שימוש לרעה בהליכים בבית משפט לתביעות קטנות

המשיב לעומת זאת, טען כי יש לחסום בירורה של התובענה לגופה בשל מספר טעמים מצטברים - מעשה בית דין, השתק פלוגתא, העדר עילה, חוסר תום לב, שימוש לרעה בהליכי משפט, היות התביעה טורדנית וקנטרנית, והעדר סמכות עניינית של בית המשפט לתביעות קטנות לידון בה. ביום 26/11/17 הגיש המשיב בקשה לסילוק התביעה על הסף (כתב ההגנה הוגש ביום 30/11/17).

...

רשות ערעור נוכח כל האמור, המסקנה היא ששגה בית המשפט בסילוק ההליך על הסף.

קשה לראות כיצד, על יסוד הנתונים האמורים, יוכל בית המשפט האזרחי להגיע למסקנה כי החלטת סגנית מנהל בית הסוהר הייתה בלתי סבירה באיזה מובן, וכל שכן בלתי סבירה עד כדי כך שתקים עילת תביעה מחמת רשלנות.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 60496-07-23 מערבי נ' ג'י - 17 בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת דר להב התובעת: דנה מערבי הנתבעים: 1. ג'י - 17 בע"מ 2. ראובן אוסקר לובלין פסק דין

עוד נטען, כי בחודשים מאי-אוגוסט 2023 הוגשו כתבי תביעה דומים לבתי המשפט השונים ברחבי הארץ, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

...

הנתבעים לא הראו כי התקבלה הסכמת התובעת למשלוח ההודעות, והמסקנה היא כי לא הוכחה הסכמה כאמור.

סוף דבר סיכומם של דברים, התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת, במובן זה שעל הנתבעת 1 לפצות את התובעת בסך של 2,100 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית.

אשר לתביעה נגד הנתבע 2, מדובר בבעל מניות ודירקטור בנתבעת 1, והתובעת לא הצביעה על נסיבות כלשהן המצדיקות ביצוע הרמת מסך, על כן, התביעה נגדו נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 6421-12-17 אדרי(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר ת"ק 31430-01-18 אדרי (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר התובע: יצחק אדרי (אסיר) הנתבע: .שרות בתי הסוהר ע"י פרקליטות מחוז תל אביב-אזרחי פסק דין

הנתבע אף כופר בכך שניגרם ליצחק נזק כלשהוא בר פיצוי, וסבור כי דין התביעות להדחות גם מחמת אי מיצוי ההליך המינהלי, הגשתן בשיהוי ניכר, ושימוש לרעה בהליכי משפט, ובפרט שעה שיצחק הנו "עותר סדרתי". את סרח הקטגוריה ההגנתית בדבר היותו של יצחק "עותר סדרתי" ש"מקדיש את כל זמנו וכל מרצו בהטרדת המערכת" [ראו דברי נציג הפרקליטות בפרוטוקול הדיון] ואף "במטרה ברורה להקניט", יש להסיר לאלתר.

להשלמת התמונה העובדתית המטרידה בעיניין זה אפנה גם לנספח ת/7 לכתב התביעה בתיק 6421-12-17 שהנו חוות דעת כללית של כלאי ארקדי גלמן, מנהל אגף בכלא רימונים מיום 4.5.17 בעיניינו של יצחק בה נכתב על ידו כך: "נכון לאסיר יש אישור לקבל מחשב כל שבוע לשעתיים. אסיר יקבל מחשב פעם בשבוע בנוכחות סוהר או מנהל אגף". הגשת בקשה כלל לא הוזכרה שם כתנאי, ומכאן שמנהל אגף זה פירש את החלטות בית המשפט המחוזי בעיניינו האישי של יצחק ככאלו שאינן דורשות הגשה מטעמו של "בקשה מסודרת" ביחס לכל שימוש שבועי במחשב, אלא כמחייבות ביצוע רוטיני.

...

הנתבע אף כופר בכך שנגרם ליצחק נזק כלשהו בר פיצוי, וסבור כי דין התביעות להידחות גם מחמת אי מיצוי ההליך המנהלי, הגשתן בשיהוי ניכר, ושימוש לרעה בהליכי משפט, ובפרט שעה שיצחק הינו "עותר סדרתי". את סרח הקטגוריה ההגנתית בדבר היותו של יצחק "עותר סדרתי" ש"מקדיש את כל זמנו וכל מרצו בהטרדת המערכת" [ראו דברי נציג הפרקליטות בפרוטוקול הדיון] ואף "במטרה ברורה להקניט", יש להסיר לאלתר.

