שימוש חורג במשק חקלאי עם היתר לבניית רפת

בעתירה המנהלית נפסק, בין היתר, כי: "ראש וראשון לשיקולים הנוספים אשר מחייבים את דחיית העתירה הנה העובדה כי רק בכתבי התשובה שהוגשו ע"י המשיבים התגלה כי באותו שטח חקלאי אילו מבוקשת סלילת דרך הגישה, בנו העותרים צימרים ללא כל אישור בניה ובנגוד לייעוד המקרקעין. חשוב לציין לעניין זה כי העותרים בסיכומיהם לא הכחישו את אותה בניה ללא היתר, אלא טענו כי כך נוהגים רבים במושב וכי הצימרים צפויים לקבל לגאליזציה בעתיד... המדובר לטעמי בהתנהלות העולה לכדי חוסר ניקיון כפיים מהותי מטעם העותרים, כאשר אין ולא יכול להיות חולק כי עובדת הקמת הצימרים בחוסר חוקיות על המקרקעין שאליו מתבקשת סלילת דרך הגישה בעתירה, הנה עובדה חשובה ורלוונטית, אותה היה על העותרים להציג בפני בית המשפט. טענת העותרים בסיכומיהם כאילו מידע זה לא פורט מקום בו במסגרת העתירה נדרשה גישה למשק החקלאי בלבד ולא לצימרים, אשר בפועל נמצאים באותו שטח חקלאי אליו נידרשת דרך הגישה, הנה טענה מתממת, אשר נגועה כשלעצמה בחוסר ניקיון כפיים ולא היה ראוי שתשמע...שנית וחשוב לא פחות, אין זה ראוי לטעמי לקבל את העתירה ולהורות לרשות לסלול דרך גישה, כאשר זו נידרשת, למצער בחלקה, לצורך שימוש חורג ואסור של העותרים במקרקעין. אישור כזה יהיה בבחינת "יוצא חוטא נשכר" ומתן תגמול ל"עברינות בניה".

..דומה כי נכונים הדברים אף באשר לטעות המשיבים (המועצה ומשפחת דהן), באשר לעובדה כי לחלק מהמבנים החקלאים שבנו העותרים, לרבות הרפת והארווה, אין כלל היתרי בניה.

...

נכון הוא שיש בפסק הדין קביעות בנוגע לצימרים, ונכון הוא שהתייחסתי במסגרת החלטתי דלעיל לעניין הצימרים, אך בבחינת הטענה בדבר שינוי הנסיבות, יש להסתכל על מכלול הקביעות שנקבעו בעתירה המנהלית ולא על קביעה ספציפית בעניין הצימרים.

משכך, לא שוכנעתי כי הקביעות בעתירה וכיוצ"ב, מהוות שינוי נסיבות מהותי, המצדיק את צמצום הצו כמבוקש.

לסיכום, אני דוחה את הבקשה לצמצום צו המניעה הזמני, ללא צו להוצאות.

תמצית העובדות הצריכות לעניין המערער, חקלאי המתגורר במושב גבעתי, הגיש לועדה המקומית לתיכנון ובניה באר טוביה (להלן: הועדה המקומית) בקשה לקבלת היתר לבניה מחדש של רפת, מרכז מזון ומתבן, לאחר שבחודש נובמבר 2008 כילתה שריפה חלק מהמבנים החקלאיים שהיו בנויים במשקו על פי היתר בניה שקבל בעבר.

לצד האמור, גם אם נקבל את עמדת המשיב, כי שימוש חורג שנעשה בעבר על-ידי המבקש במבנה שנהרס (כמו במקרה דנא), או במבנה אחר שבשטח המשק החקלאי של המבקש, הוא שיקול עינייני לצורך המלצה על מתן היתר לבניה מחדש של מבנים חקלאיים (או מתן אישור לכך), ואף אם קיים חשש סביר מפני שימוש חורג בעתיד, הרי שאין זה שיקול עינייני יחיד והוא אינו יכול לעמוד לבדו.

...

בפסק דינו מיום 7.12.2011 דחה בית משפט קמא את עתירת המערער בקבעו כי שאלת השימוש החורג שנעשה במשק הוא שיקול רלוונטי, ואפילו מרכזי, בשיקולי המשיב בבואו להמליץ בפני הוועדה המקומית אם להיעתר לבקשה להיתר בניה.

* יוער כי מנספח ב' לתביעה עולה כי ביום 07.05.06 הגיש האב לוועדה המקומית לתיכנון ובניה בקשה שתוארה כבקשה: "היתר בניה לסגירת רפת והקמת מחסן חדש והפיכתם

כך גם ובהתאם לנהלי רשות מקרקעי ישראל לא ניתן לקבל אישור להפעלת מסגרייה במשק בכלל הואיל ואין המדובר בפעילות חקלאית וקבלת היתר לשימוש חורג כרוך בתשלום סכומי עתק למינהל ולוועדה לתיכנון ובניה וכן מאחר שישנן חריגות בניה משמעותיות במשק כתוצאה מהמבנים שבנה התובע שלא כדין וללא היתר.

...

כך גם אפילו הייתי מגיעה למסקנה כי יש מקום לפצות את התובע, לא מן הנמנע כי היה מקום לקבל את טענת הנתבעת לקיזוז דמי שימוש ראויים והרווחים שהפיק התובע מהמשק וכנגד כל פיצוי שהיה נפסק לטובת התובע, לו היה נפסק.

( מסעדות בע"מ נ' הועדה לתיכנון ובנייה- חבל מודיעין, פורסם ביום 09/06/2009 בנסיבות העניין, סבורני, כי מתן פיצוי כאמור, יש בו בכדי לפגוע בכלל הציבור ומנוגד למדיניות ציבורית, שכן עלול לעודד ביצוע פעולות לא חוקיות במשאבי קרקע, שעה שבוצעו במקרקעין פעולות החורגות מהרישיון שניתן לאבי הנתבעת.

מכל המקובץ לעיל, התביעה נדחית.

העותר פנה לועדה המקומית בבקשה לקבלת היתר לבנייה מחדש של רפת, מרכז מזון ומתבן, לאחר שבחודש נובמבר 2008, כילתה שריפה חלק מהמבנים החקלאיים שהיו בנויים במשק על פי היתר.

השלמת טיעוני המשיב והעותר לאחר הביקור במשק מיום 12.5.11 לטענת המשיב נמצא בביקור שערכו נציגיו במשק העותר ביום 12/5/11 כי: לא נימצאו עגלים; בחלק מהמבנים הופסק השמוש החורג, אך בחלק מהם עדיין מאוחסנים שופלים לא חקלאיים; ניבנו שתי סככות ללא היתר - בנייתם הושלמה על אף הוצאת צו הפסקת עבודה על ידי הועדה המקומית; נמצא שימוש חורג חדש והעותר מאחסן בשטח של 5 דונם ציוד מכאני הנדסי כבד השייך לחברה קבלנית.

...

שאלת השימוש החורג שנעשה במשק הוא שיקול רלוונטי, ואפילו מרכזי בשיקולי המשיב בבואו להמליץ בפני הוועדה המקומית אם להיעתר לבקשה להיתר בניה.

משמצאתי כי לא נפל כל פגם בהחלטת המשיב, אני דוחה את העתירה.

העותר ישלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

הנתבע צירף רק חלק מתוכנית משנת 2019 שהגיש לצורך הסדרת רפת והריסת מבנים בשטח כולל של 4,403 מ"ר. לא צורפו הסכמי שכירות מהם ניתן ללמוד על תקופות השמוש במבנים.

בעדותו תיאר בעיקר את ניסיונותיו להגיע להסדר עם הרשות.

טיב השמוש, שטח השמוש ואחריות הנתבע לשימושים לאחר בחינת הראיות עולה כי מדובר במקרה בוטה של שימוש חורג במשק חקלאי בו הפכו חלקה א' המיועדת לחקלאות, ביטלו באופן מוחלט את הייעוד החקלאי, ונבנה רצף של מבנים הכוללים ריצפת בטון ובניה קלה, לכל אורך החלקה.

סוף דבר בעלי הזכויות במשק 66 בשדה עוזיהו, וביניהם המחזיק והיורש הנתבע, השחיתו את הקרקע החקלאית והקימו בה ללא היתרים, למעט סככה קטנה בהיתר ללול, מבנים בהקף של 4,283 מ"ר ועשו בהם שימוש מסחרי ארוך שנים, אשר חלקו נמשך עד היום.

...

אין בידי לקבל טענת התובעת כי הוסכם כי השטחים בחוות דעתו מייצגים את היקף השימוש בפועל, שעה שהשמאי לא מדד את המבנים וחוות דעתו נועדה להעריך את דמי השימוש הראויים לשימושים המתוארים בכתב התביעה.

בנסיבות העניין מסקנה זו תחול גם על האחסנה הפתוחה למרות שתועדה לאחרונה בדוח מיום 18.11.15 אולם בדוח הבא מיום 12.9.18 כבר פונתה.

סוף דבר בעלי הזכויות במשק 66 בשדה עוזיהו, וביניהם המחזיק והיורש הנתבע, השחיתו את הקרקע החקלאית והקימו בה ללא היתרים, למעט סככה קטנה בהיתר ללול, מבנים בהיקף של 4,283 מ"ר ועשו בהם שימוש מסחרי ארוך שנים, אשר חלקו נמשך עד היום.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת 754,016 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 22.12.21.