שימוש פסול במידע פנים בניגוד לחוק ניירות ערך

חזוק נוסף למסקנה כי מדובר בחוזה למראית עין, מעבר למפורט לעיל, מוצא התובע בהתנהלותו השיטתית של הנתבע בהסתרת וסילוף האמת ובסתירות שהתגלו בגירסתו, ובכלל זאת: הנתבע הסתיר מהתובע את תפקידו כפקיד במשרד הפנים, בנגוד לאופן בו הציג את עצמו הנתבע, כמי שעובד בתפקיד בטחוני; בחקירתו הנגדית טען הנתבע כי התובע לא היה מי שהגה את הרעיון להקמת חברה שתעסוק בתחום הקנביס הרפואי הגם שבהסכם 2016 נכללה הצהרה מפורשת שכך הדבר; מעדותו של עו"ד זריהן עולה כי הנתבע הסתיר ממנו את דבר קיומו של הסכם 2016, על המשמעויות המהותיות שהיו לו, תוך שהוא מקבל ממנו ייעוץ שאינו תואם את המציאות המשפטית בין הצדדים; הנתבע ערך הסכם פקטבי נוסף בינו לבין חברת מדיסין, במסגרתו התחייבה חברת מדיסין לשאת בכל התחייבויות הנתבע מכח הסכם 2018 (מוצג ת/3, נספח 4; להלן: "הסכם השיפוי").

ודוק: סעיף 52י לחוק ניירות ערך, הנכלל בפרק ח׳1 שעניינו ״הגבלת השמוש במידע פנים״, קובע כי ״שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהוה עבירה על הוראות פרק זה".

משעה שקבעתי שהסכם 2016 הנו חוזה בלתי חוקי ובטל אזי "אין מעשה או מחדל בנגוד לחוזה הפסול מהוים הפרה. זהו טעמו של הכלל השולל את זכותם של הצדדים לחוזה הפסול לתבוע פיצויים בגין הפרת חוזה" (גרוסקופף, בעמ' 630; עניין אלחנני, בעמ' 717; ע"א 759/81 ברש נ' ירדני, פ"ד מא(2) 253, 273 (1986)).

...

אני גם סבור כי עוולת התרמית אינה מתאימה למקרה דנן, שכן הגעתי למסקנה שהצדדים חתמו על הסכם למראית עין והיתה ביניהם הסכמה נסתרת, שהנתבע הפר בסופו של יום, אבל לא הוכח שמלכתחילה לא היה בכוונת הנתבע לקיים את ההתחייבות הנסתרת בדבר זכאותו של התובע לקבלת המניות.

בדומה, משעה שקבעתי שהתובע זכאי לקבלת מחצית מניות חברת יוניבו שבידי הנתבע שהוחזקו בנאמנות עבורו בשל בטלות הסכם 2018, אין לטעמי צורך להכריע בטענה שהתובע זכאי לקבלת המניות מכח עוולת הגזל או מכח חוק עשיית עושר (וכאמור בפרק ח.2 לעיל, יש לדחות את תביעתו של התובע לקבלת שווי המניות במועד הגשת התביעה, שעלתה לראשונה בסיכומיו, מאחר שסעד זה לא נתבע בכתב התביעה, וזאת ללא תלות בעילת התביעה).

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבל בעיקרה ואני מורה כדלקמן: ניתן בזה צו הצהרתי לפיו התובע זכאי למחצית מהמניות שהוקצו לנתבע בחברת יוניבו במועד המיזוג עם חברת מדיסין (להלן: "מניות התובע") ולפיו הנתבע מחזיק את מניות התובע האמורות בחברת יוניבו בנאמנות עבור התובע; ניתן בזה צו עשה המורה לנתבע לנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך העברת מניות התובע על שם התובע או על שם צד שלישי בהתאם להוראות התובע, והכל בכפוף לאישור היק"ר, וזאת בתוך 14 ימים ממועד העברת אישור היק"ר לנתבע.

יחד עם חה"כ כץ, הוחלט להעמיד את בן ארי לדין בגין ביצוע עבירה של מירמה והפרת אמונים, וכן בעבירה של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

עוד לדברי המשיבים, שינויים אלה, ובראשם מיקוד הפסול בהפרת חובת הגילוי להבדיל מפעולה בנגוד עניינים, הובילו אף לשינוי סעיף האישום בכתב האישום המתוקן.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובות המשיבים, על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה.

בלא לגרוע מכל האמור לעיל, יבואר כי איננו מביעים עמדה לגבי הסדר הטיעון לגופו, וחזקה על בית משפט השלום כי בבואו להחליט אם לאשרו או לדחותו, יבחן את הסדר הטיעון כחוכמתו וכנדרש על פי דין.

סוף דבר התוצאה היא שהעתירה נדחית, וממילא מתייתרת הבקשה למתן צו ביניים.

הרקע לבקשה ביום 13.2.2022 הגיש המבקש את הבקשה לאישור תביעה נגזרת, בהסתמך, בין היתר, על הוראת סעיף 52ח לחוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968 הקובע בס"ק (א) כי: "רווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר משימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם" ובס"ק (ב) כי ריווח, לעניין זה, הוא "סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור". על פי הנטען בבקשת האישור, מידע הפנים בו עשו הנתבעים שימוש, כלל, בין היתר, מיסמך עבודה פנימי מיום 17.11.2002 שערך מר איזנברג, גאולוג השותפות הנמנה על מייסדיה והנו בעל מניות בשותף הכללי, בהסתמך על יכולותיו ומומחיותו, אליו צירף מפה שעליה סימן אתרים בעלי פוטנציאל לגילוי גז/נפט בכמות מסחרית ובכללם אתר C, אותו הציג למשיבים 1 ו-2.

טענות הצדדים במסגרת הבקשה לזימונו של מר אייזנברג לעדות טוען המבקש, בתמצית, כי לנוכח מרכזיותו של מר אייזנברג בכל הנוגע ליצירת מידע הפנים, החזקתו ושיתופו עם המשיבים 1 ו-2, סבר הוא ועודנו סבור כי הייתה זו חובתם של המשיבים להגיש תצהיר של מר אייזנברג לתמיכה בתשובות לבקשת האישור או לזמן אותו כעד מטעמם; כי בהעדר גירסה של המשיבים ביחס לחלקים מהותיים של מידע הפנים ואי הבאתו של מר אייזנברג לעדות מטעמם, לא התעורר לכתחילה צורך מצד המבקש לזמן לעדות את מר אייזנברג; כי צורך זה התעורר כעת לנוכח שתי טענות חדשות שהועלו על ידי המשיבים בדיון הראשון שהתקיים בבקשת האישור, במסגרתו נחקר המבקש על תצהירו, אשר לא נטענו בתשובות מטעמם לבקשת האישור – טענה לפסלות הפרוטוקולים מ'תביעת לנגוצקי' אשר צורפו כנספחים 6 ו-8מ לבקשת האישור והטענה כי החל ממועד קבלת ההיתר ועד לדווח המיידי שצורף כנספח 30 לבקשת האישור, לא נעשה א"י אייזנברג דבר וחצי דבר ולא נוצר על ידו ולא היתקבל אצלו או אצל המשיבים שום מידע שלא היה ידוע קודם לכן.

נקבע כי בקשת אישור היא תופעה מיוחדת בדיני הפרוצידורה האזרחית והיא שונה במהותה מהליכים מקדמיים או מהליכי ביניים אחרים ולו מן הטעם שבניגוד להליך ביניים רגיל, הליך זה עלול ליסתום את הגולל על אפשרות הגשתה של התובענה הנגזרת (ראו: רע"א 10052/02 יפעת נגד דלק מוטרוס בע"מ [פורסם בנבו] (3.6.2003).

...

יתר על כן, אני סבורה כי אין בנימוקי המבקש להצדיק זימונו של מר אייזנברג לעדות בשלב זה של ההליך.

אני סבורה כי אין בטענה זו להצדיק זימונו של מר אייזנברג לעדות בשלב זה שכן אם אכן ייקבע בסופו של יום כי מדובר בהרחבת חזית אסורה מטעם המשיבים, ממילא, אף אליבא דמבקש, אין צורך בעדותו של מר אייזנברג ואם ייקבע כי אין המדובר בהרחבת חזית אסורה אזי ממילא אין בהעלאת הטענות במסגרת הדיון להצדיק זימונו של מר אייזנברג לעדות שעה שלא הייתה מניעה לעתור לזימונו קודם לכן.

לאור האמור לעיל ובפרט בשים לב לשלב בו מצוי ההליך, לסרבולו ולעיכוב הצפוי בבירורו היה ותתקבל הבקשה, הבקשה נדחית.

בחודש ינואר 2011, אושר תיקון 44 בקריאה שניה ושלישית, אשר לפי טיוטת כתב האישום, היה בו כדי להביא ליתרון כלכלי לקבוצת אקויטיל (בהחזיקה באג"ח של חברות הנתונות בקשיים) וכן לבן ארי וכץ, שהחזיקו בחשבונותיהם באג"ח מסוג זה. כץ גם הואשם, כי בן ארי ניהל את חשבון ניירות הערך שלו ב"נאמנות עוורת" בנגוד לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים.

בנסיבות אלו, ובהתאם לסעיף 52ח(א) לחוק ניירות ערך, רשאיות המשיבות לתבוע מבן ארי את הרווח שהפיק מהעסקאות הפסולות.

הינה כי כן, פרט לטיוטת כתב האישום עליה תמכה המבקשת את הבקשה, שלא השתכנעתי כאמור כי יש בה כדי לבסס תשתית ראייתית ראשונית על מעורבות נושאי המשרה בתיקון 44 של חוק ניירות ערך ו/או בשימוש במידע פנים, הגעתי למסקנה כי המבקשת לא עמדה ברף הראייתי לביסוס הבקשה בעיניין היתנהלות בלתי תקינה של נושאי המשרה באקויטל.

...

טענות המשיבות: המשיבות טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה משלא התקיימו התנאים שבסעיף 198 א לחוק החברות, הרי, כתב האישום עליו מבוססת הבקשה, כלל לא עוסק בנושאי המשרה במשיבות.

ולא נטען דבר ,לגבי גורמים וסיבות אחרות שיביאו למסקנה כי טובת החברה, ולו גם ברמת תשתית ראייתית ראשונית, דורשת לנהל את התביעה הנגזרת בגין הרווח הנקוב בכתב האישום בהתייחס בין השאר, לסיכויי התביעה; עלויות ניהול התביעה והשלכות נלוות לה. מה גם, שהמבקשת מסתמכת על טיוטת כתב אישום ומבקשת לקבל לידיה חומרים אשר בהתאם להודעת היועץ המשפטי לממשלה, לפחות חלקם, הם חומרי חקירה שטרם הועברו לעיון הנאשמים עצמם.

מכל אותם טעמים, אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבות, את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

עוד צוין, כי טענות המבקש ביחס למעורבותו של מר קפלן מהוות הרחבת חזית פסולה, אולם הן ממילא אינן רלבאנטיות שעה שההחלטה על הצטרפותו לעסקה הפינאנסית התקבלה לאחר קבלת אישור החברה.

שנית, מדגישים המשיבים כי מר צים לא ניהל משא ומתן עם ברנמילר במקביל לחברה, אלא פעל כמצופה ממנו והעניק לאורגני החברה את השהות לקבל החלטה טרם יעשה כן. ושלישית, נטען כי יש לדחות את הטענות הנוגעות לשימוש במידע פנים מצד מר צים, שכן הוא מעולם לא נחשף לתוצרי בדיקת הנאותות, וממילא עומדת לו ההגנה הקבועה בסעיף 52ז(א)(6) לחוק ניירות ערך.

כידוע, מנגנון התביעה הנגזרת נועד להיתמודד עם שני היבטים של תופעת הנציג – בעיית הנציג בניהול החברה (הצורך בפקוח על נושאי המשרה); ובעיית הנציג באכיפה (החשש שמא נושאי משרה מצויים בניגודי עניינים, ולכן לא יממשו את זכויות התביעה של החברה) [ע"א 4857/16 אפרים מנשה נ' יווז'ין אייר בע"מ, פס' 27 לפסק דינו של השופט דנציגר (פורסם בנבו, 24.04.2018); אסף חמדני, קובי קסטיאל ומעין ויסמן "התביעה הנגזרת בישראל: סיכום ביניים ומבט לעתיד" (צפוי להתפרסם במשפט ועסקים, 2022)].

...

הגם שקיים טעם בטענה כי מר צים קיבל לידיו זכות/טובת הנאה, סבורני כי פעולת החברה כלל אינה מהווה "הענקה". השימוש במונח "הענקה" מרמז כי על מנת למלא את תנאי הגדרת המונח "עסקה", על הזכות/טובת ההנאה להיות שייכת לחברה בטרם נתינתה לצד ג'.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת האישור.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.