דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית להפחתת/הגדלת מזונות בשל שינוי נסיבות
פסק דין למזונות אינו יוצר מחסום מפני חידוש התדיינויות וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט לשנותו או לשנות את החיובים הקבועים בו, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי הקביעה המקורית (ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 (1982); ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי (פורסם בנבו, מיום 12.12.1994; תמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א. נ' מ.ח (פורסם בנבו, מיום 17.5.2006) וע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (פורסם בנבו, מיום 13.6.1994)).
"
בבע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני(13.6.07) קבע כבוד השופט רובינשטיין כי "אכן, ניתן לידון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות.... ואולם, אין זה השיקול היחיד. במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהיתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי..., הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; ... ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי))...
כאמור, האיש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חל שינוי נסיבות המצדיק העתרות לתביעתו, אולם מעבר לזה, בחינת היתנהלותו של האיש הן בנושא הכנסותיו והן ביחסיו עם הקטינים, ממתן פסק הדין למזונות ועד הגשת התביעה הנוכחית, מלמדת על בעייתיות רבה, עד כדי חוסר תום לב, המצדיקה שלא להפחית את דמי המזונות הפסוקים, אפילו בהיתחשב בהגדלת קצבת הנכות של הקטינה.
...
שינוי זמני שהות לכשעצמם, לא בהכרח מהווים שינוי נסיבות מהותי, כזה המצדיק שינוי סכום המזונות, ובמקרה דנן ונוכח המפורט לעיל, לרבות בהתחשבות הותרת מלוא קצבת הנכות של הבת הבכורה בידי האשה, סבור בית המשפט, כי אין מקום לשינוי סכום המזונות הבסיסי, אולם יש מקום להיעתר לבקשת האשה לחיוב האיש בדמי טיפול עבור שני הילדים הקטינים.
ההתנהלות הנ"ל של האיש מובילה למסקנה מתבקשת כי האיש אינו נוהג בתום לב ובדרך מקובלת, לא בביצוע פסק הדין למזונות, לא בעצם הגשת התביעה הנוכחית ולא בניהול התביעה עצמה.
בית המשפט לא מוכן, בשום דרך ושום אופן, ליתן לכך יד.
סוף דבר
מכל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת האיש ומקבלת את תביעת האשה לדמי טיפול באופן שבנוסף למזונות הקטינים, כפי שקבועים בפסק הדין, יישא האיש בדמי טיפול עבור הקטינים מ' ו- אי', בסך של 500 ₪ לכל אחד, עד הגיעו של כל אחד מהם לגיל 9 שנים.