעבודה.

בנסיבות העניין ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

שינויים נווניים בעמוד השידרה הצוארי שכיחים מאוד, ושכיחותם עולה עם הגיל.

קיימים מספר גורמי סיכון למחלת דיסק ניוונית: עישון, עבודה הכרוכה בהרמת משאות כבדים ועיסוק בענפי ספורט הכרוכים בעומסים לעמוד השידרה הצוארי (קפיצה לבריכה מגובה רב).

הנתבע טען בסיכומיו כי דוקא מתוך חוות הדעת ובהתבסס על העובדות שנמסרו לו הרי שציין במפורש כי לא ידוע על פגיעת צואר מתאונה או מארוע טראומתי וכי "ידוע שכאבי צואר כתוצאה משינויים נווניים בדיסק או בחוליות הצואר הן תופעה שכיחה מאוד." מכך הסיק הנתבע כי אף לפי חוות הדעת מדובר בהליך נווני טבעי.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

כאמור לעיל לא מצאנו כל הצדקה משפטית או עובדתית לסטות מחוות הדעת אותה בחנו היטב.

הנתבע ישלם שכר טרחת ב"כ התובע בסך 4,500 ₪ תוך 30 יום.