שינוי מועד דיון: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

דיון והכרעה אשר לדחיית מועד הדיון - נקודת המוצא לבחינת בקשה לדחיית מועד דיון היא תקנה 175א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") הקובעת כי "ככלל יש לקיים כל דיון הקבוע בבית המשפט במועד שנקבע". תקנה 175א(ו) מתוה את שיקול דעת בית המשפט בבואו לבחון בקשה לדחיית מועד דיון: "בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט, בין השאר, את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק, את טעמי הדחיות, את משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד, ואת המועד שבו הוגשה הבקשה". עוד ראיתי להביא מדברי ההסבר לתקנות החדשות שפירסם משרד המשפטים: "ככלל, אין מקום לדחות מועדים, זולת במקרים מוצדקים מיוחדים. נושא זה הוא עניין של תרבות דיונית ומן הראוי לשנות את המצב הקיים בהקשר זה. דומה כי כמות הבקשות לדחייה ודחיות של דיונים הן אחד מהגורמים העקריים לשיבוש ההליכים התלויים ועומדים בבית במשפט ולהימשכותם. מספר הבקשות לדחייה המוגשות וכן המתקבלות על ידי בית המשפט הן באופן משמעותי מעל ומעבר למקובל במדינות ששיטת המשפט שלהן דומה לזו שלנו. אינטרס הציבור הוא שההליכים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שנקבע לשמיעתם. בדחיית דיון למועד אחר יש כדי לשבש את המהלך התקין של עבודת בית המשפט ולהאריך את תור המשפטים, וזאת כאשר בדרך כלל אין אפשרות לשבץ ביום הדיונים תיק אחר במקום התיק נושא הבקשה לדחייה. יש בכך גם כדי להוסיף נטל מיותר על עבודת הדרג המינהלי של בית המשפט ולהאריך את בירור העניין נושא ההיתדיינות, דבר שפוגע באנטרס הצבורי ויש למנעו ככל האפשר. לכן, ככל שאין מנוס משינוי מועד הדיון, יש לשאוף דוקא להקדמתו ולא לדחייתו" (שם, עמוד 55, ההדגשות שלי).

...

אני שבה ומדגישה כי עסקינן בבקשה לאישור שהוגשה בשם צרכנים קשישים וכבר מסיבה זו בלבד אין להיעתר לבקשה.

כפי שציינתי לא אחת במהלך הדיון בבקשת האישור, אני סבורה כי בקשת האישור מגלמת שאלות משפטיות כבדות משקל שיש אינטרס ציבורי של ממש בדיון בהן.

בנסיבות אלה, לא ראיתי להיעתר לבקשת היועץ המשפטי לדחיית המועד להגשת הודעתו ועמדתו, ככל שיבחר להתייצב להליך.

לאור האמור – אני מורה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש הודעתו אם יתייצב ואם לא עד ליום 21.12.2021 בשעה 11:00.

סיכום 5129371אני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". לנוכח סכום התביעה ולאור כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות החדשות") תוגש התביעה בהתאם לפרק י"ב לתקנות החדשות.

בהתאם לתקנה 79(א) לתקנות החדשות, על הצדדים לפעול כדלהלן:  התובעת תמציא לבית המשפט ולנתבעים, לא יאוחר מיום 14.4.2021, כתב תביעה מותאם להליך דיון מהיר, תצהיר לאימות העובדות ואסמכתאות משפטיות אם ישנן, כאמור בתקנה 79(א)(1), וכן רשימת מסמכים והעתקיהם, כאמור בתקנה 79(א)(2).

במידת הצורך, יש להגיש בקשה מנומקת לשינוי מועד דיון בצרוף עמדת הצד שכנגד ולפחות חמישה מועדים מוסכמים.

...

דיון והכרעה דין הבקשה למחיקת כותרת להתקבל, ואפרט נימוקיי להלן.

לטענת הנתבעים בשל הבנות הדדיות כי אין צורך לאכוף הסכמה זו. דומה כי טענה זו לבדה מעמידה בספק את טענת התובעת כי המדובר בפיצוי מוסכם, ספק אשר לו אדנים איתנים הן בלשון החוזה והן, לכאורה, בהתנהגות הצדדים, ועל כן אני קובעת שלא ניתן לראות בסך 20,000 ₪ "פיצוי מוסכם" במשמעות סעיף 15 לחוק החוזים תרופות.

השוני בין טענות התובעת למהותו של הסכום (20,000 ש"ח) ובין לשון החוזה אשר תומכת בטענות הנתבעים מביאני למסקנה שאין בפניי "סכום קצוב". לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, על כן אני מורה על מחיקת הכותרת.

סיכום 5129371אני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". לנוכח סכום התביעה ולאור כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות החדשות") תוגש התביעה בהתאם לפרק י"ב לתקנות החדשות.

לטענתו של המבקש - הנתבע, לאחר הגשת תצהירי תובע הגיש ב"כ הנתבע דאז, עו"ד מחאמיד, בקשה לשינוי מועד הדיון בנימוק שלא יחלפו 45 ימים להגשת תצהירי הנתבע עד למועד הדיון.

כן, תק' 4 שכותרתה "שימוש לרעה בהליך שפוטי" קובעת כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זה פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשעותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו". לטענתו, הוא לא עשה שימוש לרעה בהליכי משפט ולא היה מקום להפעיל את התקנה נגדו, שכן הוא לא היה מודע למועד להגשת תצהירים ולהחלטות נגדו כמפורט לעיל.

עוד לטענת המבקש, לפי תק' 131 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, דברי ההסבר אשר הבהירו כי חלקים נרחבים מהדין והפסיקה בנושאים שונים ימשיכו להיות רלבאנטיים כמו למשל בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, וכן הוראות תקנות 2 – 5א לתקנות המהוות מקור לפרשנות, הרי שהאיזון הראוי בין האינטרסים השונים מוביל למסקנה כי יש להורות על ביטול פסק הדין בהעדר הגנה, לשם קיומו של הליך משפטי צודק והוגן.

עצם העובדה כי התיק היה קבוע למועד שמיעת הוכחות כלל אינה עומדת לזכות הנתבע והתקנה המוזכרת בבקשתו, שמקנה לנתבע זכות לחקור את התובע גם בהעדר הגשת תצהירים כלל אינה קיימת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

...

לא שוכנעתי באמיתות טענות המבקש הנוגעות לכך שלא היה מודע למועד ולחובה להגיש תצהירים מטעמו וטענות אלו, לא נתמכו בראיות מספיקות.

לאחר שעיינתי במכלול הראיות שלפניי ושקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי לקבל את טענת המבקש שלפיה הנתונים או הטענות או ההוכחות אשר בידיהם, מגלים למבקש, על פני הדברים, סיכויי הגנה – ולו בדוחק.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין וקובעת כי פסק הדין יעמוד על כנו.

ב) ביום הדיון – 21.1.21 הגיש ב"כ הנתבעים – המערערת בקשה לשינוי מועד דיון בהסכמה.

ברור כי עקרונות היסוד בתקנות 1-5 חלים במקרה דנן ואין צורך במקרה שלפנינו להדרש בהרחבה לשאלה – מכוח מה ניתן ליתן פסקי דין בהעדר התייצבות לפי התקנות החדשות, כיוון שבכל מקרה לפי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות") אזי כאשר תובע מתייצב לדיון ונתבע לא מתייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו "עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהיה זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר" (תקנה 157 (2) לתקנות הישנות).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים ובהתאם לסמכותי ולפי תקנה 138 (א) (5) לתקנות החדשות הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) תקנה 180 לתקנות החדשות קובעת אלו תקנות יחולו גם על הליכים שנפתחו לפני ה- 1.1.2021 יום תחילת התקנות החדשות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

תקנה 6א(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות"), שהייתה בתוקפה במועד הגשת התובענה דנן ושכותרתה "אגרה בבקשה בכתב" קבעה כי "בבקשה בכתב בהליך אזרחי תשולם אגרה לפי פרט 36 בתוספת; בפתח הבקשה יציין המבקש אם הבקשה חייבת באגרה או פטורה מאגרה כאמור בתקנות אלה". תקנה 20 לתקנות האגרות קבעה פטור מתשלום אגרה על בקשות מסוימות, ובכלל זה לדוגמה בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול; בקשה לגילוי מסמכים לפי תקנות 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות"); ו"בקשה לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין בשל קיומו של אחד או יותר מאלה: (א) דיון מקביל; (ב) אבל; (ג) חופשת לידה; (ד) סיבות רפואיות שרופא אישר אותן והאשור צורף לבקשה; (ה) שירות מילואים וצורף לבקשה אישור המעיד על כך".

כידוע, תקנות סד"א החדשות, בין היתר, היוו רפורמה באופן הגשת בקשות לבית המשפט, כשמטרתן היא "לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט" (תקנה 1 לתקנות החדשות), במטרה לייעל את ההליך ולקבוע הוראות ברורות לניהולו.

...

מכל מקום, אף אם התנהלות המדינה בגביית או אי גביית אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה מעוררת שאלות, ואיני קובע שכך הם פני הדברים – בהתחשב בכל האמור לעיל ובפרט העובדה שלא נערך כל שינוי בתקנות האגרות וכי אין מחלוקת שבדין נגבתה אגרה על בקשה טכנית קודם לתקנות סד"א החדשות, הפרשנות הלשונית התומכת בכך שאגרה היא בקשה בכתב, אמירתו המפורשת של מחוקק המשנה לגבי מוסד הפניות שאינה גורעת מהחיוב באגרה, והתכלית האובייקטיבית – אין בהתנהלות המשיבה בבית המשפט למשפחה כדי להטות את הכף לפרשנות המבקשים.

בענייננו – פרשנות החקיקה הרלוונטית מביאה אותנו למסקנה ברורה ואין כל ספק פרשני.

עילת תביעה אישית וטענות נוספות משהגעתי למסקנה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בעילת התביעה האישית של המבקשים ובטענות נוספות שהעלו הצדדים כגון האם התביעה מיצתה את עצמה בשים לב לפקיעת הוראת השעה, הקשיים הנטענים להשבת הכספים וכיו"ב. סוף דבר בקשת האישור ביחס לעילת הפניות נדחית משאין אפשרות סבירה כי השאלות המשפטיות יוכרעו לטובת הקבוצה.