שימוש ברישיון נהיגה מזויף שהופק דרך גורמים פליליים

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא צעיר בעל יכולת תיפקוד תעסוקתית תקינה, המגלה אחריות כלפי משפחתו המורחבת וכי ההליך הפלילי והחשש מתוצאותיו מהוה גורם מרתיע ומציב גבול עבורו.

נתתי דעתי לכך שהמעשים בוצעו בצוותא יחד עם נאשם 2, תוכננו מראש וההכנות להם נמשכו פרק זמן בן מספר שבועות, שבמהלכו היתה לנאשם אפשרות לחזור בו מהתכנית העבריינית אך הוא נימנע מלעשות כן. עוד נתתי דעתי לפער הגילים המשמעותי בן תשע שנים בין הנאשם לנאשם 2 ולעובדה כי בעת קבלת הרישיון המזויף לידיו, הנאשם היה קטין, אך גם לעובדה כי הנאשם המשיך להחזיק ברישיון הנהיגה המזויף אף לאחר שמלאו לו 18, וכשהיה בגיר עשה בו שימוש בניסיון לקבל רישיון נהיגה קבוע.

מכל מקום, בעל העניין העקרי לבצוע העבירה והאדם שהיה אמור להפיק ממנו תועלת, הוא הנאשם.

מדובר במעשה מסוכן מאין כמותו, שכן מתן אפשרות לנהיגה ברכב על ידי מי שלא הוכשר לבצע פעילות זו ומי שכישוריו כנהג לא נבדקו על ידי הרשות המוסמכת, עשויה לסכן את חייהם וגופם של עוברי הדרך התמימים.

...

מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע עבירה מובילות למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו תחתון של מתחם העונש ההולם, סמוך לתחתית המתחם.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

צויין עוד בתסקיר שירות המבחן, כי מעצרו של המשיב, ההליך הפלילי הנוכחי, ומעורבות גורמי אכיפת החוק הובילו לתחושות חרטה ובושה אצל המשיב, שאף דיווח כי מאז מעצרו בגין תיק זה הוא נימנע משימוש בסמים מסוג קאנביס זולת מעידות בודדות.

לטעמה של המדינה, שגה בית משפט קמא משלא עמד כדבעי על חומרת העבירה של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים בה הורשע המשיב, תוך היתעלמות מכוונת המחוקק ומן ההלכות הפסוקות בנושא זה. נטען גם, שבית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לכמות הסם הגדולה שנתפסה במעבדה בביתו של המשיב וכן שגה משקבע מיתחם ענישה מקל בצורה חריגה.

עוד טוענת המדינה, כי לא פורטו בתסקיר שירות המבחן או בגזר הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה ממיתחם הענישה ההולם, וכן שגה בית משפט קמא כשנמנע מלהטיל על המשיב עונש של פסילת רישיון הנהיגה, שכן, המחוקק בסעיף 37א' לפקודת הסמים המסוכנים, וכן בתי המשפט בשורת פסקי דין, אמרו את דברם לפיהם, אדם שהורשע בעבירות סמים, ובודאי המשיב הצורך בעצמו סמים, יורחק מן ההגה לטובת הציבור כולו.

המשיב היה אפוא מודע היטב לאי החוקיות החמורה שבמעשיו ומכאן הבניה המתוכננת של אותו "סליק". יחד עם זאת, ובשים לב להמלצת שירות המבחן שהמשיב יבצע 300 שעות של"צ, ונוכח העובדה שלחובת המשיב, שהוא כבן 39 כיום, הרשעה קודמת אחת משנת 1999 בעבירה שאינה נוגעת לענייננו (זיוף), דהיינו, שעברו הפלילי כימעט זניח, ראה בית משפט קמא לנכון ללכת כברת דרך ארוכה מאוד לקראת המשיב.

...

התוצאה מכל האמור לעיל, היא כדלקמן: אנו מקבלים חלקית את ערעור המדינה במובן זה שאנו מעמידים את העונש של 3 חודשי מאסר על תנאי, שהטיל בית משפט קמא, על 9 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, וזאת ככל שיעבור המשיב עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים ויורשע בה. אנו מעמידים את תשלום קנס שעל המשיב לשלם על הסכום של 15,000 ₪ או 90 ימי מאסר תחתיו.

אנו מורים למשיב להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט השלום בחדרה, לא יאוחר מתאריך 12.10.15 עד השעה 10:00 בבוקר.

אנו דנים את המשיב גם לשבעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים מהיום וזאת ככל שיעבור המשיב עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 של פקודת התעבורה, ויורשע בה. צו השל"צ בהיקף של 300 שעות לפי התוכנית שהכין שירות המבחן, ושביצועו עוכב לפי החלטת ס. הנשיא ר. שפירא מיום 9.6.15, יעמוד בעינו ועל שירות המבחן להודיע בהקדם למשיב (עם העתק לבית המשפט), על מועד חידוש ביצוע השל"צ. המשיב מוזהר בזאת שעליו לבצע בדיקות שתן ארעיות כפי שיידרש על ידי שירות המבחן, וזאת כחלק מתנאי עבודות השל"צ, וכן מוזהר המשיב, שאם הוא יפר או לא יקיים את ההוראות הנוגעות לעניין ביצוע עבודות השל"צ, יהא שירות המבחן רשאי להביא את עניינו של המשיב מחדש לדיון בפני בית המשפט.

כללי הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום הכולל ארבעה אישומים, בעבירות מירמה שונות בשל קשר שקשר עם אחרים ופעולות שעשה לצורך הוצאתו של הקשר אל הפועל, להשגת רישיונות נהיגה עבור מי שאינם מורשים לכך, באמצעות שימוש במסמכים מזויפים על מנת להציג מצג שוא כאילו מבקשי הרישיון הם תושבי מדינות חוץ, בעלי רישיון נהיגה במדינתם וזכאים להמירו לרישיון נהיגה במדינת ישראל.

בהמשך עצר הנאשם את הרכב בצד הדרך, יצא מן הרכב וכעבור זמן קצר שב אליו כשבידיו רישיון נהיגה שהונפק על בסיס המרת רישיון ומסר אותו לסוכן.

עם זאת, קצינת המבחן העריכה כי לנאשם יכולת להפיק לקחים מההליך, וכי ההליך הפלילי מהוה עבורו גורם מחדד גבולות ומפחית סיכון להישנות העבירות.

...

אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם לפיו סוגיית פגיעתה של ההרשעה בשיקומו של הנאשם היא השאלה המכרעת בהחלטה על ביטול ההרשעה.

לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: תשעה חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 7.4.19 ועד 2.5.19.

הנאשם פיתח תובנה ראשונית לגורמי הסיכון במצבו וביטא נכונות לשמר שינוי באופן היתנהלותו, בכלל זה המנעות ממעורבות פלילית חוזרת.

מעבר לשיקולי ההרתעה הרלבאנטיים, שקולי הרתעת הרבים והיחיד ,טענה התביעה לקיומו של שיקול מניעתי, שעניינו הצורך להרחיק את הנאשם מהכביש בהיעדר הפקת לקחים, כאשר גם ריצוי עונשי מאסר לתקופות ממושכות, לא הביאו להרתעתו.

ברע"פ 4071/99 יוסף סראיעה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30/6/99) נדון עירעורו של נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירות שעניינן זיוף, היתחזות, הכשלות שוטר, ניסיון לקבל דבר במירמה וכן עבירה על הוראות התעבורה בדבר מתן רשיונות.

עיון בגזר הדין בתיק פ"ל 4723-03-11 מעלה כי בגזר הדין הופעל מאסר מותנה בן 12 חודשים שהושת על הנאשם בתיק פ"ל 746/07 שם הורשע הנאשם ביום 15/1/2009 בעבירות שעניינן נהיגה בזמן פסילה, זיוף רישיון נהיגה ושימוש בו. מתסקיר שירות המבחן נראה כי ביצוע העבירות שבפניי, כמו העבירות מהשנים 2004-2009 בא על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלע הנאשם, אותה ביקש ליפתור באמצעים לא חוקיים.

מעמדת שירות המבחן כפי שעולה מהתסקיר, עולה דפוס חוזר של הנאשם לפיו בעתות מצוקה כלכלית, פונה הנאשם לבצע עבירות פליליות כדרך לפיתרון מצוקותיו.

...

בהתאם לכללי הבניית ענישה אני סבור כי מתחם הענישה לאירוע כולו נע בין 5 לבין 15 חודשי מאסר.

לאחר שקילת מכלול הנתונים שבפניי, אני סבור כי לא מתקיים בעניינו של הנאשם התנאי המאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם, משלא שוכנעתי כי הנאשם "השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם", כנדרש בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 10חודשי מאסר בפועל (בניכוי 18 ימי מעצרו).

הכרעת הדין הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], בעבירה של קבלת דבר במירמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בשתי עבירות של היתחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 רישא לחוק, בשתי עבירות של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק ובעבירה של הכשלת שוטר לפי סעיף 275 לחוק.

לאחר שקבל את התעודה המזוייפת, נהג הנאשם בכלי רכב שונים כשהוא אוחז בתעודה המזוייפת, ולעיתים ברישיון הנהיגה הזמני של אחיו.

לדברי הנאשם העבירות בוצעו על רקע של מצוקה כלכלית, אך הוא הפיק את הלקח והביע ביטחון כי לא יחזור על מעשיו.

עם זאת, ההליך המשפטי מהוה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות.

נוכח הודאתו של הנאשם מחד ועברו הפלילי מאידך, נתבקש להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילת רישיון לתקופה של שנתיים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

לצד זאת, עבירת הנהיגה בזמן פסילה הנה מעבירות התעבורה החמורות שכן היא טומנת בחובה סיכון רב לציבור משתמשי הדרך.

...

במקרה זה, בהתחשב במכלול הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם, כלל נסיבות המקרה והפסיקה הנוהגת, אני סבור כי העונש לו עתרה המאשימה בהתאם להסדר הטיעון, הוא הרף התחתון ביותר שניתן לקבוע למתחם העונש ההולם.