בעניינינו מדובר בטענה למיקום חנייה במקום המנוגד למפורט בתוכניות הבנייה ובנסיבות העניין, ניתן לקבוע כי לו היה מדובר בליקויי בנייה ממשי, סביר היה להניח שהתובע, אשר במקצועו הנו קבלן פיתוח, היה מוחה נמרצות על מיקום החניות במקום שמוקמו, כבר בשלב ביצוע העבודות או עם מסירת העבודות לידי התובעים.
הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1,000 ₪ בגין רכיב זה.
פיתוח גדר רשת, גדר עץ ונישות לבלוני גז ולמיכל אשפה סעיפים 5.10.2,5.10.3,5.10.4 לחוות דעת המומחה:
כפי שצוין לעיל, קבע ביהמ"ש כי הסכמת הצדדים בפועל היתה לכך שבית התובעים יבנה בהתאם לתכנית נ/1, בכפוף לשינויים שבוצעו בבית מנהל הנתבעת בפועל.
באותו ביקור נמצא, כי בבית התובעים, בצמוד לפתח החנייה, נמצאת גומחה ברוחב של 67 ס"מ, כאשר רוחב פח שאותר בצמוד לבית בבית התובעים עמד על 65 ס"מ.
בנסיבות העניין, אני מוצא לנכון לקבוע, כי גומחה לצורך הצבתו של פח אשפה אמורה לאפשר הכנסתו והוצאתו של הפח באופן נוח וסביר ולאור זאת, אני קובע, כי גומחה ברוחב של 65 ס"מ לא נמצאה כגומחה ברוחב מספק ולפיכך, יש לפצות התובעים בגין ליקוי זה.
יחד עם זאת, באשר ליתר הליקויים שהוזכרו בסעיפים 5.10.2.
...
במהלך הדיונים שבפניי נחקרו התובע ומנהל הנתבעת, מר נפתלי גד ולאחר חקירותיהם, נערך ביום 04/09/07 "ביקור במקום" ע"י בית המשפט בבית התובעים ובביתו של מר נפתלי גד.
דיון לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לי, אני קובע כדלקמן:
הסכם הבנייה בסיכומיו טען ב"כ התובעים, בין היתר, כי ביום 25/12/01 נחתם בין הצדדים הסכם הבנייה אשר צורף נספח א לתצהיר התובע.
בנסיבות העניין, לאור חלוף הזמן, ולאור אי האמון שנוצר בין הצדדים, אני קובע, כי בתיק זה מן הראוי יהיה להורות על פיצוי כספי ולא על תיקון הליקויים.
כמו כן, אני קובע, כי לאור הפער בין גובה סכום התביעה שעמד על סך של 137,319 ₪ לבין מסקנותיו הסופיות של בית המשפט בפסק דין זה, לא יהיה מקום לתשלום הוצאות כלשהן.
סוף דבר-לאור כל האמור לעיל, אני קובע, כי הנתבעת תפצה את התובעים בסכומים המפורטים להלן:
-בגין ליקויים בריצוף קרמי – 2,200 ₪.
