על פי סעיף 28 לכתב התביעה, החיוב בגין דמי שימוש מתבקש עבור - שתי יחידות דיור באישור; יחידת דיור שלישית ללא אישור שאינה בשימוש; יחידת דיור רביעית שנהרסה; לול שהוסב לחדרים להשכרה (צימרים), שאינם בשימוש אך לא נהרסו; שתי יחידות אירוח ללא אישור שפונו מהשטח; מכולה לאחסנה ומעליה מבנה עץ, שפונתה מהשטח.
בנסיון לאבחן ענייננו מע"א 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל, פורסם במאגרים משפטיים (29.8.21), טוען התובע כי בעוד שבעניין קלקודה נעשו שימושים חורגים בעשרות מבנים, במשך שנים ארכות, לאיחסון, הפעלת חניון, שירותי הסעה וצימרים, תוך הפקת רווחים על חשבון הציבור, וננקטו הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים, ללא הועיל, הרי שבעניינו מדובר בשימושים לתקופות קצרות, והנתבע עוד טרם הגשת תביעה זו, ובטרם ניתן גזר הדין בהליך הפלילי, הרס את המבנים ולא השתמש בהם, ולפיכך סוגיית דמי השמוש לא עמדה להכרעה במועד הגשת התביעה.
...
] אם כן, מצאנו לנכון לפסוק דמי שימוש לפי השימוש שנעשה בפועל במקרקעין.
לסיכום - דמי השימוש יעמדו על 6% משווי המקרקעין לשנה, לפי חוות דעת מומחה בית המשפט, בהתאם לגודל השטח ותקופת השימוש המוסכמים בין הצדדים.
כן יתווסף מע"מ, בהתאם להוראות הדין, ובסה"כ ישלם הנתבע לתובעת, את הסך של 171,795 ₪.