ביום 6.7.2014, עת ההסכם השני עדיין היה בתוקף, הודיעה לו הנתבעת במפתיע על שינוי איזורי העבודה ואופן חישוב העמלה והבונוסים להם הוא זכאי, וזאת ללא הסכמתו ומבלי שניתנה לו זכות טיעון בעיניין.
שינויים אלה כללו:
ביטול איזורי המכירה שייוחדו לכל איש מכירות;
שינוי שיטת תשלום העמלות מ-1% מכל המכירות שבוצעו באותו החודש, לשיטה במסגרתה בגין 4 המכירות הראשונות אין עמלה, בגין המכירה החמישית משולמת עמלה בסך 0.75%, בגין המכירות הששית עד השמינית משולמת עמלה בגובה 1.5%, ומהמכירה התשיעית והלאה - עמלה בגובה 1.75%.
תמצית טענות הנתבעת
טענתה העיקרית של הנתבעת היא, כי כל השינויים שחלו בתנאי העסקתו של התובע, נעשו בידיעתו ובהסכמתו וכי הוא מושתק מלהעלות כעת טענות, שויתר עליהן בזמן אמת ביחס לשינויים בשכרו.
נקדים אחרית לראשית ונציין כבר עתה כי התובע לא הוכיח כי מדובר בהפרת הסכם המזכה אותו בפצוי, ולהלן טעמינו לקביעה זו.
לאחר שבחנו את ראיות הצדדים ושמענו את עדויותיהם, הגענו לכלל מקנה לפיה גם אם לא הייתה הסכמה מצד התובע לביטול המענק וכן לביטול רשת הבטחון, הרי שלכל הפחות התובע הסכים לכך בהתנהגותו, ואין לאפשר לו לחזור בו כעת מכך לאחר שהנתבעת שינתה את מצבה לרעה.
...
ודוק, לאחר עיון במכלול הראיות ובעיקר לאחר בחינה של הנסיבות הייחודיות הביאו לסיום העסקת התובע, הגענו לכלל מסקנה כי מדובר למעשה בהתפטרות.
באשר לטענות התובע בדבר אותנטיות השימוע, הרי שלאור המפורט לעיל, דינן להידחות.
לאור כל המקובץ לעיל – אנו דוחים את התביעה.
