בחילופי מכתבים נוספים בין אשת התובע לבין הבנק, ביקשה אשת התובע שהבנק ינקוט צעדים אחדים, לרבות מתן אפשרות לתובע לפעול זמנית בחשבונותיו העיסקיים תחת מעין הקפאת הליכים; לא יאפשר לתובע להגדיל את חובותיו; יעמוד על כך שהתובע יפחית את הקף חובותיו בסכום של 7,500 ₪ מדי חודש, תוך שהבנק ידווח לאשת התובע אחת לשבוע על אודות השינויים בגובה החוב (מכתב מיום 16.9.07).
הנסיבות הכלליות שהיוו רקע למשלוח המכתב הן קיומן של מחלוקות בין התובע לבין אישתו, שביטויין החצוני הראשון הוא בחודש מאי 2007 עת מינתה אשת התובע עו"ד מטעמה לשם הגשת תביעה נגד התובע לבית המשפט לעינייני מישפחה וכן חוסר שביעות רצונה – ואף חששותיה – מהקף האובליגו של התובע בבנק, הקף שהתובע לא שיתף אותה לא בקיומו ולא בפרטיו.
(א) ביום 11.9.07 הודיע הבנק לאשת התובע, במענה להודעתה מיום 4.9.07 בדבר ביטול ערבותה, כי רשם לפניו את דבר הביטול בציינו כי הביטול אינו פוגע לא באחריות אשת התובע לשלם את החוב שהיה קיים במועד הביטול ולא בשטר המשכנתה (נספח ח' לתצהיר הגב' בזיס);
(ב) ביום 16.9.07, הודיע הבנק לתובע כי נוכח ביטול ערבותה של אישתו, תבוטל מסגרת האשראי המאושרת בחשבונו של התובע ועליו לדאוג לכסוי יתרת החובה, שאחרת – תישא היא ריבית בשיעור מירבי, כולל חריגה (נספח ט' לתצהיר הגב' בזיס).
...
מקובלת עליי עמדת מומחה הבנק, אשר לא נסתרה כלל בחקירתו הנגדית, ולפיה מחזור עסקאותיו של התובע בשנים 2005 – 2007 אינו מייצג נאמנה את מחזורו הממוצע של התובע (שהמומחה מטעמו העמיד על סכום של 1,026,000 ₪), וזאת בשים לב לכלל הנתונים מן השנים 2000 עד 2011, הכלולים בעמ' 5 רישא לחוות דעת המומחה מטעם הבנק (מהם עולה כי המחזור הממוצע בשנים 2000 – 2011 הוא כ-823,000 ₪.
אשר על כן, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.
עם זאת, אין צו להוצאות, לא לחובת התובע (מחמת דחיית תביעתו) ולא לזכות אשתו (נוכח דחיית הודעת צד ג' נגדה), שכן הדעת נותנת שסכום ההוצאות היה מתקזז בסופו של דבר, וממילא המדובר בקופּה אחת.
