מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שימוש במסמכי מבקר המדינה כראיות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] "את המונח 'לא ישמש כראיה' שבסעיף 30 לחוק מבקר המדינה, יש לפרש כאיסור על שימוש ראייתי ישיר בדו"חות, חוות דעת, וכל מיסמך אחר שהוציא, או הכין, נציב קבילות הציבור במילוי תפקידו, וכל הודעה שנתקבלה על ידו, תוך כדי ואגב מילוי תפקידיו (להלן: המסמכים). מסמכים אלה אינם קבילים כראיה ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
תביעת התובעים למתן צו לביטול הפיטורים ולהשבתם לעבודה וכן למתן צו המורה לרשות לכלול אותם ברשימת המיועדים לקביעות – נדחית.
כמו כן, נדחית תביעת התובעים לתשלום פיצוי בגין אובדן השתכרות וכן תביעת מר קינן ומר פימט לתשלום פיצוי בגין פגמים בהליך השימוע שנערך להם.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דו"ח מבקר המדינה: סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] קובע כדלקמן: (1) דו"חות, חוות דעת או כל מיסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי.
...
לא ברור מהבקשה מי הם אותם שני עובדים נטענים ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
מעבר לכך שלא ניתן להיעתר לבקשה לנוכח הגשתה במסגרת התשובה לתגובה, הרי שלא ברורה רלבנטיות המסמכים להליך.
סוף דבר: הבקשות התקבלו בחלקן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כאמור לעיל, לטענת התובעת וצד ג' 2 יש להורות על תיקון כתבי הטענות, נוכח העובדה כי הם מתבססים על דו"ח מבקר המדינה משנת 2010, ומצטטים אותו, וכי לחלקם אף צורף הדו"ח האמור, ומסמכים אחרים האסורים בצרוף, בהתאם לקבוע בסעיף 30 לחוק מבקר המדינה, אשר קובע כך: "30.(א) דו"חות, חוות דעת או כל מיסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי.
...
עובדה זו, וכן קביעתו של בית המשפט הדן בהליך הפלילי, לפיה החלטתו באשר לצירוף המכתבים האמורים ניתנה בנסיבות המיוחדות להליך זה, ועל מנת שלא לפגוע בטענות הגנה רלוונטיות ומהותיות של הנתבע 8 בהליך הפלילי, מחזקות את מסקנתי לפיה אין בהחלטה האמורה כדי להשליך על ענייננו.
בהקשר זה מקובלת עלי טענת צד ג' 2, לפיה שעה שהוא צד להליך, ברי כי צירופם של מסמכים לכתבי הטענות שהוגשו מטעם מי מבעלי הדין האחרים עשויה לשמש גם כנגדו ולפגוע בזכויותיו הדיוניות.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת הסעיפים מכתבי הטענות השונים והוצאת הנספחים מתיק בית המשפט כדלקמן: דו"ח מבקר המדינה משנת 2010, אשר צורף כנספח 4 לכתב ההגנה של הנתבעות 2-3 יוצא מתיק בית המשפט, ומכתב ההגנה יימחקו הציטוטים מדו"ח מבקר המדינה המופיעים בסעיפים 4, 27-28, 43-44, 53 ו-106.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית הדין קבע כי ניתן לעשות שימוש ראייתי עקיף בלבד בדו"ח מבקר המדינה ואף זאת באופן ובמגבלות כפי שפורטו על-ידי בית הדין: "מותרת עשיית שימוש ראייתי עקיף במסמכים שהוציא הנציב כאמור, ובמסמכים שהם בעלי זיקה ישירה לחקירה ולתשתית הראייתית שהובאה בפני הנציב ושהם בגדר "הודעה". משמעות הדברים היא, כי מותר שימוש במסמכים לשם הכנת טיעוני הצדדים, או לשם הבנת הרקע לסכסוך.
...
ברי כי לא ניתן לבסס מסקנה כלשהי (או טענה כלשהי) במצב דברים בו התשתית לטענה נעדרת את הפירוט המינימאלי המתחייב.
בשולי הדברים יצוין שהמשיבים טענו בנוסף כי יש לראות בדו"ח מבקר המדינה כ"עמדת הרגולטור" ויש להתיר את צירופו כמבטא עמדה זו. בתמצית אבהיר כי אין בידי לקבל את הטענה, בין היתר, מכיוון שלא ברור הבסיס לעמדת המשיבים לפיה מוסד מבקר המדינה מהווה רגולטור (כידוע, תפקידה של רשות רגולטורית הוא לאסדר פעילות בתחום מסוים כאשר לגוף מבקר נתונות על-פי רוב סמכויות ביקורת בלבד).
סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, במסגרת ע"ע (ארצי) 283/07 יוסי משה נגד רשות העתיקות - מוזאון רוקפלר [פורסם בנבו] (24.12.2007), אליו התייחסו הצדדים בכתבי טענותיהם בבקשה שבפניי, שעסק בקבילותו של צו שניתן על ידי נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, הוכר חריג לכלל הקבוע בסעיף 30 לחוק מבקר המדינה, לפיו מותרת עשיית שימוש ראייתי עקיף במסמכים שהוציא מבקר המדינה, מקום בו הדבר נידרש לשם הכנת טיעוני הצדדים או לשם הבנת הרקע לסכסוך.
...
בנוסף, אני סבורה כי בענייננו מתקיימים החריגים לכלל אי הקבילות.
שנית, עצם קיומו של דו"ח הביקורת הפנימית, מסקנותיו ונסיבות עריכתו, מהווים מרכיב מרכזי בכתב התשובה של המשיבה, גם מעבר לאזכורם במענה ישיר לטענת המבקש בעניין זה. אני סבורה כי בשים לב למהותו של ההליך, שימוש עקיף זה בדו"ח הביקורת הוא שימוש לגיטימי אשר יש להחיל לגביו את החריגים שנקבעו בפסיקה לכלל אי הקבילות.
סוף דבר אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה על מחיקת סעיפים 122-158 לתשובת המשיבה לבקשת הגילוי ועל מחיקת סעיפים 41-77 לתצהיר שצורף לתמיכה בה. הבקשה, ככל שהיא מתייחסת לסעיפים אחרים בהם מוזכר דוח הביקורת ובכלל זה בנוגע לעצם קיומו של דוח מבקר הפנים, בנוגע לתהליכי העבודה, בנוגע להסתמכות דירקטוריון החברה על ממצאי הביקורת, או שנעשה במסגרתם "שימוש ראייתי עקיף" אחר בדו"ח, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו