מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שינוי קיר חיצוני בבניין משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

וייס, בכתב התביעה התמציתי מטעמם, טוענים, כי אגמי פתחו פתחים בקירות חצוניים של הבניין וזאת על מנת לאפשר יציאה מדירתם לחצר המשותפת.
לעניין זה ר' הגדרתו הברורה של סעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"): "רכוש משותף" – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדריגות, מעליות, מקלטים, וכן מתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.
ההלכה בעיניין זה נפסקה עוד בעיניין ע"א 429/80 צבי גרפינקל נ' דיאנה ארליך [‏פורסם בנבו] (3.8.1983) (להלן: "הילכת גרפינקל"), כאשר במסגרתה נפסק באופן חד משמעי כי פתיחת פתח בקיר חצוני, לחלון או לדלת, ללא הסכמת יתר הדיירים, מהוה פגיעה ברכוש המשותף, ואצטט: "אשר להרחבת החלון בדירה על-ידי פריצה בקיר המשותף של הבית, נראה לי, כי יש להחיל לגביה את שנאמר לעיל לעניין בניית המרפסת. שהרי בפריצת הקיר ובהתקנת החלון בשטח זה נטלה המשיבה לעצמה חלק מהקיר, שהוא רכוש משותף" אציין כי הילכת גרפינקל לא שונתה מאז, ואף קנתה לה אחיזה בפסיקות רבות של הערכאות הדיוניות וכן בהחלטות המפקח על הבתים המשותפים.
...
כלומר, הגב' אגמי מודה כי אין היא יכולה להציג את היתר הבניה, וכי זמן רב לאחר סיום הבניה היתר זה עדיין הינו "בתהליך". מכאן, אף אם הוגשו תלונות על ידי וייס בדבר בניה ללא היתר, הרי לא הוכח כי תלונות אלו, היו בגדר "תלונות שווא". סיכום והוצאות לאור האמור והמנומק לעיל, אני קובע כדלקמן: ניתן בזאת צו המורה לנתבעים, יוסף ושרונה אגמי, לסגור את הפתח שנפתח בקיר החיצוני לחצר המשותפת וזאת עד ליום 15.5.2020.
יתר הסעדים בתביעה העיקרית נדחים בזאת.
אני דוחה את התביעה שכנגד על כלל חלקיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

זאת ועוד: מחומר הראיות עולה כי בעלי דירות נוספים בבית המשותף ביצעו שינויים בבניין הכרוכים בשינויים בקירות החיצוניים, לרבות פתיחת פתחים לדלתות כפי שעשו הנתבעים, ובניית מרפסות.
...
לסיכום: הואיל והבקשה התייתרה, אני דוחה אותה.
סוף דבר אשר על כן אני מורה כדלקמן: אני דוחה את התביעה לצו מניעה קבוע.
ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להסיר את המצלמה שהתקינו על קיר גרם המדרגות לדירת התובע, תוך 30 יום מיום שיומצא להם עותק מפסק דין זה. פרט לאמור בסעיף ב' לעיל, אני דוחה את התביעה למתן צו עשה קבוע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

שינוי גודל פתחי החלונות ויצירת פתח יציאה אחורי – המערער טען כי בנגוד לקביעת בימ"ש קמא לפיה גם דיירים אחרים בבית המשותף ביצעו פריצתה של דלת אחורית ושינויים בקירות החיצוניים של הבית , והקביעה לפיה קיימת גישה מקילה הרואה בשינויים אלה "שימוש סביר ברכוש משותף" – המשיבים ביצעו שינויים מאסיביים בקיר החצוני, ללא אישור קונסטרוקטור, וכי שינויים שכאלה מהוים פגיעה בזכויות הקנין של הדיירים האחרים בבית המשותף, ויש בכך פגיעה בערך הדירות, באחידות האסתטית וכיוב'.
נוסיף, כי המערער לא הביא ראיות לפיהן השינויים שבוצעו בקירות החיצוניים מסכנים את הבנין , כטענתו.
...
גם אם איני רואה להקיש מע"א 32/77[4] הנ"ל לענייננו, אף אני סבור, כי החלטת האסיפה הכללית ריפאה את העדרה של ההסכמה מראש.
לפיכך, נדחה הערעור ככל שעסקינן בשינויים בקירות החיצוניים.
לפיכך, נדחית טענת המערער כי יש להורות על הריסת הגגון.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לעניין עצם הכוונה לפתוח פתחים בקירות הבניין, נאמר, כאמור בהחלטת ועדת הערר: "למותר לציין כי ככל שנעשו עבירת בניה והפתחים ניפתחו זה מכבר אין בכך כדי לעמעם את העובדה שמדובר בשינוי בקירות החיצוניים של הבית המשותף להלן הפתחים והשינויים המתוכננים בקירות החוץ במסגרת בקשת ההיתר...". במהלך הדיון בעתירה טען ב"כ העותרת בהקשר זה: "לשאלת בית המשפט ביחס לאמור בסעיף 22 להחלטה, אני משיב שזה לא מהוה שינוי. זה בנוי כבר 15 שנה, לא נגענו בזה. אלה קירות מסך, חלונות מלמטה עד למעלה, הם לא מופיעים בהיתר. קירות המסך האלה הם מזכוכית והם כוללים פתחים. זה לא הופיע בהיתר. הם לא אמורים להופיע בהיתר. זה בנוי לפי ההיתר. אני טוען שמה שיש היום בנוי בדיוק לפי ההיתר, למעט חלון אחד ויחיד. אנו קיבלנו טופס 4. אף אחד לא תבע אותנו. זו חזקה מנהלית.
...
לסברת ועדת הערר, "ככל טענת המשיבים נכונה הרי שלא ניתן לבסס בקשה להיתר על מקומות חנייה שכלל אינם בבעלות העוררת. מכאן כי גם מטעם זה צדקה הועדה המקומית כשהחליטה שאין לדון בבקשת ההיתר, אלא אם יורה בית משפט בידי מי מצויות זכויות אלה". הועדה סיכמה החלטתה: "לאור האמור סבורים אנו, כי בזכויות הבניה בבית המשותף דורשים בטחון ויציבות שלא מתקיימים במקרה שבפנינו ולפיכך, בצדק דחתה המשיבה 1 את הבקשה בהעדר תימוכין קניינים. נסיבות המקרה שבפנינו דורשות, שתחילה תתבררנה המחלוקות הקנייניות ולאחר מכן ובכפוף להכרעה במחלוקות הקנייניות תידון בעתיד הבקשה להיתר". העותרת טוענת, כי החלטת הועדה המקומית, ו החלטת ועדת הערר, הינן שגויות וחורגות חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, וכי הן לא היו רשאיות לעכב את הטיפול בבקשות ההיתר, עד להכרעה במחלוקות הקנייניות בין העותרת והדיירים.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, סבורני, כי החלטות הוועדה המקומית וועדת הערר, אינן חורגות ממתחם הסבירות - פסיקת בית המשפט העליון מורה, כי מוסדות התכנון רשאים לעכב בקשה להיתר, עד הכרעה של הערכאה המוסמכת "...כאשר מתעוררת שאלה קניינית מהותית הדרושה הכרעה", הגם "...שעצם קיומן של התנגדויות מצד בעלי זכויות בנכס אינן מונעות – כשלעצמן – את קיום הדיון בבקשה להיתר בניה" (דנ"מ 668/11 בני אליעזר בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים (24.7.2011)).
העתירה נדחית אפוא.
העותרת תשלם הוצאות הדיון בעתירה בסך 15,000 ₪, לכל אחד משלושת המשיבים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא ניתן לראות במיפרט חלק מתקנון הבית המשותף ולבטח לא ניתן לראות באמור בו, הסכמת כלל דיירי הבניין להקניית זכויות בניה על הגג לעותרים.
סעיף 9א(1) לתקנון המוסכם קובע: "בעל ו/או חוכר דירה אינו רשאי אף לאחר הרישום בספרי המקרקעין לעשות בדירתו שינויים בקירות החיצוניים של הדירה או בחזיתותיה (פתחים, חלונות) בלי הסכמה מראש ובכתב של נציגות הבית המשותף או מי מטעמה, ובלי לקבל בנוסף לכך את הרישיונות הדרושים על פי כל דין". הסעיף עוסק בשינוי בקירות חצוניים של הדירה או בחזיתותיה (פתחים חלונות).
...
איני מקבלת את טענת העותרים לעניין אכיפה בררנית או אפליה על ידי הועדה המקומית.
זאת ועוד, אני מקבלת את טענת המשיבות, לפיה מהמסמכים שהוגשו לא ניתן לדעת מה היו שיקוליה של הועדה המקומית בעת מתן ההיתר, מה נאמר בתקנון המוסכם של כל אחד מהבניינים, וכיצד השפיעה הפסיקה האחרונה על עמדת מוסד התכנון.
אשר על כן אני דוחה את העתירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו