מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שימוש בהודעות ווטסאפ בהליכים משפטיים

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

להערכתה, הוציאה עבור הנתבע סכום חודשי של יותר מ-4,000 ₪ כולל החלק היחסי בהוצאות שכר הדירה ודמי השמוש בדירה.
טענת הנתבעת לפיה התובע "תפס צד" עם אמו ואחיה כנגד דודתו הנתבעת והחליט לנקום בה ולהגיש את התביעה הכספית דנן כנגד הנתבעת – נותרה בעלמא שעה שלא ביקשה לחשוף מסמכים מהליכים משפטיים אחרים בבית המשפט לעניינם מישפחה, שם מצויים אמו של התובע ואחיה בצד אחד של המתרס, בעוד הנתבעת הנה בצד השני, לטענתה.
חזוק נוסף לגירסת התביעה נמצא גם בהתכתבות בין הנתבעת לתובע, - נספח 3 המצורף לתצהיר התובע – שם כתבה הנתבעת לתובע: "..הלוואי ויכולתי להחזיר לך את הכסף במידי...הלוואי והיה לי כך הייתי יכולה להעביר לך כסף לאט לאט...אני יעשה כל מאמץ החל מחודש מאי יוני להתחיל להעביר לך 300-500 שח אם יהעה לי אפשרות ליותר תאמין לי שיעשה זאת בכייף..". התובע, מצידו, לא הלין על החזר הסכום "לאט לא" ואף כתב שם: "גם 500 ₪ בחודש זה משהו זה להתחיל לעזור ולהחזיר אז אני אשמח על כך". אמנם, התובע לא ידע להשיב באיזה תאריך נכתבו הודעות הואטסאפ כנ"ל, אולם, על אף ניסיון ב"כ הנתבעת לערער קשר בין הודעת הוואצאפ כנ"ל לסך 42,000 ₪ נשוא התביעה דנן, סביר יותר להניח, על פי הקשר הדברים שנכתבו וכן על בסיס סעיף 4.
...
משכך, מבקש כי בית המשפט ידחה את התביעה ויחייב את התובעת בהוצאות משפט, לרבות בשכ"ט עו"ד. לטענת הנתבעת (התובעת שכנגד),  יש לדחות את התביעה העיקרית משום חוסר עילה והעדר ביסוס עובדתי, משום חוסר תום לב והסתרת עובדות מהותיות ומשום היותה תביעה קנטרנית ונקמנית עקב יחסי משפחה.
די במפורט מעלה כדי לקבוע כי התובעת שכנגד לא הוכיחה תביעתה ומשכך דינה להידחות, תוך חיובה בהוצאות ולו משום חוסר תום הלב העומד בבסיסה.
התביעה העיקרית מתקבלת באופן כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע 46,574 ₪ תוך 3 חודשים.
התביעה שכנגד: התביעה שכנגד נדחית.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין חולק שתכתובות דוא"ל והודעות ווטספ בין עו"ד לבין המשיבה נכנסים בגדר חיסיון עו"ד-לקוח ולכן לא ניתן להציגם בהליך המשפטי אלא אם הלקוחה ויתרה על החיסיון.
המונח "הסדר גישור" בתקנות בגישור מוגדר כ: "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סיכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור". בתקנה 9 (ב) לתקנות הגישור נקבע כי אם נחתם הסכם גישור "יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי". בתוספת לתקנון שבו פורט ההסכם המצוי בין בעלי הדין והמגשר, נקבע בסעיף 2א כי: "בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין בהליך הגישור". הוראה זו נקבעה בעקבות סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984 הקובע כי: "דברים שנמסרו בהליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". כאמור, המבקשים עותרים בתביעה, לאכיפת המסמך שנכתב בכתב ידה של המגשרת בישיבת הגישור מיום 25.7.21 ושנחתם ע"י ב"כ המבקשים וב"כ הקודמים.
...
