מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שימוש חורג כבית אריזה של תוצרת חקלאית

בהליך בקשות עירייה אחרות (בע"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

המשיבים מודעים היטב לכך שאין כל התכנות לקבלת רישיון עסק שכן העסק פועל בקרקע חקלאית ובמבנה שיועד לשמש כבית אריזה ולכן הם פועלים בחוסר תום לב ולמען השאת רווח כלכלי.
אשר לשאלה האם מיון ואריזה הנם שימושים חקלאיים הסביר, כי הגם שנקבע בפסק דין במחוזי "ששימוש חקלאי יכול להיות רק אם הוא משמש את העיבוד החקלאי במקום", הרי שהועדה המקומית נקטה בגישה מקילה "... והעמדה של זמורה שזה יכול לשרת גם את הגידולים בסביבה הקרובה אך לא גידולים ממקום אחר. במקרה שלפנינו בהנחה שהמבנה הזה היה אפשר לעשות בו שימוש עפ"י הוראות התכנית אז אפשר היה לאחסן בו גם תוצרת חקלאית מהסביבה הקרובה. מאחר שהגידולים של קירשנר הם ממושב קדרון שנימצא בסמוך ניתן היה להשתמש" (עמ' 7 שורות 17-25).
בחלק של אביו, מתבצעים אריזה, מיון ואחסנה של תוצרת חקלאית ומכירה קמעונאית בעוד בחלקו שלו מתבצעת מכירה סיטונית.
המבקשת הוכיחה, כי העסק פועל ללא רישיון, במבנה ללא היתר לשימוש חורג בקרקע שייעודה חקלאי, ולכן אין כל התכנות לקבל היתר לשימוש חורג, ומכאן שאין כל התכנות לקבלת רישיון עסק לעסק מושא בקשה זו. סעיף 22ב' לחוק רשוי עסקים (תיקון 34 לחוק שניכנס לתוקף ביום 1.1.19) קובע כך: "(א) היה יסוד סביר להניח כי עסק טעון רשוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בנגוד לתנאיהם, או בנגוד לתקנות לפי חוק זה, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק, לבקשת תובע, לצוות על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעסוק (בחוק זה – צו הפסקה שפוטי).
...
בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת המשיבים לאכיפה בררנית כנגדם.
סוף דבר הובאו בפני ראיות, אף מעבר לרף של ראיות לכאורה, המוכיחות, כי המשיבים פועלים ללא רישיון, בהפעילם עסק לממכר ירקות ופירות.
בנסיבות אלו, ומשהתקיימו תנאי סעיף 22ב' לחוק רישוי עסקים, אני מקבלת הבקשה ומורה כדלקמן: אני מורה על הפסקה של העיסוק בבית העסק נשוא בקשה זו, עסק מסוג מרכול הידוע בשם "משק קירשנר בע"מ" לממכר פירות וירקות, המצוי בגוש 3866 חלקה 1 בגדרה.
משכך, אני אוסרת על המשיבים להעביר את הבעלות או ההחזקה בעסק לאחר, אלא אם כן יהיה בידי אותו אחר רישיון עסק כדין, או היתר זמני כדין לניהול והפעלה של עסק זה. בהתאם להוראת סעיף 24 לחוק רישוי עסקים, אני מורה כי ככל שלא ימלאו המשיבים (או מי מטעמם) אחר הוראות צו זה, אני מתירה למבקשת לאכוף את הצו, והיא רשאית להיעזר במשטרת ישראל לצורך כך, לרבות כניסה לעסק, וכן נקיטת כל אמצעי סביר אחר (לרבות שימוש בכח סביר) לשם מניעת המשך העיסוק בבית העסק.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הוראות התכנית (סעיף 3.13) אוסרות כל שימוש שלא הותר במפורש באיזור זה. השימושים המותרים לפי סעיף 3.13.2 לתכנית הנם "בניה או שימוש בקרקע הדרושים ליצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים, כולל בתי אריזה ובתי קרור לתוצרת חקלאית הקשורה במישרין לשטח.". על המקרקעין חלה גם תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 21/3, שפורסמה למתן תוקף ביום 12.11.2003 (י"פ 5236, עמ' 284, להלן: "תמ"מ 21/3").
כפי שקבעתי בהקשר זה בעיניין הילת השרון (פסקה 16 לפסק הדין), בו נדונה בקשה להיתר לשימוש חורג באותו מיתחם ירקונים, בו עסקינן: "גם אם היינו אומרים (ואנחנו לא אומרים) שיש מקום להיתעלם מהשמוש הבלתי חוקי שעשו העותרות (באנלוגיה למבחן "המיגרש הריק" על פי הילכת בית המשפט העליון), הרי שגם במצב התיכנוני הקיים, בהתייחס להוראות תמ"מ 10/3 ולמסמך התיכנוני, וכל עוד הקרקע הנה חקלאית והמבנה לא הוכשר מבחינת היתר בניה, אין כל טעם שיצדיק מתן היתר לפעילות מסחרית בכלל ורבת הקף שכזו בפרט.
...
מסקנת הועדה המחוזית לאור שיקול זה, בנוסף להצטברות השיקולים הנוספים שצוינו לעיל, מהווה מסקנה סבירה והגיונית.
אני סבור כי אין להתערב בקביעה זו. איני סבור כי מדובר בפגיעה בקניין, כאשר רשויות התכנון מונעות המשך שימוש בלתי חוקי בנכס.
העותרים לא הסבירו למה כוונתם, אולם אם וככל שהכוונה לעובדים במתחם, אזי אין לקבל טענה זו, כפי שקבעתי גם כן בעניין הילת השרון (פסקאות 18-17): "טיעוני העותרות בקשר להפסקת העסקת העובדים שעובדים במתחם, היא שיקול שיש לקחתו בחשבון, אך מצד שני העותרות הן אלו שהפעילו מרכז מסחרי שלא כדין והעסיקו בו אנשים ולכן הן האחראיות לאי העסקתם, ככל שהמרכז המסחרי לא יועתק למתחם חוקי אחר בו יהיה ניתן להעסיק עובדים אלו.". סוף דבר לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

השמוש המותר על פי התכנית המפורטת הוא חלק מהייעוד החקלאי שאפשרי על פי התכניות המתאריות שחולשות עליה –תמ"א 1/35 ותמ"מ 3/21, קרי – אריזה של תוצרת חקלאית.
סיכומם של דברים – עסקינן בבקשה לשימוש חורג במיתחם של קרקע חקלאית בו קיימים מבנים בהקף של כ – 13,000 מ"ר, כאשר המבנה הראשי שימש כבית אריזה לפרי הדר.
...
בנסיבות אלה, אני סבור כי נכון וראוי שלא להמיט נזק בלתי הפיך על יפאורה.
לפיכך ועל יסוד אמות המידה שנקבעו בעע"ם 1028/16 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז נ' גבעת האירוסים (גן ארועים בע"מ) (פורסם בנבו, 08.05.2018), ובכדי לאפשר ליפאורה פרק זמן סביר נוסף להתארגנות להפסקת השימוש החורג, אני קובע כי חרף דחיית העתירה תהא יפאורה רשאית להמשיך במתכונת הפעילות שקיימת היום למשך כשנה וחצי נוספות, עד ליום 01.06.2021, כנגד הפקדת ערבות בנקאית על סך 400,000 ₪ אשר תופקד בהתאם למתכונת לה הסכימה (לפנים משורת הדין) הוועדה המחוזית בהודעתה לבית המשפט מיום 02.04.2019.
סוף דבר – העתירה נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: ז' בכסלו התשפ"ב (11.11.2021) בשם המערערים: עו"ד יובל גלאון בשם המשיבה 1: עו"ד רנאד עיד בשם המשיבה 2: עו"ד מיכל אגסי ][]פסק-דין ]השופט נ' סולברג: ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 30.6.2019, בעת"מ 7907-03-17 (סגן הנשיא י' שינמן), שבגדרו נדחתה עתירה נגד החלטת המשיבה 1, ועדת המשנה הנקודתית שליד הועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז מרכז (להלן: הועדה המחוזית), לדחות את בקשת המערערת 1 – א. ברינג אירועים ואחזקות בע"מ (להלן: ברינג) – למתן היתר לשימוש חורג להפעלת גן אירועים במקרקעין שייעודם חקלאי.
כאמור בסעיף 3.13.2 לתכנית פת/2000: "בנייה או שימוש בקרקע הדרושים לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים, כולל בתי אריזה ובתי קרור לתוצרת חקלאית הקשורה במישרין לשטח". עוד נקבע שם, כי "כל שימוש שלא הותר במפורש", הוא שימוש אסור באיזור חקלאי (סעיף 3.13.3 לתכנית פת/2000).
...
אשר לטענה כי תכנית מפורטת עתידית, שדרגתה נמוכה, לא יהא בכוחה לסתור את תמ"מ 10/3, הגבוהה הימנה בהיררכיה התכנונית, המאפשרת, במישור העקרוני, להקים גן אירועים במקום, הרי שגם טענה זו – דינה להידחות.
בעניין שלפנינו, לעומת זאת, שקלה הוועדה המחוזית את מכלול השיקולים, לרבות התכנון העתידי הצפוי במקרקעין, כאמור בתמ"מ 10/3, אך לבסוף הגיעה למסקנה, גם בהינתן שיקול זה, כי אין בכך כדי להביא לקבלת הבקשה.
בשורה התחתונה אני סבור אפוא, כי היה מקום לאשר את השימוש החורג שהתבקש לתקופת ביניים של חמש שנים, לנוכח המדיניות התכנונית האפשרית הצפויה במקרקעין על פי תמ"מ 10/3.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבנה שימש, ככל הנראה, ליעוד חקלאי, כלומר בית אריזה לתוצרת חקלאית, וכיום הוא נטוש ועומד חסר שימוש.
הועדה ציינה (פסקה 143) כי "[...] שבדיקה בתיק הבניין של המקרקעין באנטרנט העלתה, כי לא מיניה ולא מקצתיה, גיליון הדרישות שנילווה להחלטה על אישור הבקשה "בתנאים" כלל גם פירסום שימוש חורג במקרקעין, אישור הולקחש"פ ואישור הועדה המחוזית".
...
סוף דבר הדיון בערעור זה התמקד אך ורק בשאלה האם אישור תכנית התשתיות וסימונו של המבנה להריסה מהווה "פגיעה" במקרקעין במובן הוראת סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
על כן אני דוחה את הערעור.
המערערת תשלם לכל אחת מן המשיבות הוצאות בסך של 4,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו