אין מחלוקת בין הצדדים כי בתקופות בהן ביצע מר אוחיון עבודות עבור העמותה, שתחילתן בשנת 1991, היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, אולם הם חלוקים באשר למשך ורציפות תקופות אלה.
בתום שלושת הדיונים הוציא ביד"ר חב"ד, ביום 12.9.2017, מיסמך שכותרתו "החלטת ביניים" (להלן – "החלטת הביניים"), שנוסחה כדלקמן:
"במותב תלתא כחדא הוינא (תירגום: במושב שלושה ביחד היינו – י.ז.) ובאו לפנינו ר' שמואל אוחיון להלן התובע, וישיבת הבוכרים "אור שמחה" ע"י ב"כ הרב זאב סלוין, להלן הנתבעת, הצדדים חתמו על שטר בוררות עם קבלת קניין.
ברקע הדברים התנהלו שני הליכים משפטיים נוספים בין מר אוחיון לבין מר סלאווין – תביעת לשון הרע שהגיש מר סלאווין נגד מר אוחיון בבית משפט השלום בנתניה, שעניינה מכתבים שפירסם מר אוחיון בדבר היתנהלות העמותה ומר סלאווין, ובקשה למתן צו הטרדה מאיימת שהגיש מר סלאווין נגד מר אוחיון בבית משפט השלום בראשון לציון, בעקבות תלונה שהגיש במישטרה בטענה שהותקף על ידי מר אוחיון.
טענות מר אוחיון בבית הדין לעבודה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות, שלטענתו יש בהן להצדיק הכרזה על בטלות הליך הבוררות ובטלות ההחלטות שניתנו במסגרתו, והן:
1) לא נכרת הסכם בוררות בר-תוקף, ועל כן הליך הבוררות בטל מעיקרא, מהסיבות כדלקמן:
שטר הבוררות לא נחתם על ידי העמותה, אלא על ידי מר סלאווין בלבד, שאינו נימנה על מורשי החתימה של העמותה ושלא הציג ייפוי כוח המסמיכו לשמש כבא-כוחה.
...
לאור כל האמור לעיל, סבור אני שלמר אוחיון לא נגרם עיוות דין בהחלטת השנייה של בית הדין בכל הנוגע לפינוי הדירה.
סבור אני שעל בית הדין היה לקיים ישיבת בוררות או ישיבות בוררות אודות התביעות הכספיות ההדדיות הן לגבי דמי השכירות והן לגבי טענות מר אוחיון להשקעות בדירה, ורק לאחר מכן להכריע בהן.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:
1) בכל הקשור לדירת המגורים, אני מאשר את פסק הבוררות שעל מר אוחיון לפנות את דירת המגורים שקיבל למגוריו בעת עבודתו בעמותה, ודוחה את בקשת מר אוחיון לבטל חלק זה של פסק הבוררות הראשון והשני;
2) בכל הקשור לחיובים הכספיים שבפסק הבוררות השני, אני דוחה את בקשת העמותה לאישורו, ומקבל את בקשת מר אוחיון לביטול החלק הכספי שבפסק הבוררות השני;
3) הדיון מוחזר לבוררים על מנת שיזמנו את הצדדים לדיון בתביעות הכספיות ההדדיות שבין הצדדים, ולאחר מכן יתנו פסק בוררות בתביעות הכספיות.
