שינוי מנגנון הצמדה בחוזה עבודה עקב עדכוני שכר

ביום 13.5.14 ניתן פסק דין של בית הדין הארצי בתיק עס"ק 38740-12-12 (ניתן ביום 3.3.14 בדלתיים סגורות) שדחה את ערעור המדינה כנגד פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב (השופטת רוית צדיק ונציגי הציבור מר אריה המר ומר יוסף פרלמן; ס"ק 36536-03-12), בו נתקבלה בקשת הצד שהגיש ארגון סגל המחקר, בעיניין יישום אוטומאטי של "מנגנון ההצמדה" בין שכר עובדי סגל המחקר במערכת הבטחון לבין שכר חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות, ודחה את טענת המדינה כי יישומו של מנגנון ההצמדה מותנה בחתימת הסכם קבוצי אשר יכלול תניית מיצוי תביעות ושקט תעשייתי.

כפועל יוצא מפסיקת בית הדין הארצי, ביום 23.3.14 הוציא הממונה על השכר והסכמי עבודה מכתב למר מרדכי אלישע, סגן בכיר לחשבת הכללית מכתב בדבר הוראות ביצוע לעידכון טבלאות השכר של דרוג המחקר במחלקת הבטחון בו נכתב כמצוטט: "ביום 2.12.2012 היתקבל פסק דין (ס"ק 36536-03-12) של בית הדין האזורי לעבודה בת"א המורה על הצמדה בין טבלאות השכר של הסגל הבכיר באוניברסיטאות לטבלאות השכר של עובדי המחקר המועסקים בשירות המדינה במערכת הבטחון (להלן- דרוג המחקר הבטחוני). לאור פסק הדין ומאחר וערעור המדינה בפני בית הדין הארצי לעבודה נדחה, יש לעדכן רטרואקטיבית את טבלאות השכר של דרוג המחקר הבטחוני כדלקמן: 1. החל מיום 1.1.2011, יש לעדכן את טבלאות השכר של העובדים המדורגים בדרוג החקר הבטחוני בדרגות : א' 1 וא' בשיעור של 2.8% בהתאם לטבלה המעודכנת בנספח א' להוראה זו... 12. מובהר בזאת כי לא יחול כל שינוי בשאר רכיבי השכר של עובדי דרוג המחקר הבטחוני. 13. למען הסר ספק, האמור בהוראה זו לא יחול על העובדים המדורגים בדרוג עובדי המחקר שלא במערכת הבטחון. 14. עידכון זה בא במקום העדכונים הזמניים מכוח מכתבי שמיום 19.3.13, 1.1.14, ו9.2.14. 15. התשלומיום בהתאם להוראות ביצוע אלו יבוצעו במשכורת חודש מרץ 2014 ולא יאוחר ממשכורת חודש אפריל 14". ביום 26.3.14 הוציאה הגב' מיטל עמר, מרכזת בכירה בטחון ותחבורה ממשרד האוצר מכתב לגב' רינה מרנסקי כמצוטט: "הנידון: הוראות ביצוע- עידכון טבלאות שכר דרוג עובדי המחקר- אזרחים עובדי צה"ל... 1. בהמשך למכתבו של הממונה על השכר מיום 23.3.14 שבסימוכין, במסגרתו הוחלט על עידכון טבלאות השכר של העובדים בשירות המדינה המדורגים בדרוג עובדי המחקר במערכת הבטחון, יש לעדכן את טבלאות השכר של אזרחים עובדי צה"ל המדרוגים בדרוג עובדי המחקר על פי ההוראות והתחולה כאמור במכתב שבסימוכין. 2. התשלום השוטף והפרשי השכר הנובעים מעדכון טבלאות השכר כאמור ישולמו במשכורת חודש אפריל 2014 או לכל המאוחר במשכורת חודש מאי 2014". בחודש 12/14 ארגון עובדי צה"ל חתם על נוסח הפרטיכל המעגן את טבלאות השכר של אזרחים עובדי צה"ל בדרוג המחקר.

עוד טוענת הנתבעת כי הזכות לעידכון שכרם של התובעים ותשלום תוספת השכר בגין עידכון השכר קמה ומשתכללת אך לאחר לאחר חתימה על פרטיכל, המהוה נספח להסכם הקבוצי המיוחד בעיניינם של אזרחים עובדי צה"ל. לאחר החתימה על הפרטיכל יוצאת למופ"ת (המינהלה המבצעת את תשלום השכר והגמלאות בצה"ל) הוראת ביצוע עליה חתומים סגן החשב הכללי במשרד האוצר ונציג מרכז תע"צ. בהתאם לכך אפשר שייחתם הסכם קבוצי עם ארגון סגל המחקר הביטחוני במדינה או שיחולו על סגל המחקר טבלאות שכר בעקבות הסכם בנוגע לסגל האקדמי הבכיר באונברסיטאות.

...

למעלה מהדרוש נציין כי לא שוכנענו בכל מקרה כי יש לקבל את חוות דעת האקטואר מטעם התובעים.

משכך כלל תביעות התובעים ,נדחות.

כלל התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

] יצוין כי אמנם ב"חוזר רכלבסקי" שלטענת המדינה יצר את חוזה 587 ב-2003 צוין כי הנציב היה מעורב בהחלטה בדבר העסקה בשכר מופחת (ב-14.5%) ובשינוי מנגנון עידכון השכר, כאמור שם: "בהמשך לסיכום דיון מיום 30.1.2003 ודיונים אחרי מועד זה בין הממונה על השכר והסכמי העבודה לבין נציב שירות המדינה והממונה על התקציבים בנושא שכר עובדים המועסקים בחוזים אישיים ואישור שר האוצר מיום 23.2.2003 להפחתת שכר העובדים החדשים המועסקים בחוזה אישי, להלן סיכום הדברים..". אולם מיסמך זה - שעניינו בהפחתת גובה השכר (ב-14.5%) ושינוי מנגנון עידכון השכר לעובדים חדשים החל מ-2.2003 - אף הוא אינו הודעת נציב והמדינה לא צרפה את סיכום הדיון מיום 30.1.2003 והדיונים האחרים עליו הוא מבוסס.

] עם זאת, בתקופה הנתבעת, מ-1/2010 ועד 1/2012, שוב היה פער בין השכר בחוזה 587 לעומת חוזה 87 - כך שעובד שהועסק בחוזה 587 הישתכר שכר נמוך בכ-5% מהשכר שקבל עובד המועסק בחוזה 87 בגין אותה רמת שכר[footnoteRef:178], זאת כאמור עקב עדכוני שכר לפי שיקול הדעת המוקנה לממונה.

עם זאת אנו סבורים כי יש להורות על ביטול מנגנון עידכון השכר בחוזה 587 מהצמדה לתוספת היוקר (כאמור בסעיף 6א' לחוזה 587) ותחתיו לקבוע הצמדה למדד המחירים לצרכן (כאמור בסעיף 6א' בחוזה 87).

...

סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה ייפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה שבהתנהלותה הדיונית גרמה להתמשכות ההליכים ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע ותובעת לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע ותובעת.

וכך נאמר (סעיפים 20-21 לפסק הדין): "אין אנו מקבלות את גישת התובע כי השכר שהוא קיבל בפועל (שעלה מ-20,000 ₪ ל-48,000 ₪ בכל תקופת ההעסקה) לא כלל העלאות כתוצאה מהצמדת הסכום, אלא רק העלאה מהותית כתוצאה מהישגי התובע או מריווחי החברה. עלינו לציין כי התובע היה מנכ"ל של החברה במהלך תקופה של 13 שנים והיה מודע לחלוטין לשיקולים הכלכליים של החברה ועובדיה. אילו שכרו היה נשחק, ולא נעשה יישום כלל של מנגנון ההצמדה שבהסכם ההעסקה, התובע היה מפנה את תשומת ליבם של הגורמים המוסמכים בנתבעת. בכל מקרה, בהתאם להסכם סיום העבודה על הנתבעת היה לערוך חישוב של השכר המעודכן של התובע, בגין הפרישי הצמדה לממד המחירים לצרכן כאמור בסעיף 8.1 להסכם העסקה ולתקופה שבין 23.9.08 ועד 22.9.15 בלבד.

וכך נאמר (סעיף 22): "מאחר שהחלטנו לאמץ את חישובי הנתבעת וקבענו כי דרך ההצמדה שבה נקט התובע אינה נכונה, אנו קובעות כי התובע לא הוכיח כי השכר הקובע לחישוב פצויי פיטורים, פדיון חופשה והפרשות לקופות הוא גבוה מזה שבגינו הוא קיבל את זכויותיו (משכורת בסך 48,000 ₪)". (ג) טענות הצדדים לטענת העובד שגה בית הדין עת קיבל את חישובי החברה לענין הפרישי ההצמדה והריבית כהודאת בעל דין ופסק סכום נמוך בהרבה מזה המגיע לעובד; לטענתו, ההפניה לסעיף 8.1 בהסכם סיום ההעסקה נועדה להדגיש ששינוי השכר יבוצעו בשני מנגנונים נפרדים: האחד מותנה באישור ממונה וניתן בכפוף לביצועי החברה והשני מנגנון אוטומאטי להגנה על שחיקת השכר שהוא מנגנון הצמדה למדד; בית הדין דחה את חישובי העובד ואף קבע שיטת חישוב שאינה תואמת את מערכת ההסכמים שבין הצדדים ומובילה לתוצאה גבוהה מהסכום שפסק; שגה בית הדין עת קבע בפסק הדין כי לא הוכחה זכאותו של המערער לקבלת תשלום עבור הפקדות לקרן הישתלמות וביטוח מנהלים, אשר נובעים מהפרשי ההצמדה.

העולה מן האמור עד כה הוא כי מנגנון ההצמדה שנקבע בסעיף 8.1.1 הסכם ההעסקה משנת 2003 פקע או נבלע בעדכוני השכר השוטפים מכוח סעיף 8.1.3 להסכם העסקה זה. (ד)(3) פרשנות סעיף 2.5.1 להסכם סיום ההעסקה – 2015 על רקע חילוקי דעות בין הצדדים עובר לסיום ההעסקה בנוגע לחובה לשלם הפרישי הצמדה מכוח סעיף 8.1 להסכם ההעסקה נערך הסכם סיום העסקה.

...

לא מצאנו כי מקרה זה, בשים לב להנמקתו של בית הדין האזורי – מצדיק סטייה מכלל זה, והערעור בהיבט זה נדחה.

(ד)(6) סוף דבר (א) ערעורו העיקרי של העובד בכל הנוגע לדרך תחשיב הפרשי ההצמדה – נדחה.

(ג) לענין ההוצאות, כיוון שעיקר ערעורו של המערער המופנה כנגד תחשיב הפרשי ההצמדה – נדחה, החלטנו לחייבו לשלם לחברה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח בלבד (בשים לב לכך שהושט לו סעד מצומצם כאמור בסעיף 48 לפסק דיננו).

זאת בשונה מהעובדים בדרוג דרגה שתלושי השכר נערכו עבורם בצורה ממוכנת וכללו את פירוט הרכיבים – שכר משולב, ותק, תוספות שונות וכיו"ב. בעקבות עבודת מטה שנערכה בנציבות במהלך שנות ה 90 של המאה הקודמת, הוחלט על שינוי מתכונת ההעסקה בחוזים מיוחדים על ידי קביעת קריטריונים חדשים להעסקה במשכורת כוללת.

כלומר, לא נכתב בו כי הוא משנה את מערך הזכויות למי שכבר עובד לפי חוזה אישי דוגמאת חוזה 87 לרבות שינוי מנגנון ההצמדה והפחתת שכר כאשר יופחת שכרם של מי שמועסק בהתאם להסכמים קבוציים.

להדגשת האמור נביא את הסיפא לחוזר רכלבסקי בה צוין כי "להוספת הסעיף הנ"ל לחוזים קיימים במועד חידוש החוזה נידרשת בדיקה משפטית נוספת". משכך אין בידינו לקבל את קביעת בית הדין האיזורי לפיה לא היה מקום לשנות את מנגנון עידכון השכר בהתאם לחוזה 587 והפחתתו לעובדים, שעה שלא מדובר היה בעובדים קיימים, אלא בעובדים שלא היתה להם עדיין זכות קנויה לתנאים מסוימים דוקא, כאשר אלו נקבעו כדין על ידי הגורמים המוסמכים.

...

כך מצאנו לגבי העובדת ולטר איריס והעובד זועבי עבד אל סאלם שעבדו במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה כי הוצע להם לעבור להיות מועסקים בכתב מינוי והם בחרו לוותר על כך, זאת לאחר שנערכה להם סימולציית שכר (עמודים 193-200 לקלסר 2 למוצגי המדינה).

ערעור העובדים כפועל יוצא מקבלת ערעור המדינה, יש לדחות את ערעור העובדים בעניין אי חיוב המדינה בפיצויי הלנת שכר.

סוף דבר ערעורי המדינה מתקבלים, ערעורי העובדים נדחים.

זאת בשונה מהעובדים בדרוג דרגה שתלושי השכר נערכו עבורם בצורה ממוכנת וכללו את פירוט הרכיבים – שכר משולב, ותק, תוספות שונות וכיו"ב. בעקבות עבודת מטה שנערכה בנציבות במהלך שנות ה 90 של המאה הקודמת, הוחלט על שינוי מתכונת ההעסקה בחוזים מיוחדים על ידי קביעת קריטריונים חדשים להעסקה במשכורת כוללת.

כלומר, לא נכתב בו כי הוא משנה את מערך הזכויות למי שכבר עובד לפי חוזה אישי דוגמאת חוזה 87 לרבות שינוי מנגנון ההצמדה והפחתת שכר כאשר יופחת שכרם של מי שמועסק בהתאם להסכמים קבוציים.

להדגשת האמור נביא את הסיפא לחוזר רכלבסקי בה צוין כי "להוספת הסעיף הנ"ל לחוזים קיימים במועד חידוש החוזה נידרשת בדיקה משפטית נוספת". משכך אין בידינו לקבל את קביעת בית הדין האיזורי לפיה לא היה מקום לשנות את מנגנון עידכון השכר בהתאם לחוזה 587 והפחתתו לעובדים, שעה שלא מדובר היה בעובדים קיימים, אלא בעובדים שלא היתה להם עדיין זכות קנויה לתנאים מסוימים דוקא, כאשר אלו נקבעו כדין על ידי הגורמים המוסמכים.

...

כך מצאנו לגבי העובדת ולטר איריס והעובד זועבי עבד אל סאלם שעבדו במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה כי הוצע להם לעבור להיות מועסקים בכתב מינוי והם בחרו לוותר על כך, זאת לאחר שנערכה להם סימולציית שכר (עמודים 193-200 לקלסר 2 למוצגי המדינה).

ערעור העובדים כפועל יוצא מקבלת ערעור המדינה, יש לדחות את ערעור העובדים בעניין אי חיוב המדינה בפיצויי הלנת שכר.

סוף דבר ערעורי המדינה מתקבלים, ערעורי העובדים נדחים.