ביהמ"ש (כב' השופטת שטופמן) קבע שמה שכתב אחד מבעלי הדין בתצהיר הם דברים "כלליים בלבד, ואינם יורדים, כלל ועיקר, לתוכנו של הליך הגישור" ולא ניתן לראות בתיאור פרטים אלו משום ויתור על החיסיון בגישור, שכן "חיסיון הליך הגישור, הוא עניין כבד משקל ומשמעותי ביותר, וויתור על חסיון זה , מן הראוי שיהא מכוון ולא אקראי. סבורה אני, כי על מנת לשמור על אמון צדדים בהליך הגישור, אין לאפשר, בנקל, את הסרת החיסיון שבהליך הגישור, אלא במקרים חריגים". ראו גם: רמ"ש 34741-09-16 א.ש. נ' ט.פ. (2.1.17).
סיכומו של דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בחודש דצמבר 2020 הגישה המשיבה לבית הדין האיזורי בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, בו התבקש בית הדין ליתן צו מניעה האוסר על המערערת, בין היתר, "להוציא לשון הרע/או להכפיש את המבקשת ו/או שם הגן ו/או מנהליו"; "ליצור קשר בעל פה או בכתב, טלפוני ו/או הודעות ווצפ /SMS או סרטונים, באופן ישיר או עקיף, עם הורי ילדי הגן, שהם בבחינת "סוד מסחרי" של המבקשת"; "ליתן שירות "לגנן" את ילדי הגן ו/או ילדי הגן לשעבר"; "ליתן צו מניעה זמני נגד העסקת המשיבה בגן ילדים ברדיוס של 7 ק"מ, שכיון מועסקת בגן "הילדים שלנו" ברחוב ויצמן 1 בחולון, המרוחק 1.96 ק"מ מן המבקשת, המהוה תחרות לא הוגנת וזאת בנגוד מפורש להסכם העסקתה" [הטעויות וההדגשות במקור - ר.פ].
המערערת הוסיפה וטענה כי פרטי הילדים והוריהם כפי שתוארו על ידי המשיבה אינם מהוים סוד מסחרי, כי ממילא לא עשתה כל שימוש בפרטים אלה וכי רוב הילדים שעזבו את גן המשיבה עזבו לגנים אחרים שכלל אינם ידועים לה. לטענת המערערת המדובר בכתב תביעה טורדני, מופרך ואסטרונומי שהוגש בחוסר תום לב קצוני כנגד מי שיעבדה אצל המשיבה שבועיים בלבד.
בהקשר זה קבעה רשמת בית הדין האיזורי בהחלטה מיום 14.3.2021 כי "לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינת התשתית העובדתית והמשפטית המפורטת בכתבי הטענות, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה סכויי ההליך אינם גבוהים". בהתאם קבע בית הדין האיזורי בהחלטתו בבקשת המערערת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, אשר התקבלה ברובה, כי "לבד מהעובדה שטענות התובעת לפיהן דובר בסודות מסחריים נטענו ללא תמיכה בתצהיר, ודי בכך כדי לא לאמצן, הרי שבנוסף מדובר בטענות שנטענו בעלמא, באופן כללי, ולא הוכחו על ידה" (החלטת בית הדין מיום 2.6.2021).
...
בענייננו קבע בית הדין כי "נקודת המוצא היא כי בקשת התובעת להפסקת התובענה נובעת מהנימוקים הלגיטימיים שפורטו בבקשתה". משכך מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי כי מצבה הרפואי של המשיבה מהווה נסיבה שיש בה להצדיק פסיקת הוצאות על הצד הנמוך.
בהתחשב במכלול הנסיבות והשיקולים כמפורט לעיל מצאנו להעמיד את הוצאות המשפט בבית הדין האזורי על סכום של 6,000 ש"ח חלף הסכום שנפסק על ידי בית הדין האזורי, תוך הדגשה כי אלמלא נסיבותיה האישיות המצערות של המשיבה היה מקום להעמידו על סכום גבוה יותר.
 סוף דבר - הערעור התקבל בחלקו כאמור בסעיף 20 לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף, לטענתם הם זכאים לפצוי מהמבקשת הגין הפרת חוק זכויות יוצרים כאשר היא עשתה שימוש בשמותיהם ותמונותיהם באתר האנטרנט של העסק גם לאחר סיום ההיתקשרות עמם ובנוסף עוולה כלפיהם בהוצאת דיבה ולשון הרע כאשר פעלה על מנת לפגוע בשמם הטוב, בתדמיתם ובמוניטין שלהם.
] "14. נקודת המוצא, עליה אין חולק, היא כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוואנטיים למחלוקת הנדונה בהליך – וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השפוטי וייעול הדיון מעצם נהולו "בקלפים גלויים" (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן – עניין עוז; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005).
] "יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, כאשר במשפט העבודה זו גלומה – בין היתר – בזכות לצנעת הפרט בכל הנוגע לתנאי העסקה, שכר עבודה ולתנאי פרישה... אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי מסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות... לא נימצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה להכרחי ולחיוני ביותר...". לענייננו: להלן יובאו המסמכים הספציפיים אשר המבקשת מבקשת לעיין בהם: "הסכם ההיתקשרות בין הנתבעים לבין התובע דרים האוס באמצעות הגב' רביד אלימלך וככל שיש בידו הסכמים נוספים או הסכמות נוספות, בין אם על ידי מיסמך ובין אם על ידי הודעות ווצפ או SMS נידרש הוא להעבירם, לרבות אותם הסכמי עבודה עליהם הצהיר בתצהיר גילוי מסמכים"; "כל ההתכתבויות שניהלו התובעים מול התובעת, בין אם על ידי פקס, מייל מכתבים הודעות ווצפ או SMS, קודם להיותו נותן שירות אצלה, תוך כדי, ולאחר עזיבתו התכתבויות שמהן עולה כי הובטחו לו הבטחות או התחייבות שלא קוימו כנטען על ידו לרבות התכתבויות שונות לרבות דוא"ל ווצפ (חסויות בחלקן) כפי שעליהם הצהיר בתצהיר גילוי המסמכים"; "כל ההתכתבויות שניהל הנתבע מול נציגי ועובדי התובעת בזמן היותו נותן שירותים אצל התובעת, ולאחר מכן בין אם על ידי פקס, מייל מכתבים, הודעות ווצפ או SMS, אשר קשורות במישרין או בעקיפין לטענותיו, להתחייבויות שהתחייבה לו התובעת לטענתו, לקפוח, ולשאר הטענות שטען לרבות במו"מ על נכס כזה או אחר"; "כל רשימת החברות שהיו בבעלות הנתבעים ואו נתבע 1 משנת 2015 ועד ליום 1/1/22"; "כל הדוחות הכספיים של החברות שהיו בשליטת הנתבע ואו בבעלותו ואו שבהם היה הוא בעל תפקיד החל משנת 2015 ועד לשנת 1/1/22 דוחות רווח והפסד כפי שהוגשו לרשויות בצרוף אישור רואה חשבון"; "כל אישורי המוסד לביטוח לאומי של בתם של הנתבעים, הכוונה את המהות של נכותה את אחוזי הנכות, את השירותים להם היא זכאית, את הבקשות שהוגשו בעיניינה את כל אישורי המוסד לביטוח לאומי של בתם, הכוונה את המהות של נכותה בעיניין לסיעוד ואו לשר"ם החל משנת 2016 ועד לשנת 1/1/22"; "כל הסכמי התיווך שבהם פעל הנתבע והחתים מטעמה של התובעת בזמן שהיה נותן שירות אצל התובעת לרבות הסכמי העבודה עליהם הצהיר בתצהיר גילוי המסמכים"; "כל החשבוניות שהוציא ואו שנידרש היה להוציא הנתבע בגין עיסקאות תיווך לרבות קזוז ואו תשלום אחר ששולם לו בזמן עבודתו אצל הנתבעת"; "כל הסכמי התיווך שבהם פעל והחתים הנתבע מטעמה של התובעת בזמן שהיה נותן שירות אצל התובעת, לרבות הסכמי העבודה עליהם הצהיר בתצהיר גילוי מסמכים"; "כל המסמכים שהגיש התובע לרשויות בשנת 2019 עד 2022 לרבות בתקופת הקורונה, בגין הוצאות, הפסדים, ישירים או עקיפים, או של החברות שבבעלותו, וכן דרישה מהרשויות בגין בתו הנכה או כל הפסד ואו דרישה אחרת שהגשת לרשויות בשנים אלו."; "רשימת כל הפרויקטים שביצע הנתבע, בהיותו בעל חברה החל משנת 2015 ועד לשנת 1/1/22 לרבות של אותה חברה יזמית עליה הצהיר, וכן את התחייבות, ואת תשלומים, שקבל וקבלות