(ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, הקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
(1) הנזק שעלול להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להגרם לאדם אחר או לעניין צבורי;
(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
(3) תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני".
מטרתו של סעד זמני היא שמירה של המצב הקיים ביום הגשת התביעה, מצב העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד, באופן שיאפשר מימוש פסק הדין לטובת הזוכה הפוטנציאלי, לכשיינתן: "פשוט וברור הוא, כי הענקתו של סעד זמני נובעת, ברוב המקרים, מן הרצון להגן על מי שמבקש אותו, וזאת, בדרך-כלל, על-ידי שמירת המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה. אם ינצל הנתבע את תקופת הביניים האמורה לשם שינויו של המצב, עלולה להיות לכך השלכה עניינית או משפטית על הדיון בתובענה, ובעיקר על תוצאותיו, ועל ממשותן ועל אפשרות מימושן" (ע"א 732/80 מיכאל ארנס ואח' נ' "בית אל – זיכרון יעקב", פ"ד לח (2) 645, פסקה 3(שמגר) (1984)).
...
סוף דבר
על יסוד כל אלה, הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית.
ערה אני לכך שהחלטה זו עשויה ליתר את התביעה העיקרית במתכונתה הנוכחית אך משעה שהמחלוקת בין הצדדים עניינה, כאמור, בגובה התמורה שתתקבל עבור המניות כאשר עצם מכירת מלוא החזקות החברה בנופש פלוס אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים והואיל וסברתי כי מאזן הנוחות נוטה, במקרה זה, לכיוונים של המשיבים, החלטתי, כאמור, שלא להיעתר לבקשה.
בשולי הדברים אציין כי לא נסתרה מעיני טענת המשיבים לפיה דין הבקשה (והתביעה) סילוק על הסף בגין היעדר יריבות ואי הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת אלא שלאור העובדה שהמבקש 1 הוא דירקטור בחברה, לאור העובדה שהמשיבה 2 היא בעלת מניות בחברה ולאור מהות העסקה שבמחלוקת אשר עתידה להביא את פעילותה העסקית של החברה לסוף דרכה וחלוקת תמורת המכירה בין בעלי מניותיה כך שככל שנגרם נזק לחברה הוא יגולגל באופן ישיר אל בעלי מניותיה, לא ראיתי לנכון לסלק התביעה על הסף מטעם זה.
המבקשים יישאו בשכר טרחתם של המשיבים (יחדיו) בסך של 15,000 ₪.
