מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שינוי בגודל מחסן שנרכש מקבלן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

1) מחקירתו הנגדית של מר ברמן עלה שהוא החל לעבוד בנתבעת רק כשנתיים לפני שהעיד ומעט לפני מסירת הדירה לתובעים ולא עבד בחברה במועד הרכישה, הוצאת ההיתר ורוב תהליך הבנייה; התובעים התלוננו לראשונה רק לקראת המסירה עצמה והם טופלו וקיבלו תשובות לכל פניותיהם; הוא למד זאת מאחר ואין תעוד לפנייה קודמת שלהם; כל התלונות עוברות דרך שירות הלקוחות והם מנתבים את הפניות לגורמים הרלוואנטיים בחברה; הוצע לתובעים פיצוי של 10,000 ₪ בשל המחסן, מבלי להודות בטעות; הם הראו לתובעים שברוב התוכניות מוצמד לדירה מחסן אחד למעט תוכנית אחת- תוכנית המכר, אך מדובר בגירסה ישנה יותר מהתוכניות עליהם הם חתמו; בחוזה נפלה טעות סופר מפני שבפועל אין שני מחסנים; יש שינוי בהקף החצר, אך לא כזה שמפריע לשימוש סביר בדירה; שטח החצר אינו באותו מיקום שהיה בתשריט שהוצג בעת הקנייה, אך לא הוצע להם פיצוי בגין כך מאחר שלא היה שינוי בגודל.
הוא נותן מענה לדיירים כאשר יש צורך והם מופנים אליו על ידי הקבלן המבצע; לדעתו לא צריך להפחית מסכום המכר שווי של מחסן במידה ונמכרו 2 מחסנים על פי החוזה אך בפועל ניתן רק מחסן אחד; במהדורה השנייה של התשריטים, לדירת התובעים היו שני מחסנים, אך מהמהדורה השלישית של התשריטים וברוב התשריטים לדירה מחסן אחד; זה לא הגיוני שיימכרו להם 2 מחסנים ולדירה אחרת לא יהיה כלל מחסן, אלא אם דייר מיתעקש ומוכרים לו בתוספת תשלום; הוא לא יודע מה היו העובדות בזמן חתימת חוזה הרכישה; השטח הצבורי בין הבניינים הורחב על חשבון מטר וחצי מחצר דירת התובעים , אך בסה"כ שטח החצר לא השתנה; למיטב ידיעתו עובד בשם איציק מסר את הדירה לתובעים וניהל את פרוטוקול המסירה; נחמיה ג'רבי הוא אחראי על בדק הדירות והתיקונים והוא מנהל פרוטוקול לכל דירה; מודי היה אחראי על תקוני צבע ופיצוצים וגם שם נוהל פרוטוקול; אין לו את הדרישות של הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, והוא לא ראה אותן בפועל; הוא הגיע אחרי שניתן טופס איכלוס לבנין; שיוך 2 המחסנים לדירת התובעים היא טעות וזה לא הגיוני בהיבט המכירתי; 3) הנתבעת הגישה חוות דעת ההנדסית של המהנדס אברהמי יאיר בה נשללו רוב רובם המוחלט של הליקויים.
...
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שהתובעים זכאים שייפסק להם הסך 95,000 ₪ שהעריך השמאי מטעמם, בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן חוות הדעת (6.3.13) ועד ליום התשלום בפועל.
בנסיבות העניין, סבור אני שפיצויים בסך 10,000 ₪ בערכים של יום מתן פסק הדין מהווים פיצוי סביר בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים.
סוף דבר: לאור כל האמור, על הנתבעת לשלם לתובעים, ביוד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 47,900 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 15.3.15 ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הסך 95,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 6.3.13 ועד ליום התשלום בפועל; 3) את הסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 4) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 5) שכ"ט עו"ד בסך 17,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, בהתאם ל-"נספח שינויים" שצורף להסכם הרכישה ומהוה חלק בלתי נפרד הימנו, התחייבו הנתבעים למסור את הדירה לידיו ביום 6.12.11 לאחר קבלת טופס 4 ובכפוף לתשלום מלוא התמורה.
כמו כן, לטענת התובע בהתאם להסכם הרכישה התחייבו הנתבעים לספק לו מחסן בגודל 5 מ"ר אך בפועל נימסר לו מחסן בגודל 4.5 מ"ר בלבד ומשכך, הינו מעריך הפצוי בגין אי התאמה זו בסך 8,352 ₪.
במצב זה, מוטל על הנתבע נטל השיכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו; כאשר הוא אינו מרים את הנטל, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה (ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, פ"ד טז 1000, 1004; רע"א 3592/01 עזבון המנוח סימן טוב מנשה נ' ע. אהרונוב קבלנות ביניין (1988) בע"מ, פ"ד נה(5) 193, 194; י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, (מהדורה שביעית), 1995, 321-320).
...
משכך, הנני קובע, כי התובע זכאי לקבל פיצויים מכוח סעיף 5 ז' לנספח השינויים עבור תקופה שבין 6/12/11 לבין 21/6/11.
עם זאת, בהתאם לסעיף 5 יג' להסכם הרכישה התובע אינו זכאי לקבלת פיצויים מעבר לתקופה זו. הנני מקבל אף את טענת התובע, כי דמי שכירות ראויים של דירת בת 5 חדרים באיזור מגוריו עומדים כדי 5,200 ₪ לחודש, זאת, בהסתמך על הראייה שהציג בבית משפט בעניין זה ובהיעדר הכחשה מטעם הנתבעים.
סוף דבר- הנני קובע, כי על הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 29,975 ₪ ובקיזוז הסכום ששולם לו בסך 19,492 ₪ על הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 10,483 ש"ח. כמו כן, הנתבעת 1 תישא בהוצאות התובע בסך 500 ₪.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכל מקום, הסיכסוך בין העוררת לבין המלין הנו סיבסוד חוזי גרידא, אשר ממילא אין מקומו להתברר בפני כב' הממונה, ודאי שלא ניתן לשנות על בסיסו את המערכת ההסכמית בין העוררת לכלל עשרות חברי קבוצת הרכישה (דבר שאף אחד מהם לא בקש מעולם) וליתן לה פרשנות חדשה בנגוד לרצון ואומד דעת הצדדים ואגב כך לגרום נזק עצום שיכול להוביל לכאוס שלם ביחסי הצדדים.
והינה, נכון להיום, שלב היסודות, קרי מרתפי החנייה של כלל הפרויקט, הושלם במלואו במימונה המלא של העוררת, כאשר מבנה המגורים העתידי הגיע לקו 0.0 של מגדל המגורים, כאשר לאחר סיום הקמת החלק המסחרי שעתיד להסתיים תוך חודשים בודדים, מלאכת הבנייה תועבר לרשות הקבוצה על כל הכרוך בכך – בחירת קבלן, אדריכל, אנשי מיקצוע, בחירת ועד, כנוס אסיפה כללית וכיוצ"ב. כל אלה מובילנו למסקנה ברורה – עסקינן במערך הסכמים קלסי בין מארגנת לקבוצת רכישה.
כאמור, בהסכם שנערך עם כל אחד מרוכשי הדירות נאמר, בין השאר שהוא רכש במחיר הנקוב: "דירת בת 4 חדרים, 100 מ"ר מעטפת דירה כהגדרתה בסעיף 6.2 להסכם השתוף, בגוש 7129 חלקה 15 והידוע גם כרחוב יוספטל 80 בעיר בת ים... בהגדרת הדירה והנכס כאמור בסעיף 6.2 להסכם השתוף, יובהר כי הדירה העתידית הנזכרת לעיל תיכלול גם זכות לחניה אחת ומחסן אחד ומרפסת בגודל של 12 מ"ר" וכי "הוראות מיסמך זה, יגברו על הוראות הסכם המכר, ועל הוראות הסכם השתוף ובכל מקרה של סתירה בין הוראות מיסמך זה הוראות הסכם המכר ו/או להוראות הסכם השתוף, יגברו הוראות מיסמך זה." בהסכם זה נקבע מועד מסירת הדירה: 60 חודש מתאריך 7/4/2016.
...
הערות האזהרה – שנרשמו מאוחר יותר – היו כפופות לשעבוד ראשון זה ונדחות בפניו.
סוף דבר אנו דוחים את הערר.
אנו מחייבים את העוררת לשאת בהוצאות המשיבה לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הרבה לא לזכור פרטים בקשר לעבודות הבניה, למשל זהות הקבלן, וקיום הסכם עמו, חלקם בניגוד לעדותו בצו הזמני, בכל מקרה לא הוצג הסכם עם קבלן השפוץ או הבינוי, העיד שלגבי קידוחים שבוצעו, הכוונה לפירוק ריצפת הבטון הקיימת, ויציקה חדשה, עליה הונח עץ, נטען שלא היה כל שינוי ברמת הקונסטרוקציה.
ב"כ התובעים, טוען שמדובר במטרד, מבנה ללא היתר, ומבלי שהתבקש היתר, וכאשר לכל הפחות גם במקרה של תוספת ושינוי כפי שהיה כאן, ולפי סעיף 145 לחוק התיכנון והבניה, היה חובה לבקש היתר, ומה עוד שמדובר בשינוי מהותי מבחינת הגודל, בין המחסן הקטן שהיה קיים קודם במקום לבין יחידת המגורים שנבנתה תחתיה כעת, ובגודל של כ 24 מ"ר בגובה 2.5 מטר, וניתן להתרשם בעיניין מן התמונות, נטען שגם השמוש למגורים במבנה, הנו ללא היתר, ושתרשים המפקחת שביקרה במקום, מאששת את הטענה לגבי הבינוי הנרחב.
ב"כ הנתבעים טוען שמדובר בנסיבות באבסורד, שכן המבנה קיים כבר 30 שנה, אכן נעשה שפוץ והוצגו תמונות בעיניין, המלמדות על מבנה שהיה קיים, ובודאי במועד רכישת הנכס כולו על ידי הנתבעים, את התוצאה יש לגזור על פי המציאות המשתקפת מן התמונות.
...
לא שוכנעתי כי השימוש במבנה טומן בחובו סיכון לשריפה לבית המבקשים.
בהסכמת ב"כ המשיבים הנני מורה למזכירות להשיב למבקשים את כל הבטוחות שהופקדו על ידם לרבות, התחייבות עצמית, עירבון בנקאי וערבות צד ג".
אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעים ביחד ולחוד הוצאות הדיון בפני בסך 10,000 ₪, (כולל מע"מ) צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל, וזאת בנוסף לסכום ההוצאות שנקבע בסעיף 17 להחלטת כב' השופט הראל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ואם לא די בכל אלה, הלכה פסוקה היא, כי הפטרת קבלן מחובתו החוזית לפצות את הרוכשים, בשל איחור במסירה בגין חוב נטען בסכום זעום השנוי במחלוקת, הנה חוסר תום לב שאינו מתיישב עם הדין (ראה: ע"א 2981/92 כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, פ"ד נ (2) 869 (1996); ע"א 765/90 סב"ם שיטות בניה מתוחכמות בע"מ נ' רוקח, פ"ד מו (4) 20 (1992); ע"א (ת"א) 18944-09-17 נבון נ' יוסף צליח בע"מ [ניתן ביום 22.8.2018]).
מעבר לעובדה כי מרכיבים אלה לא נפסקו על ידי המומחה, הם גם נדחו על ידו במפורש לאחר שהועלו על ידי התובעים (עמ' 43 לחוות דעתו): לגבי המחסן, מאחר וגודל שיטחו הכולל לא השתנה ולגבי ירידת ערך פסיכולוגית מאחר והמומחה לא השתכנע כי ליקויי הרטיבות אינם ניתנים לתיקון.
...
נוכח כל האמור אני פוסק לתובעים סכומים כדלקמן: בגין האיחור במסירת הדירה, סך של 29,823 ₪.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 81,598 ₪ בצירוף הוצאות משפט נוספות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.
אני מקבל את ההודעה לצד שלישי ומחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעת בסכומים הנ"ל. עוד אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו