מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שוכר חלופי מקובל על הבעלים: זכויות וחובות

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתום הדיון באולם, לאחר שהושגו הסכמות עם שישה מבין שמונה בעלי הנכסים בדבר העברת זכויות השכירות, נותרה על כנה היתנגדותם של שניים בלבד מבין בעלי הנכסים- בית תפארת בע"מ (להלן: "בית תפארת"), היא בעלת הנכס בו פעל סניף רוטשילד של הרשת (להלן: "סניף רוטשילד"), וכן אפרים רוגובין בע"מ יחד עם בניני רן פדרמן בע"מ (להלן ביחד: "רוגובין פדרמן"), הם בעלי הנכס בו פעל סניף סינמה סיטי נתניה של הרשת (להלן: "סניף סינמה סיטי").
השאלה העקרונית המתעוררת כאן היא האם ניתן לכפות על בעלי נכסים חוזה שכירות עם צד שלישי, במקום השוכר אשר חוזה השכירות עימו בוטל כדין ערב תחילת הליכי חידלות הפרעון.
חשש דומה מפני העברת שכירות לשוכר שאיננו מוכר למשכיר וגם יכולתו הכלכלית אינה ידועה, הועלה על ידי בעלי קניונים בפר"ק (מחוזי ת"א) 30790-02-18 עו"ד קרן רייכבך-סגל, רו"ח בועז גזית, עו"ד פיני יניב- נאמנים בהקפאת ההליכים של הוניגמן ובניו בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (נבו 06.05.2018)‏‏, אלא שטענתם של המתנגדים שם נדחתה, מנימוקים דומים: "ניתן אמנם להבין ללבם של בעלי הקניונים החוששים מפני היתקשרות עם מציעים שכלל אינם מוכרים להם ... לכל היותר היו הם יכולים לטעון כי הרוכשים אינם מקובלים עליהם, בין מחמת העידר נסיון ובין מחמת העידר יכולת כלכלית מוכחת. ועדיין, שומה על בית המשפט לבחון, בבואו לכפות העברת שכירות בחנויות, האם המחאת חוזי השכירות מרעה את מצבם של הקניונים ביחס למצבם דהיום, ולא ביחס למצב תאורטי בו היו נמצאים לו מלכתחילה היה מדובר בחנויות שעומדות פנויות להשכרה, לכל המרבה במחיר ובבטחונות. במצב דהיום, החנויות מושכרות לרשת חדלת פירעון, שצועדת בביטחה לקראת הליכי פירוק. מצבה הכלכלי של החברה גרוע ממצבם של הרוכשים, שכן החברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה. על כן, המחאת השכירויות לרוכשים, אלמונים ככל שיהיו, אינה מרעה את מצבם של הקניונים ביחס למצבם דהיום." (בפיסקה 14).
אני סבור כי בנסיבות הענין, עת עסקינן בנכסים מניבים שממילא אין תוחלת אלא בהשכרתם מחדש, וכאשר הנכסים טרם הושכרו לשוכר חלופי, ובהנתן העובדה שהנאמן משלם לבעלי הנכסים דמי שכירות מלאים מיום הצוו לפתיחה בהליכים במעמד של הוצאות שקום, ובעיקר, נוכח חיוניות העברת השכירות כפי בקשת הנאמן לצורך הצלחת הליך השקום, ניתן לקבוע, ולו גם בדוחק ביחס לסניף סינמה סיטי, שביטול החוזים היתרחש בסמוך לפני מועד הצוו לפתיחה בהליכים.
...
בסופו של דבר הוגשה הצעה אחת ויחידה לרכישת רשת המסעדות בשלמותה (הצעות אחרות היו לרכישת פעילות בסניפים בודדים), הלא היא הצעתה של אר סחר.
זו הציעה תחילה לנאמן סך של 1,200,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנאמן ניהל משא ומתן עם אר סחר לשם שיפור הצעתה, אשר בסופו של דבר הניב אכן הצעה כספית גבוהה יותר על סך של 1,500,000 ₪ בתוספת מע"מ. מכאן הבקשה שלפניי לאישור המכר.
בנוסף, מתקיים התנאי לפיו אין בהמחאת הזכויות כדי לפגוע בצד השני לחוזה, שכן לא שוכנעתי שהמחאת זכויות השכירות פוגעת באמת ובתמים במתנגדים.
אני סבור כי בנסיבות הענין, עת עסקינן בנכסים מניבים שממילא אין תוחלת אלא בהשכרתם מחדש, וכאשר הנכסים טרם הושכרו לשוכר חלופי, ובהינתן העובדה שהנאמן משלם לבעלי הנכסים דמי שכירות מלאים מיום הצו לפתיחה בהליכים במעמד של הוצאות שיקום, ובעיקר, נוכח חיוניות העברת השכירות כפי בקשת הנאמן לצורך הצלחת הליך השיקום, ניתן לקבוע, ולו גם בדוחק ביחס לסניף סינמה סיטי, שביטול החוזים התרחש בסמוך לפני מועד הצו לפתיחה בהליכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בתביעה העיקרית, התובעת היא בעלת הזכויות במבנה תעשייה המצוי באיזור התעשייה בקרית שמונה והידוע כמבנה 11.31.03 (להלן "המושכר/הנכס") מבקשת לחייב את הנתבע בפיצויים בסך 42,523 ₪ בגין הפרת התחייבויותיו עפ"י הסכם השכירות שנחתם בן הצדדים ביום 7.12.16 (להלן "הסכם השכירות") באופן שלא פינה את המושכר במועד, לא שילם את דמי השכירות המוסכמים והסב למושכר נזקים כבדים.
התובעת טענה כי גם הסכם הפינוי מיום 11.9.17 שנחתם עם הנתבע לפינוי המושכר ותשלום החוב ע"י שוכר חלופי המקובל על התובעת עד ליום 30.9.17, הופר, שכן, המושכר לא פונה עד ליום 30.9.17 והחוב לא שולם.
...
איני מקבלת את טענות הנתבע בסיכומים בכל הנוגע לסכום לעיל לרבות הטענה כי לא בוצעה הקטנת חוב בגין הסכום בתיק ההוצאה לפועל וכן, איני מקבלת את טענת הנתבע בכל הנוגע לגביית השיק בגין דמי שכירות לחודש 11/17.
התביעה לפיצויים בסך 10,000 ₪ נדחית.
הנתבע נחקר בעניין זה והשיב כי הפסיד, אורית עשתה לו תרגיל וניפחה את החוזה כדי שהלקוח שהביא יברח, אולם, טענה זו לא הוכחה והנתבע לא זימן עדים רלבנטיים להוכחת גרסה זו. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 17,901 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע התובעת, ברטה סלומון (להלן: "ברטה"), הנה הבעלים של חנות המצויה בשד' ירושלים 33 ביפו, הידועה כגוש 7088 חלקה 14 תת חלקה 7 (להלן: "המושכר" או "החנות").
לכן פנו למומחה רוז'ה אשור (להלן: "רוז'ה"), שקבע במסגרת חוות דעתו שהליקויים והנזקים במושכר עומדים על 69,591 ₪ במסגרת התביעה נתבעו הסעדים כדלקמן: 69,591.6 ₪ בהתאם לחוות הדעת; 31,662 ₪ חוב דמי שכירות; 972.41 ₪ דמי ארנונה; 728.33 חוב בגין דמי ועד בית; 936 ₪ שכ"ט של רוז'ה. כמו כן ברטה עתרה לפצוי בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בשל היתנהלות הנתבעים.
גם אילו התקופה מושר התביעה הייתה מכוח תקופת אופציה בהסכם וקדם ולא מכוחו של ההסכם (דבר שכאמור לא מיתקיים בעניינינו), לא הייתה לנתבעים הזכות להפסיק את ההסכם באופן חד צדדי שכן גם בסע' 6 להסכם הקודם נקבע ש"במידה והשוכר ירצה לצאת בטרם גמר תקופת השכירות יהיה עליו להודיע שלושה חודשים מראש למשכיר ולשאת בכל הוצאות השכירות לרבות מיסים ערוניים וחשמל עד למציאת דייר חלופי שיהיה מקובל על המשכיר".
...
כאן המקום לציין שאני דוחה את טענת הנתבעים שדמי השכירות מכוח הסכמי העבר שולמו במלואם ובמועדם, וזאת בהתחשב בהליך נוסף שהתנהל בביהמ"ש לגביית דמי השכירות שלא שולמו (ת.ק 1436-05-14 נספח 19 לתצהיר ברטה).
לפיכך אני מקבלת את התביעה ברכיב זה בסך של 5,000 ₪.
יוצא אפוא שברטה זכאית לפיצוי בסך 53,870 ₪.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לברטה, ביחד ולחוד, סך של 53,870 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (17.8.20) ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פינויים, על רקע הפרתם את הסכם השכירות, אין בו לגרוע מהתחייבותם זו. סעיף 10 להסכם השכירות קובע כי השוכר לא יהיה רשאי להביא הסכם זה לידי סיום לפני תום תקופת השכירות ואם יעשה כן יהיה חייב לשאת בדמי השכירות עד לתום תקופת השכירות, אלא אם מצא שוכר חלופי שיהיה מקובל על המשכיר.
עלות תיקון הנזקים עומדת על סך של 40,582 ₪ כולל מע"מ. בסעיף 21 התחייבו השוכרים החלופיים לבצע על חשבונם עבודות שונות, הכוללות התקנת אי מטבח, החלפת "קלפות" בארונות מטבח, ארון סביב המקרר, חפוי קיר פלאזמה, צביעת כל הדירה כולל שפכטל ותיקוני קירות, צביעת דלתות החלפת משקופים + חפוי קירות פרוזדור בעץ, החלפת חזית לארון פרוזדור ולארונות אמבטיה, קיר פלאזמה חדר שינה הורים והוסכם כי עבודות ותוספות אלה יישארו בבעלות התובעת לאחר עזיבת השוכרים החלופיים את המושכר.
סיכום ביניים מכל האמור התובעת זכאית לסכומים הבאים: בגין חוב דמי השכירות בתקופה בה הנתבעים החזיקו במושכר סך של 59,500 (סך של 119,000 בהפחתת סך של 59,500 החלק המהוה כפל תשלום הפצוי המוסכם) בנכוי הפקדון בסך של 51,000 ₪; חוב דמי ניהול בסך 34,946 ₪ בגין התקופה בה החזיקו הנתבעים במושכר בתוספת סך של 1,941.5 ₪ בגין התקופה שממועד פינוי הנתבעים ועד לשכירות החלופית; חוב חשמל בסך 4,252.52 ₪, פיצוי מוסכם בגין אי פינוי במועד בסך של 131,151 ₪; הפסד דמי שכירות בסך של 43,000 ובגין תשלום דמי תיווך סך של 13,163 - סה"כ 236,954 ₪.
...
לבקשת הנתבעים הוסכם כי במשך תקופה מוגדרת וקצובה את דמי השכירות המוסכמים בסך של 17,000 ₪ לחודש, ישלמו הנתבעים מדי חודש מראש במקום תשלום חצי שנה מראש.
מקובלת עלי גישת בית המשפט בעניין ת.א (פ"ת) 61012-12-16 י.מ. אמסלם בע"מ נ' אברהם חיימוב (פורסם בנבו, 18.8.2020) כי סעיף 5(ג) לחוק הערבות, על פי לשונו, אינו מבטל אוטומטית את הערבות אלא מקנה לערב ברירה אם לבטל את ערבותו או לקיימה.
סוף דבר מכל המקובץ הנתבעות 1 ו-3, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 236,954 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (23.6.2020) ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע מצידו ציין בכתב הטענות המשלים מטעמו, כי על פי חוזה השכירות התובע היה צד א' לחוזה השכירות והנתבע צד ב' לו; כי בין הצדדים קיימת מערכת חוזית שהופרה על ידי הנתבע וכי הנתבע הוא זה שהפר החוזה בכך שהחליט שלא לשלם לתובע דמי שכירות ועל כן ניפתחו נגדו הליכי הוצל"פ. לטענתו לנתבע לא ניתנה כל זכות חוזית לבטל ההמחאות או שלא לקיים חובותיו מכוח חוזה השכירות, וטענת הנתבע היא טענת הודאה והדחה קלסית כאשר נטל הראיה וההוכחה עליו.
אני סבורה כי מחדל זה צריך לעמוד לתובע לרועץ, שכן בנסיבות שלפניי, משלא היה התובע צד לחוזה השכירות על פי לשונו הברורה; בהנתן גרסת התובע כי היה צד לחוזה השכירות – גרסה שאינה עולה בקנה אחד עם לשון החוזה; ומשהתעוררו סימני שאלה של ממש בנוגע להרשאה שניתנה מאת בעלת הדירה המשכירה לתובע להפקיד את כספי השכירות בחשבונות האישי להבדיל מחשבון נאמנות עבורה – אני סבורה כי הנתבע עמד בעול להוכיח שהתובע אינו זכאי להפרע ממנו באופן אישי בגין ההמחאה מושא דיוננו והתקיים פגם במסירה.
ס' 22 לחוזה השכירות קובע כי ככל שמי מהשוכרים יבקש לסיים את חוזה השכירות טרם הזמן יהיה עליו למצוא דייר חלופי אשר יקבל את כל תנאי הסכם זה לרבות ביצוע תשלום דמי הניהול בגובה של חודש שכירות ובילבד שדייר חלופי זה יהיה מקובל על המשכיר.
...
לא שוכנעתי אם כך שהודעת התובע על הפרת החוזה על ידי הנתבע נעשתה כדין.
בנוסף, דומני כי אופן התנהלותו של התובע אל מול הנתבע (שלא נסתר עובדתית) והמשך הפקדת ההמחאות למרות סירובו להבאת שוכר חלופי ספציפי מטעם לא ברור שלא הוכח כטעם ענייני, מהווה גם עשיית שימוש בזכות שטרית שלא בתום לב, באופן שמצדיק דחיית התביעה גם מטעם זה. משכך, בהיעדר הוכחה על הפרה כלשהי של החוזה מצד הנתבע המצדיקה הודעת ביטול תוך המשך חיובו של הנתבע בתמורה החוזית, ומששוכנעתי כי נשללה מן הנתבע דה-פקטו התמורה החוזית של החזקה במושכר החל מתחילת חודש 2/23 – עלה בידי הנתבע להוכיח כשלון תמורה ואף עשיית שימוש בזכות חוזית ובזכות שטרית שלא בתום לב, באופן שמצדיק קבלת התנגדותו של הנתבע ודחיית תביעתו של התובע.
סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל אני סבורה כי דין התנגדותו של הנתבע לביצוע ההמחאה מושא הליך זה להתקבל, ודינה של התביעה להידחות, וכך אני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו