הוחלט בבימ"ש עליון להטיל על מערער 600 שעות של"צ ומבחן, במקביל להארכת מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו –הנאשם הורשע בבימ"ש מחוזי תל אביב בעבירת שוד בצוותא, גניבות רכב, שבל"ר, הונאה, תקיפה לשם גניבה ועבירות נוספות.
זאת למרות ריבוי העבירות, חומרתן ועברו הפלילי המכביד.
...
מטבע הדברים התחשבתי בנסיבות, הודאה, שיתוף פעולה עם הרשויות ונטילת אחריות, ברקע לביצוע העבירות – קשיים וחולשה אישיותית, בהתחשב בכך שעסקינן באירוע אחד, בהתחשב בחלקו הקטן ביותר של נאשם זה בביצוע העבירות המרכזיות, לנוכח היקף הנזק שאיננו גבוה יחסית, לנוכח המסלול הטיפולי והמלצת שירות מבחן, אני גוזרת דינו של הנאשם כדלקמן:
מאסר למשך 4 חודשים, שירוצה בעבודת שירות במרכז רפואי "רעות", בהתאם לחוות דעת הממונה.
אני מורה לנאשם לפצות את בעלת הרכב, ע.ת. מס' 1, בסכום של 2,000 ₪.
* עפ"ג 27721-03-14 – מחוזי י-ם - מ"י נ' בן אבו - אישר ביהמ"ש המחוזי מתחם ענישה בעבירות התפרצות לדירה, הנע בין שישה חודשי מאסר בעבודת שירות לשנת מאסר בפועל: "לנוכח מהות העבירות הנדונות (שתי עבירות התפרצות כאשר באחת מהן אף בוצעה גניבה), נסיבות ביצוען ורמת הענישה הנהוגה, סבורים אנו כי אין מקום להתערב בערעור דנן במתחם הענישה שקבע בית משפט קמא, דהיינו – עונש הנע בין ששה חודשי מאסר בעבודות שירות, לשנת מאסר בפועל, אם כי ניתן היה לקבוע בגדרו של מתחם זה רף מרבי גבוה יותר. אכן, לאור עברו הפלילי של המשיב, היה לכאורה מקום להשית עליו מאסר ממושך יותר מזה שהוטל".
* עפ"ג 30269-08-13 מחוזי מרכז – מ"י נ' משה סלח, שם קבע ביהמ"ש בעניין המיתחם כדלקמן –
"לפיכך סבורים אנו כי מתחם העונש ההולם שראוי לקבוע בענייננו, נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודת שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל" (הדגשה שלי, י.א).