במכלול המפורט לעיל, אני מקבל אפוא את גרסת יצחק כי הנתבע שלל את זכויותיו לשימוש במחשב ללא סיבה מוצדקת בשלוש התקופות הכלולות בכתבי תביעתו, ולמצער במרביתן, ובכך השבית שלא כדין את החלטות בית המשפט המחוזי בעתירה.

טוענת כי המבקש אינו תם לב ואינו נקי כפיים – המניע להגשת תביעתו היה נקמתי בלבד ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

ההליך בבית משפט לתביעות קטנות היה מפורט ומעמיק יותר מדיונים ממוצעים בבית משפט לתביעות קטנות.

...

נכתב בו בחלק האופרטיבי: "לאחר ששקלתי את מכלול העניין, ולאחר שנוכחתי לדעת כי היה קשר עסקי/ הסכמי בין הצדדים ובשים לב כי חלף מיום 3/10/17 זמן רב, ולא נשלחו הודעות נוספות לתובע, וכן בהתייחס לכך אשר אני מקבל את עדותו של נציג הנתבעת כי הוא מטפל ומשרת בלקוחות רבים מאוד, וכן משקיע זמן ומשאבים בנושא של מניעת הפצת דואר, וכן בהתייחס לכך כי לדברי נציג הנתבעת היתה נגד החברה ככל הנראה רק תביעה אחת. בשים לב לאור הפסיקה כי בית משפט עליון ברע"א 1954/14 חזני נגד הנגבי כי בעת מתן סכום פיצוי על בית המשפט לשים לנגד עיניו את השיקולים בחוק מצד אחד לוודא שהפיצוי לא יהיה מעבר לנדרש מצד שני להכווין את התנגדות הנתבע, וכן בשים לב למספר הודעות שנשלחו, וכאמור כי ההודעות חדלו מזה זמן רב.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור באופן שבו יבוטל פסק הדין ויוחזר לבית משפט קמא לצורך מתן פסק דין חדש ומנומק.

למשל: האם היתה הסכמה לקבלת הודעות פרסומת מהתובע? כמה הודעות נשלחו לפני בקשת ההסרה ואחריה? כמה הודעות (אם בכלל) אינן "פרסומת"? ג) בנסיבות אלו, משלא נקבעו הקביעות העובדתיות אין אפשרות לבחון את פסק הדין במשקפיים של ערכאת ערעור ולפיכך אין מנוס מקבלת הערעור, ביטולו של פסק הדין והשבתו לבית משפט קמא לצורך מתן פסק דין מנומק.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

לשיטת הנתבעים, התובע מיתעלם ביודעין מפסיקות קודמות בעיניינו, שקבעו כי נמנעות מכוונת מהסרה עצמית מהוה שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב. לבסוף, טוענים הנתבעים כי הגעתו של התובע לרשימת התפוצה מחדש, נבעה מתקלה טכנית שאירעה עקב החלפת פלאטפורמת השיווק של החברה.

כפי שציינו בתי המשפט בפסיקות קודמות בעיניינו של התובע (ראו למשל: תא"מ (שלום ת"א) 19687-07-19 ירון מאירי נ' גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ (13.02.2020), תא"מ (שלום ת"א) 11364-02-19 ירון מאירי נ' וי.אר אינטראקטיב בע"מ (06.02.2020), ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 5613-09-14 ירון מאירי נ' שימי לוי (18.04.2015), ת"ק (תביעות קטנות הרצליה) 23133-10-14 ירון מאירי נ' חב' mb global בע"מ (15.01.2015)), הגשת תביעות סדרתיות תוך היתעלמות מכוונת מאפשרות ההסרה, מהוה היתנהלות חסרת תום לב השוללת פיצוי.

...

לפיכך, ובשים לב למבחני הפסיקה ביחס לתום הלב הנדרש לפי סעיף 30א, אני קובע כי התובע זכאי לפיצוי רק בגין שתי ההודעות הראשונות שקיבל לאחר הגשת התביעה הקודמת.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך 800 ₪ בגין כל הודעה משתי הודעות הספאם הראשונות בלבד .

סהכ ישלמו הנתבעים לתובע סך של 1,600 ₪.