שהוצאו, לרבות את הוכחת הקף העבודה והתשלום בעבור הפרויקט בהרצליה."; "כל ההתקשרויות שהיו לנתבע עם גורמים פוטנציאליים נשוא נכס זה ברחוב הנרקיס 11 שאותו הציע שווק, הכולל התכתבויות, מיילים, פקס, הודעות ווצפ, SMS, מהם אליו וממנו אליהם, את הסכם תווך, חשבונית וקבלה לרבות מודעות הפירסום נשוא הנכס, וכן את הפרסומים וצילומי היח"צ כפי שעליהם הצהיר בתצהיר גילוי מסמכים"; "כל ההתקשרויות שהיו לנתבע עם גורמים פוטנציאליים נשוא נכס זה ברחוב הדר 15 שאותו הציע, שיווק, הכולל התכתבויות, מיילים, פקס, הודעות ווצפ, SMS, מהם אליו וממנו אליהם את הסכם תווך, חשבונית וקבלה לרבות מודעות הפירסום נשוא הנכס."; "סיכומי ישיבת הצוות שהתקיימו בדרים האוס אליהם הפנה הנתבע בתצהירו, לרבות תרשומת ורשימות עליהם הצהיר בתצהיר גילוי מסמכים"; "כל ההתקשרויות שהיו לנתבע עם מי מלקוחותיה של התובעת, בין אם היו לקוחות עבר, בין אם היו לקוחות פוטנציאליים הכוונה כל ההתכתבויות שניהל הנתבע מולם בין אם על יד פקס, מייל מכתבים, הודעות ווצפ או SMS בהיותו אצל הנתבעת תוך כדי... ואחרי"; "כל רשימת הנכסים שבבעלות הנתבע לרבות קרקעות, בניינים, דירות, וכל נכסי דלא ניידי"; "כל רשימת המטלטלין שבבעלות הנתבע כולל מכוניות וכל כלי תחבורה אחר לרבות אופנוע, אופנוע ים סירה, כל טייס וכל כלי תחבורה אחר."; "רשימת החסכונות והפיקדונות כולל סכומיהם, שבבעלות הנתבע החל בשנים 2018 עד 2022"; "התלונה שהוגשה במישטרה כולל את פרטי התלונה ואת עדות הנתבע במישטרה"; "תדפיסי העו"ש של כל החשבונות שבבעלות הנתבע, בין אם חשבונות פרטיים בין אם חשבון של החברות שבבעלות הנתבע וזאת החל משנת 2015 ועד ליום 1/1/22."; "כל עיסקאות התיווך שעשתה הנתבעת טרם היותה נותנת שירות אצל התובעת."; "כל הדוחות הכספיים של בית הקפה שהיה בבעלותה של הנתבעת החל מיום הקמתו ועד לסגירתו."; "כל הבקשות, הדרישות הקיזוזים שהגישה הנתבעת לרשויות בגין בית הקפה ככל שהיו, לרבות בתקפות הקורונה, קרי מיום פתיחתו ועד ליום 1/1/22." לטענת המבקשת - מדובר בדרישות מתבקשות, חיוניות ומחייבות שכן הנתבעים פעלו לסרבל את ההליך, הגישו תביעה על סך למעלה ממיליון שקל כנגד המבקשת וכאשר מחד הם תובעים זכויות סוציאליות וטוענים כי היו סמוכים על שולחנה של המבקשת ומנגד טוענים להיותם עצמאים בעלי ממון ובעלי חברות וכאשר המשיב הצהיר, כי בשנת עבודה אצל הנתבעת גרף לכיסו 1.3 מיליון ₪.
...
מדובר בדרישה רחבה, כוללנית ומכבידה המהווה ניסיון דיג מצד המבקשת כאשר לא די בטענת המבקשת, כי המשיבים סרבלו את ההליך והגישו תביעה על סך למעלה ממיליון ₪ כנגדה, כדי לבסס את דרישתה בעניין זה. באשר לדרישות בסעיף 17.6 וסעיף 17.10 (סיפא) הנוגעת לחשיפת מידע לגבי בתם של המבקשים שהיא בעלת צרכים מיוחדים - מדובר בדרישה לחשיפת מידע לגבי מי שהיא צד שלישי בתיק ובאופן כזה שעלול לפגוע בפרטיותה ועל כן לא מצאתי שיש מקום להיעתר לדרישות המבקשת בעניין זה. מעבר לכך אני סבורה שמדובר בדרישה כוללנית ומכבידה אשר הרלבנטיות שלה לצורך ההליך דנן לא ברורה ולא הובהרה כנדרש.
באשר לדרישה לקבלת "תרשומות ורשימות" שהמשיבים הצהירו לגביהם שהם חסויים, אינני נעתרת לבקשה.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה הקטן, הכל כפי שפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מכל מקום, אין מחלוקת על כך שה"ה אלקובי ניצלו לאחר מכן את היעדרותו של בן שושן מהדירה על מנת להחליף בה מפתחות (סעיף 12 לתצהיר ניישטט בבקשה לסעד זמני) וכי בעקבות ארוע זה היתנהל הליך משפטי בבית משפט השלום בחיפה (ה"ט 1200-06-21) במסגרתו ניתן ביום 1.6.21 צו שהופנה כלפי ניישטט והאוסר עליה בין היתר להטריד את בן שושן או להתקרב במרחק של עד 150 מ' מהדירה (מוצג 12 במוצגי ה"ה אלקובי), ואין גם מחלוקת על כך שבן שושן נותר לגור בדירה תחילה לאור הצוו שניתן בבית משפט השלום ולאחר מכן בהתאם להחלטתי מיום 22.8.21 שבה נאסר על ה"ה אלקובי לפעול בדרך כלשהיא לפינויו של בן שושן מהדירה (סעיף 16 לעיל).
ביום 3.6.21 שלח ב"כ ה"ה אלקובי מכתב לעו"ד ביטון בו צוין כי "לאור ההפרה היסודית של הסכם המכר שבנידון, בין ה"ה אלקובי שולמית וסימון, לבין בן שושן ויקטור, לה הינך מודע, נמסרת בזאת הודעת מרשנו על ביטול הסכם המכר. לפיכך, הינך נידרש לעשות שימוש בייפוי הכח המצוי בידיך, ולבטל את הערת האזהרה, אשר נרשמה על שם הקונה" (מוצג 14 למוצגי ה"ה אלקובי).
להשלמת התמונה יצוין כי ה"ה אלקובי מבקשים להסתמך גם על הודעת ווטספ של עו"ד ביטון לניישטט מיום 7.6.21 שבה לאחר שעו"ד ביטון "הואשם" ע"י ניישטט כי הוא לטובת בן שושן הוא השיב: "ממש לא!!! מפ אום(כך במקור ש.מ.)... אל תאמיני לו לכלום אני אומר חד וחק (כך במקור ש.מ.) שהלקוח שלו חייב 300 ואני מוכן לעשות העמדת פנים" (מוצג 13 למוצגי ה"ה אלקובי).
לאותה מסקנה משפטית אני מגיע גם באם נניח כי לא ניתן ללמוד מהנסיבות על הסכמה של הצדדים למועד פרעון חדש של שיק 188,ובמקרה כזה סעיף 41 לחוק החוזים הטיל חובה על ניישטט ליתן לבן שושן הודעה על כוונתה להפקיד את שיק 188, זמן סביר מראש, ולא הוצגה ראיה כלשהיא לכך שאכן ניתנה הודעה כזו.
...
סיכום ומסקנות לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה בן שושן נותר חייב בגין הדירה סכום של 300,000 ₪ והוא מחויב עקרונית בפירעונו של שיק 188.
בשים לב לכך שלא הוצגו לפני ראיות מספיקות בשאלת משמעות ההערות לפי פקודת המסים גביה, ואף בן שושן לא טען כי הוא אינו נדרש כיום לשלם תשלומים נוספים על חשבון תמורת הדירה, אני קובע כי על בן שושן להפקיד סך של 247,000 ₪ בנאמנות בידי עוה"ד מיכאל דן ו/או מורן מויאל אשר הוגדרו כ"נאמן" בסעיף 5(א) להסכם או לחילופין בנאמנות בידי עו"ד ביטון המחזיק ממילא בסך של 80,000 ₪, אך זאת רק ככל שיש הסכמה בין הצדדים לכך.
לפיכך אינני קובע קביעה כלשהי בשאלת הסעדים הכספיים שלהם זכאי מי מהצדדים כתוצאה מקביעותי לעיל, ואני נעתר גם מחמת הזהירות לבקשתם של ה"ה אלקובי לפיצול סעדיהם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו