מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שימוע לעובד בחוזה לתקופה מוגבלת

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מכל מקום, המשיבים ידעו בפועל כי תקופת העסקתם היא לתקופה קצובה ומוגבלת, ונשלחו להם על כך מכתבי תיזכורת מידי שנה.
אשר להעסקת המשיבים בחוזה המתחדש מדי שנה - קודם להתייחסות להוראות הנורמטיביות המחייבות, הנוגעות להעסקת עובדי הוראה, יצוין כי צדק בית הדין האיזורי בקובעו כי מתכונת העסקה בחוזים לתקופה קצובה אינה פוטרת את המעסיק מחובת מתן הודעה מוקדמת לעובדים על אי חידוש חוזה העסקתם, כמו גם מקיום חובת השימוע טרם סיום העסקה (על חובת השימוע ראו עוד להלן).
...
סוף דבר על דעת רוב חברי המותב, שהצטרפו לחוות דעתה של השופטת רונית רוזנפלד, ובניגוד לדעתו החולקת של נציג הציבור מר וולפמן, ערעור המועצה כנגד חיובה בפיצוי בגין אי עריכת שימוע למשיבים מתקבל.
על דעת כלל חברי המותב, הערעור נדחה בכל יתר רכיביו, כמפורט בחוות דעתה של השופטת רוזנפלד.
משנדחה הערעור ברובו, תשלם המועצה למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 ש"ח. ניתן היום, א' טבת תשע"ח (19 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפיכך, התובעת זומנה לשימוע שנערך ביום 21.6.10, יחד עם עובדים נוספים שגם הם הועסקו ללא מיכרז.
לפיכך, הנתבעת חתמה עם התובעת על הסכם העסקה כאמור לתקופת מוגבלת המסתיימת ביום 30.11.10.
...
לכן, בשים לב למכלול הטיעונים והשתלשלות העניינים כפי שפירטתי לעיל, משמדובר בכספי ציבור ובשים לב למאמצים שנעשו על ידי גב' סויד לצורך השגת הנתונים הנדרשים מקרן הפנסיה ומאחר ושוכנעתי כי יש לראות ברשלנותה של המועצה כאמור כמצדיקה הפחתת פיצויי ההלנה ובהתאם לסעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, הנני סבור שאיזון ראוי מצדיק חיוב הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מופחתים בסך של 10,000 ₪.
סיכום לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
כמו כן, בשים לב לעובדה כי פיצויי הפיטורים שולמו לתובעת, לאחר הגשת התביעה ובשים לב לעובדה כי טענות התובעת באשר לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחו, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עורך-דין בסך כולל של 3,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעה לפצוי בגין הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה, וכן לפצוי בגין פיטורים בשל העידר שימוע, בגין פיטורים בחוסר תום לב ובגין עגמת נפש.
הנתבעת טוענת בסיכומיה כי הגם שמדובר בהסכם לתקופה מוגבלת הרי שאין מדובר בהסכם לתקופה קצובה כמשמעו בדין, שכן ההסכם צפה אפשרות של סיומו במועד מוקדם לזה שנקבע בהסכם, כך בסעיף 5.12 להסכם הקובע כדלקמן: טענה זו של הנתבעת, לפיה אין מדובר בהסכם לתקופה קצובה, לא פורטה בכתב ההגנה, זאת על אף שהתובע ציין בכתב התביעה במפורש כי הסכם שנחתם עימו הוא הסכם לתקופה קצובה.
...
מהראיות והעדויות שהובאו בפנינו אין בידינו לקבוע ממצאים חד משמעיים בעניין זה, ואולם לטעמנו בנסיבות העניין הסתרת מידע רלוונטי זה, מצדיקה את הפחתת הפיצוי שישולם לתובע בגין ביטול ההסכם.
לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, איננו סבורים כי בנסיבות החריגות של העניין התובע זכאי לפיצוי בגובה מלוא השכר החוזי בגין הפרת ההסכם לתקופה קצובה.
כללו של דבר בתוך 30 יום הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין ביטול הסכם העבודה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להסכם הרישיון, החברה קיבלה רישיון בלעדי לשימוש בלתי מוגבל במברשת, בקניין הרוחני שלה ובטכנולוגיה הקשורה אליה כנגד תשלום תמלוגים, וכן נקבע כי לאחר תשלום תמלוגים בסך מיצטבר של מיליון שקל יעברו כל זכויות הקניין הרוחני, הידע והטכנולוגיה לחברה, ובכך יבוא הסכם הרישיון לידי סיום.
לכן, זכאית התובעת לפצוי בגין העידר שימוע בסך של 36,000 ₪ - שווי של משכורת אחת, בהיתחשב בתקופת העבודה בפועל והפיצוי שניתן על הפרת ההסכם – פיצוי בגובה שכר עבודה עד לסיום תקופת ההסכם.
...
בסופו של דבר בחודש מרס 2015 נחתם בין הצדדים הסכם ובמקביל הוקמה החברה.
מאחר שהתובעת לא הוכיחה כי נותרו לה ימי חופשה שלא ניצלה, והיא מתבססת על נתונים לא נכונים שבתלוש השכר, דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבות את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: סך של 319,091 ₪ בגין פיצוי על הפרת הסכם ותמורת הודעה מוקדמת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.4.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
התביעה כנגד נתבעים 2,3,4 נדחית על כל רכיביה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החברה תשכור את העובד והעובד ישרת כעובד של החברה למשך תקופה ראשונית של 3 (שלוש) שנים (להלן: "התקופה הראשונית"), וימשיך לאחר מכן למשך תקופה בלתי מוגבלת (להלן: "התקופה הנוספת"), אלא אם הסתיימה על ידי מי מהצדדים, במהלך התקופה הנוספת, עם הודעה מוקדמת בכתב של 30 יום (התקופה הראשונית והתקופה הנוספת תיקראנה בהסכם זה "התקופה").
בעיניין זה נציין, כי כאשר ידע התובע שהיחסים עומדים להסתיים, ציין הוא בשיחת השימוע כי בהתאם להסכם העסקתו זכאי הוא להיות מועסק לתקופה קצובה של 8 שנים והדבר מעיד על פרשנותו של התובע להסכם.
...
לאור כל האמור, ומשלא הוכח שהנתבע העסיק ישירות את התובע או שיש עילה להרמת המסך ולחיובו באופן אישי.
 לא מצאנו כי המקרה דנן הוא בגדר המקרים החריגים המצדיקים הרמת מסך והמהווים עילה לתביעה אישית כנגד הנתבע כנפסק בעניין טוקו שף ועניין שחם לעיל.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה: סך של 267,600 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום העסקה 31.12.18 ועד יום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו