שחרור מוקדם לאחר אישום בהפצת הרואין

להמחשת חומרת נגע הסמים ולהמחשת החשיבות בהשתת ענישה משמעותית בגין עבירות כגון דא, יפים הדברים הבאים, שנאמרו על ידי כב' השופט הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' אמארה (ניתן ביום 04.07.12): "את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים – כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בבצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה...ייתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו...למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים. חלקם מתמקדים בחינוך מניעתי ובהסברה. אחרים מסייעים בהליכי הגמילה. לצדם פועלים גם אנשי אכיפת החוק, שתפקידם לסכל את עבירות הסמים וללכוד את העבריינים. אף בית המשפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים. בכל זאת תוך מתן משקל - בין היתר - לכמות הסם ואיכותו, טיב עבירת הסמים שבוצעה, תרומתו של הנאשם להתגשמות העבירה ועברו הפלילי (השוו: ע"פ 8031/10 אורוסקו-צ'אבז נ' מדינת ישראל (1.3.2012))". בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.10) ציינה והדגישה כב' השופטת פרוקצ'יה את חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, זאת כהאי לישנא: "על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העקריים של הענישה בתחום הסמים". ומן הכלל אל הפרט: במסגרת בחינת נסיבות ביצוע העבירה בתיק זה אציין, לחומרא, את התיכנון המוקדם העומד בבסיס העבירה שבפנינו.

במקרה הנ"ל דובר בנאשם בעל עבר פלילי בתחום הסמים, אשר ביצע את העבירה לאחר שיחרורו ממאסר קודם.

· ת"פ (נצרת) 33691-04-12 מ"י נ' סואעד (ניתן ביום 18.2.13) – בית המשפט המחוזי בנצרת השית על הנאשם, שהורשע בעבירה שעניינה החזקת כחצי ק"ג סם מסוכן מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית וניסיון להחזיק חבילה דומה נוספת של הסם הנ"ל, שלא לצריכה עצמית, עונש של מאסר בפועל למשך 54 חודש וכן עונש של מאסר על תנאי, כאשר דובר בנאשם שהודה בעובדות כתב האישום, לאחר שמיעת חלק מעדויות התביעה.

...

לסיכום, עתר ב"כ הנאשמת, כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ויסתפק בהשתת עונש של מאסר בפועל על הנאשמת, שאורכו כתקופת המעצר בה נתונה הנאשמת עד כה, זאת בצד צו מבחן שיוטל על הנאשמת ויאפשר פיקוח של שירות המבחן על הנאשמת ודאגה לצרכיה הטיפוליים.

לאחר שבחנתי את הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה שבפנינו, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כגון דא, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצעה הנאשמת, נע בין עונש של 24 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 54 חודשי מאסר בפועל.

סיכומו של דבר, אני דנה את הנאשמת לעונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 24 חודש, בניכוי תקופת מעצרה (מיום 25.1.15).

על פי הנטען, עסקו אירגוני הפשיעה הנ"ל – באמצעות המשיבים והנאשמים הנוספים – בפעילות ייצור, סחר והפצת סמים מסוג קוקאין והרואין, וזאת באופן מתמשך ואינטנסיבי ביותר.

כזכור, על פי סעיף 61(א) לחוק: "נאשם שלאחר הגשת כתב אישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא ניגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה". סעיף 62 לחוק, שבהתאם לו הוגשה בקשה זו, קובע כי: "על אף הוראת סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר ... לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת...". תשעת החודשים האמורים בכלל שבסעיף 61 הסתיימו לפני עשרים ואחד חודשים.

בהנתן כל אלה, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 10.6.07, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1226/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

...

בהינתן כל אלה, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 10.6.07, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1226/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

בעיניין עיסקאות הסמים דובר על ארבעה אישומים שבהם מכר המערער סם מסוג הרואין בכמות כוללת של כ-830 גר', תמורת סך כולל של כ- 95,000 ₪.

מדובר בעבירות שקדם להן תיכנון, והעובדה שהסמים הוחזקו בדירתו של הנאשם מראים שהיה שותף, ולו חלקי, לאותו תיכנון מוקדם.

עוד לקחתי בחשבון את נסיבות חייו של נאשם 2, שהשתחרר ממאסר ממושך ללא שזכה לתמיכה משפחתית חיובית, כשעל פי עובדות כתב האישום, אחיו הגדול, שלא הועמד לדין נוכח בריחתו, היה השותף המוביל בעיסקות הסמים.

נזכיר כי נוכח החומרה היתרה של עבירות הפצת הסמים, נקבע כי באיזון בין שקולי ההרתעה ושיקולים אישיים יש להעדיף את הראשונים, ולתת משקל נמוך יותר לשיקולים האישיים (ראו למשל ע"פ 1274/16 עווד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6/10/2016); ע"פ 4295/15 הנ"ל. נסיבותיו האישיות של נאשם 3 כוללות אף הן הודאה בהזדמנות הראשונה לאחר תיקון כתב האישום.

...

אשר על כן, אני גוזר את עונשו של נאשם 2 כדלקמן: 5 (חמש) שנות מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל שמניינן מיום מעצרו בתיק זה, 4.9.2019.

אני גוזר את עונשו של נאשם 3 כדלקמן: 10 (עשרה) חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה מיום 4.9.2019 עד יום 5.4.2020.

אני מורה על חילוט לטובת המדינה של רכב טויוטה קורולה מ.ר. 75-606-71 הרשום בבעלות אימאן עשיוי, בהתאם לסעיף 36א(א) לפקודת הסמים המסוכנים.

בהתאם להסכם הפעלה שנכרת בינו לבין משטרת ישראל, התחייב שמעון לשמור אמונים לתפקידו כסוכן סמוי כנגד התחייבות המישטרה לדאוג לשחרורו המוקדם ממאסרו, לשלם לו תגמול כספי הולם, לדאוג לו לדיור וכן להכניסו לתכנית הגנה על עדים.

תימוכין לטענה זו מבקשת המאשימה למצוא בסעיף 32 לפקודת הסמים שקובע: "בית המשפט רשאי להטיל על מי שהורשע בעבירה לפי פקודה זו, למעט בעבירה שנעברה לצריכתו העצמית של הנאשם, קנס פי חמישה משווי הסם שבו נעברה העבירה או משווי טובת ההנאה שהושגה בעבירה, או את הקנס שנקבע במפורש לעבירה, הכל לפי הסכום הגדול יותר." הוטעמו המשאבים הרבים שהשקיעה המישטרה בלכידת הנאשם, כחלק ממלחמתה בנגע הסמים ומניעת הפצתם – שראוי לגלמם בגובה הקנס.

· ת.פ. (חי') 34031-12-11 מדינת ישראל נ' בהאא עודה (פורסם בנבו, 19.9.2012) – הנאשם הורשע על סמך הודייתו לאחר שחזר בו מכפירתו, בעקבות הסדר הטיעון שהושג ולאחר שנשמעו חלק מעדי התביעה, בשלושה אישומים המתייחסים לעבירות של סחר בסם מסוכן (הכמות הכוללת עמדה על 198 גרם סם מסוג הרואין).

...

בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, אני קובעת את מתחם הענישה בגין עבירה זו בין 8 ל-18 חודשי מאסר.

לצד דברים אלו, אין להתעלם מהתקופה הארוכה בת 6 שנים אשר במהלכה לא נרשמו לחובת נאשם הרשעות, אף אין ראיה למעורבותו בפלילים אותה עת. שקלול נסיבותיו האישיות של הנאשם מוביל למסקנה כי על העונש הכולל לעמוד במרכזם של המתחמים.

בהתאם לסמכות הקנויה לבית המשפט בסעיף 40(יג)(ב) לחוק העונשין להשית עונש אחד בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם ובהתחשב בכלל השיקולים והנסיבות כפי שתוארו, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: · מאסר בפועל לתקופה בת 6 שנים, בניכוי ימי מעצרו.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם, במועדים הרלוואנטיים לכתב האישום היה נתון במשמורת שב"ס. בין התאריכים 26.2.19-27.12.19 שהה הנאשם בחופשה מבית הסוהר ולאחר חזרתו מחופשתו, ביום 27.02.19, סמוך לשעה 11:53, במכלול הקליטה שבבית הסוהר "אלה" החזיק הנאשם ב70 טבליות של סם מסוכן מסוג בופרנופין שנפלטו מגופו בצואה, החזקת הסם בגופו הייתה שלא לצריכתו העצמית ושלא כדין.

הנאשם שוחרר שיחרור מוקדם למרות הגשת כתב האישום.

ייצור, הפצה, סחר וכן שימוש בסמים טומנים בחובם פוטנציאל לנזק רחב, לא רק למעורבים הישירים בבצוע העבירות אלא לחברה כולה - צרכן הסמים, משפחתו, והנפגעים העקיפים מהפעילות העבריינית שנלווית פעמים רבות לעבירות הסמים.

בת"פ (נת') 16312-10-12 מדינת ישראל נ' ואקים (29.6.2016) הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום המייחסים לו עבירות של החזקת סמים בזמן ריצוי עונשו: הירואין במשקל 12.246 גרם נטו בעבירה זו הורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית וסם מסוכן מסוג בופרנורפין במשקל של 0.1099 גרם נטו שבעבירה זו הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית, נקבע מתם ענישה שנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל ונגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה ומאסר מותנה.

...

למסקנה זו הגעתי גם בשל המגמה לאפשר למשיב להיערך להמשך שיקומו במסלול חייו, במציאת עבודה ולהקל לאחר מאסרו על פתיחתו דף חדש בחייו.

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, לחומרה ולקולא, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל .

  אני מורה בזאת על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, פסילה על תנאי בת 6 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעבור הנאשם כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.