מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שינוי מנגנון הצמדת שכר בהסכם עבודה עקב עדכוני שכר במשק

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כחלק מהצורך להקטין את הקף הוצאות הממשלה, בפברואר 2003, נציבות שירות המדינה והממונה על השכר החליטו להפחית את רמות השכר לחוזים האישיים בשירות המדינה, בשיעור של כ-14.5% לעובדים חדשים, ונקבע כי מנגנון עידכון השכר בחוזים החדשים יהיה שיעור תוספת היוקר במועד תשלומה במשק.
] יצוין כי אמנם ב"חוזר רכלבסקי" שלטענת המדינה יצר את חוזה 587 ב-2003 צוין כי הנציב היה מעורב בהחלטה בדבר העסקה בשכר מופחת (ב-14.5%) ובשינוי מנגנון עידכון השכר, כאמור שם: "בהמשך לסיכום דיון מיום 30.1.2003 ודיונים אחרי מועד זה בין הממונה על השכר והסכמי העבודה לבין נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים בנושא שכר עובדים המועסקים בחוזים אישיים ואישור שר האוצר מיום 23.2.2003 להפחתת שכר העובדים החדשים המועסקים בחוזה אישי, להלן סיכום הדברים..". אולם מיסמך זה - שעניינו בהפחתת גובה השכר (ב-14.5%) ושינוי מנגנון עידכון השכר לעובדים חדשים החל מ-2.2003 - אף הוא אינו הודעת נציב והמדינה לא צרפה את סיכום הדיון מיום 30.1.2003 והדיונים האחרים עליו הוא מבוסס.
] עם זאת, בתקופה הנתבעת, מ-1/2010 ועד 1/2012, שוב היה פער בין השכר בחוזה 587 לעומת חוזה 87 - כך שעובד שהועסק בחוזה 587 הישתכר שכר נמוך בכ-5% מהשכר שקבל עובד המועסק בחוזה 87 בגין אותה רמת שכר[footnoteRef:178], זאת כאמור עקב עדכוני שכר לפי שיקול הדעת המוקנה לממונה.
עם זאת אנו סבורים כי יש להורות על ביטול מנגנון עידכון השכר בחוזה 587 מהצמדה לתוספת היוקר (כאמור בסעיף 6א' לחוזה 587) ותחתיו לקבוע הצמדה למדד המחירים לצרכן (כאמור בסעיף 6א' בחוזה 87).
...
סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.
התביעה מתקבלת בחלקה.
נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה שבהתנהלותה הדיונית גרמה להתמשכות ההליכים ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע ותובעת לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע ותובעת.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לטענות הנרחבות של המערער אודות התיקונים שנערכו בהסכם הבכירים לאחר שהחל תפקידו כמשנה לפרקליט המדינה, אציין כי הסכם הבכירים לא אומץ כמות שהוא מתקופת עבודתו של המערער בתפקיד ראש הרשות, אלא בוצעו שינויים נדרשים שעיקרם שכרו של המערער ותנאי שרותו.
שנית, השכר הוצמד לשכר מנכ"ל, כך שעדכון השכר נעשה בשיעור גבוה יותר מאשר עדכונו על פי ההסכמים הקבוציים (לאחר שנת 1996 מנגנון העידכון היה בהצמדה לשכר הממוצע במשק).
...
ג. לאור מצב זה, התגבשה המסקנה כי יש להנהיג רפורמה בדרך העסקתם של העובדים הבכירים בשרות המדינה.
" לאור הדברים האמורים, לא מצאתי ואף לא שוכנעתי כי נפל פגם כלשהו בהליך קבלת החלטת הממונה.
לאור כל המקובץ, תוצאת הדברים היא כי המערער אינו זכאי להפרשי קצבה כלשהם מתקופת פרישתו או לתשלום נוסף בעד המענק, מעבר לסכום ששולם לו. סוף דבר דין הערעור להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שיפורט בהמשך התובעים הוחתמו במהלך השנים על נוסחים שונים של חוזים כאשר החוזים הוגשו לתובעים לחתימתם בבחינת כזה "ראה וקדש". התובעים העידו כי נודע להם לימים על הזכאות להפרשי שכר עקב עידכון רמות השכר רק לאחר ההליכים בפרשת עזרא ובסמוך להגשת התביעה (בסוף שנת 2016)[footnoteRef:56].
ריבוי גרסאות המדינה אשר למסמך מכוחו נוצר חוזה 87 ושינוי הגרסה בדבר ה"טעות" כביכול באופן ניהול ההליכים בפרשת עזרא כפי שיפורט להלן, המדינה הציגה מספר גרסאות סותרות מתחילת ההליך בעיניין עזרא ועד היום אשר להנחיות מכוחן נערך חוזה 87 ונפתחו רמות שכר נמוכות מרמת שכר המקבילה לדרגה 39 מח"ר. כאמור לעיל, בהליך בעיניין עזרא בבית הדין האיזורי לעבודה טענה המדינה כי הודעת הנציב מ-2/97 הייתה ההודעה הראשונה שהסדירה את נושא ההעסקה בחוזים מיוחדים (משכורת כוללת) וכי עם הזמן נוספו משרות חיוניות נוספות וגובשו טבלאות שכר שונות בהתאם לצרכים, כמו כן ניפתחו רמות שכר נוספות, בדרגות נמוכות משהוגדר תחילה[footnoteRef:87].
המדינה החילה על התובעים בשנת 2009 את מנגנון עידכון השכר שהיה אמור לחול על חוזה 587 [footnoteRef:214], מבלי שהמדינה הצביעה כי נתקבלה החלטה של הנציב והממונה על השכר לשנות את מנגנון עידכון השכר בחוזה 87 (הצמדה לתוספת היוקר תחת הצמדה למדד המחירים לצרכן).
[217: כאמור בנספח 9ה' לתצהיר מר אלקאסם מיום 31.10.2018 – לשיטת המדינה, מאז ינואר 2003 לא נחתם הסכם תוספת יוקר במשק ומשכך לא נוצר מועד מזכה לעידכון השכר של העובדים בחוזה 87 בגובה עליית מדד המחירים לצרכן.
...
משכך טענת המדינה כי התובעים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט משהפנו לפרוטוקולים בתיקים המקבילים בכל הנוגע לפרוטוקולים כאמור, דינה להידחות.
] סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.
התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כחלק מהצורך להקטין את הקף הוצאות הממשלה, בפברואר 2003, נציבות שירות המדינה והממונה על השכר החליטו להפחית את רמות השכר לחוזים האישיים בשירות המדינה, בשיעור של כ-14.5% לעובדים חדשים, ונקבע כי מנגנון עידכון השכר בחוזים החדשים יהיה שיעור תוספת היוקר במועד תשלומה במשק.
] יצוין כי אמנם ב"חוזר רכלבסקי" שלטענת המדינה יצר את חוזה 587 ב-2003 צוין כי הנציב היה מעורב בהחלטה בדבר העסקה בשכר מופחת (ב-14.5%) ובשינוי מנגנון עידכון השכר, כאמור שם: "בהמשך לסיכום דיון מיום 30.1.2003 ודיונים אחרי מועד זה בין הממונה על השכר והסכמי העבודה לבין נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים בנושא שכר עובדים המועסקים בחוזים אישיים ואישור שר האוצר מיום 23.2.2003 להפחתת שכר העובדים החדשים המועסקים בחוזה אישי, להלן סיכום הדברים..". אולם מיסמך זה - שעניינו בהפחתת גובה השכר (ב-14.5%) ושינוי מנגנון עידכון השכר לעובדים חדשים החל מ-2.2003 - אף הוא אינו הודעת נציב והמדינה לא צרפה את סיכום הדיון מיום 30.1.2003 והדיונים האחרים עליו הוא מבוסס.
] עם זאת, בתקופה מ-1.7.2008 ועד 1/2012, שוב היה פער בין השכר בחוזה 587 לעומת חוזה 87 - כך שעובד שהועסק בחוזה 587 הישתכר שכר נמוך בכ-5% מהשכר שקבל עובד המועסק בחוזה 87 בגין אותה רמת שכר[footnoteRef:190], זאת כאמור עקב עדכוני שכר לפי שיקול הדעת המוקנה לממונה.
עם זאת בית הדין סבור כי יש להורות על ביטול מנגנון עידכון השכר בחוזה 587 מהצמדה לתוספת היוקר (כאמור בסעיף 6א' לחוזה 587) ותחתיו לקבוע הצמדה למדד המחירים לצרכן (כאמור בסעיף 6א' בחוזה 87).
...
משכך טענת המדינה כי התובעים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט משהפנו לפרוטוקולים בתיקים המקבילים בכל הנוגע לפרוטוקולים כאמור, דינה להידחות.
] סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.
התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העותר טוען כי בשנים שחלפו מאז ניתנה הילכת שדות בשנת 2001, חל שינוי ניכר בגובה שכר המינימום, אך מנגד ערך הגמול השעתי כימעט ולא עודכן, ועומד כיום על 13.70 ₪, המהוים שיעור של כ47% בלבד משכר המינימום השעתי.
עוד מבקש המשיב ללמוד על סבירות התגמול מהשוואת שכרם של האסירים לאוכלוסיות נוספות אשר אינן מקבלות תגמול בגובה שכר המינימום בגין עבודתם.
תמצית תגובת העותר לכתב התשובה המשלים: המשיב עידכן בדבר המלצת מערך התעסוקה, אך אין לדעת האם ערך הגמול השעתי אכן יעלה בעקבותיה, ומכל מקום אף היא איננה משקפת איזון סביר של השיקולים שיש לשקול לפי הילכת שדות, ומה גם שכל עוד המשיב ממשיך לפעול בפרקטיקת התגמול לפי תפוקה, אין כימעט משמעות לעלייה זו של שקל אחד בשכר השעתי, שכן האסירים ימשיכו להישתכר שקלים בודדים לשעת עבודה.
מאז חקיקתו של חוק זה ועד היום, הוא כולל מנגנון הצמדה לשכר הממוצע במשק, כך ששומר על יחס מסוים בין העובדים המוחלשים ביותר בחברה ליתר העובדים במשק.
" עוד הוסיף והבהיר כב' השופט זמיר כי: "בית-המשפט רושם לפניו את ההודעה שהוגשה מטעם שירות בתי הסוהר ביום 19.5.2000 ולפיה השרות "עומד לכלול בהסכמיו עם היזמים הוראה בדבר עידכון השכר בדרך של תוספת יוקר, וזאת על-מנת למנוע פגיעה בשמירת ערכו הריאלי של התגמול". בהקשר זה מן הראוי ששרות בתי הסוהר ייתן דעתו גם על שאלת הפער שבין שכר האסיר לבין שכר המינימום, ואולי יקבע לעצמו פער ראוי או פער מירבי וייתן לכך ביטוי בהסכמים עם היזמים.
...
בגוף העתירה מעלים ב"כ העותר ארבע טענות מרכזיות, הדורשות הכרעה: טענתם הראשונה היא כי עבודת אסירים במפעלי יזם, כפופה להוראות סעיף 48 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") הקובע כי עבודה "מחוץ למוסדות המדינה" תעשה רק בהסכמת האסיר ובתנאי עבודה מקובלים; הטענה השנייה הנה כי העסקתם של אסירים במפעלי יזם בשכר לפי תפוקה נעשית בחוסר סמכות, ועל כן היא אסורה; טענה שלישית הינה כי במנותק משאלת הסמכות, אין זה ראוי כי הגמול לאסירים עובדים יחושב על פי תפוקה בלבד, ובדרך זו יעקוף שב"ס את חובת התשלום בהתאם לערך הגמול השעתי המינימלי; לבסוף נטען כי ערך הגמול השעתי, העומד כיום על 13.7 ₪, אינו סביר, פוגע בכבוד האסירים העובדים, ואינו תואם את ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בבג"צ 1163/98 שדות ואח' נ' שירות בית הסוהר, פ"ד נה (4) 817 (להלן: "הלכת שדות") ואת הצהרות המשיב במסגרת אותו הליך; על יסוד טענות אלה מבקשים ב"כ העותר כי בית המשפט יורה על עדכון גובה ערך הגמול השעתי בהתאם להוראות סעיף 48(ג) לחוק העונשין ולחלופין בהתאם לקביעות שבהלכת שדות.
מסקנה זו מתחייבת הן לנוכח הימנעות הנציב מלפעול לאורך השנים להעלאת הגמול המשולם לאסירים על אף העלייה המשמעותית והעקבית בגובה שכר המינימום, והן לנוכח התיאור שהובא בכתב התשובה המשלים לגבי הנסיבות והמאפיינים שנלקחו בחשבון במסגרת עבודת המטה הנוכחית.
בשים לב לעובדה כי מדובר בהחלטה אשר עשויה להיות בעלת משמעות תקציבית ממשית ולהשליך על עניינם של אסירים רבים נוספים, כמו גם לעובדה כי מתקיים בימים אלה אצל המשיב תהליך מתמשך לבחינה מחודשת של ערך הגמול השעתי, לא יתורגמו המסקנות הללו לכדי שינוי מידי של שכרו של העותר, אך אני מורה בזאת לנציב שב"ס, או ממלא מקומו, לקבוע בתוך 6 חודשים מהיום ערך גמול שעתי חדש, שבמסגרתו יינתן, בין יתר השיקולים, משקל ראוי גם לשכר המינימום הנוהג על פי חוק שכר מינימום, ולפער הסביר בינו לבין שכר האסירים במפעלי יזם.
במובן אחרון זה, העתירה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו