שבר ברגל מנפילה ברחוב: פציעה מנפילה ברחוב

קשה לאמוד את גובה השרשרת מתמונה, אך ניכר בחלק המרכזי שבה בהיותה רפויה בין שני העמודים היא מתוחה במרחק קטן מהריצפה ומגיעה לכל היותר לכדי גובה של כ- 30 ס"מ. במסמכים הרפואיים לאחר התאונה, לא סיפר התובע על אופן הנפילה המדויק, כך לדוגמא בטופס השיחרור מבית החולים (לא הוצג דו"ח מד"א ודו"ח מיון) נרשם כי "הגיע למיון עם אמבולנס לאחר נפילה וחבלת אגן". התובע אושפז לאחר מכן בשיקום בבית בלב, שם תועד "ניתק (צ"ל ככל הנראה "ניתקל" – א' מ') ברחוב ונפל ניחבל ברגל שמאל" בטופס שיחרור פיזיותראפיה תועד "נפל ברחוב ונחבל בירך שמאל". בביקור במרפאות חוץ של בית החולים צויין "מצב אחרי חבלה לרגל שמאל בנפילה ברחוב". הנתבעות טוענות, ולטענות אלה הצטרף הצד השלישי, כי התובע לא הוכיח את נסיבות האירוע, לטענתן אנו חיים מפי התובע והעד מטעמו בלבד, אשר שניהם בעלי אינטרס בתביעה על כל המשתמע מכך ועד היום אין כל ראיה אובייקטיבית כי הארוע מושא התביעה אכן ארע באופן הנטען.

על אף האמור, הרושם הוא שקודם לתאונה ואף לאחר החלמתו הראשונית של התובע, התובע היה בעל כושר עבודה, והא הראיה שבעת התאונה התלווה התובע לאחיו במטרה לייעץ לו בפן המקצועי ולאחר התאונה בחודש אוקטובר 2017, נפל התובע מסולם בעת שביצע עבודה בבית אביו ושבר את רגלו, הווה אומר, התובע המשיך בסיוע לבני מישפחה ובצוע עבודות מסויימות.

...

בשים לב למכלול הנתונים שהובאו, על מנת שהתובע לא יצא חסר ובשים לב לפגיעה התפקודית שנגרמה לתובע כתוצאה מן התאונה לפרק הזמן שחלף מאז התאונה ולשנים שעוד לפני התובע, אני סבורה שיש לפסוק לתובע פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות בסכום גלובלי שלא יעלה על 10,000 ₪ (שכולל גם את הפסד התנאים הסוציאליים עקב השכר שהיה צפוי), סכום שמתיישב עם כ- 25% מחישוב אקטוארי בהינתן הזמן שחלף מאז התאונה, הזמן שנותר עד לפנסיה ושיעור הנכות בעלת משמעות תפקודית.

סוף דבר לאור המפורט לעיל, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: א. הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות - 10,000 ₪ עזרת הזולת - 22,000 ₪ ב. הוצאות רפואיות, נסיעות ואחרות - 7,000 ₪ ג. נזק לא ממוני - 90,000 ₪ סך הכל סכום של 129,000 ₪ בניכוי אשם תורם 20% 103,200 ₪ הנתבעות טוענות כי ככל שתתקבל הטענה שהתובע הגיע למקום על מנת לבחון השתלבות בעסק של אחיו, יש לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי המוסד לביטוח לאומי.

אחר כל האמור לעיל, הנתבעות תשלמנה לתובע סך של ₪, בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בסיום נשמעו סיכומים בעל פה. חבות התובעת הצהירה כי בעת כניסה לרכב מונע ולקראת תחילת הנסיעה, הכניסה לתוכו רגל אחת ובבואה להכניס את הרגל השנייה, איבדה שיווי משקל ונפלה לאחור.

אולם כבר ביום התאונה נכתב בסיכום מלר"ד: "לדבריה היום נפלה ע"י רכב ונחבלה בראשה ובגב". למחרת נבדקה בקופת חולים, ושם נכתב: "אתמול נפלה ברחוב ניחבלה ראש .... " (24.11.15).

להשלמת התמונה, לאחר התאונה נפלה התובעת באמבטיה ושברה את ברך ימין.

...

סבורני שהתובעת מאדירה את מצבה קודם לתאונה: בשנת 1981 ובשנת 1984 הייתה במעקב אורתופדי בשל כאבי גב תחתון, בשנת 1991 נפגעה בתאונת דרכים וסבלה משבר בקרסול ימין (המשיכה להתלונן על כאבים ולימים הופיעו שינויים ארטריטיים קשים, נפיחות ורגישות בתנועות (מוצגי נתבעת, דף 6); בשנת 2010 הייתה במעקב אורתופד בשל כאבי צוואר; ביום 13.9.11 התלוננה על כאבים בשורשי הידיים, בברך שמאל וברגליים מזה כמה זמן (שם, דף 26); ביום 5.3.12 התלוננה על כאבים בכל הגוף ובגב תחתון (שם, דף 29); ביום 16.1.13 שברה את עצם הפיבולה מימין בתאונה הראשונה (סקירת פרופ' ירניצקי); ביום 18.3.14 התלוננה על כאבים בכפות הרגליים, אובחנה כסובלת ממטטרסלגיה ומנוירומה והופנתה לסידור מדרסים ייעודיים.

לא שוכנעתי שהתאונה "הפכה את מסלול חייה". לא שוכנעתי שעובר לתאונה תפקדה באופן תקין לגמרי.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת 103,918 ₪.

לטענת התובע, בעת שיצא מבעד לפתח ביום התאונה, רגלו נתקלה באותו פס מתכת וכך הוא נפל קדימה אל הרחוב ונחבל ברגלו.

(ד) מיסמך מביקור התובע אצל רופא המשפחה של התובע, ד"ר לאוניד רודניאסקי בקופת החולים כללית, מיום 15.3.2016, שם צוין כי הפניה הנה בעקבות תאונת עבודה וכי "בזמן עבודתו נפל ונחבל בשוק ימין ושבר אותו". (ה) טופס התביעה למל"ל מיום 3.4.2016 (נ/5) שם שוב מופיע אותו התאור ולפיו, התובע החליק ונפל.

...

המעבידה מכחישה את טענות התובע בכל הנוגע לנסיבות התרחשות התאונה וטוענת כי הפגיעה לא התרחשה כפי שטען התובע ולכן יש לדחות את התביעה.

סיכום – לאור כל האמור מעלה, אני מורה כדלקמן: התביעה נגד הנתבעות 1-2 (המעבידה) מתקבלת.

התביעה נגד הנתבעת 3 (בית החולים) נדחית.

צר לי שהתובע לא שקל את עמדתו לגבי הצורך בהמשך ההליכים למול נתבעת זו. התובע ישלם לנתבעת 3 הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בשיעור מתון בלבד בסך של 7,500 ₪ + מע"מ, ויובהר כי הסכום אינו משקף את ההוצאות של הנתבעת 3, והינו לפנים משורת הדין נוכח נתוניו של התובע.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 22.12.20 בשעה 20:00 או בסמוך לכך, צעד התובע בשביל הליכה לאורך רחוב זבולון בקרית אתא, מעט לפני רחוב גורן, ונתקל ב"מפגע מסוכן שנוצר בשביל ההליכה וכתוצאה מכך איבד שווי משקל, נפל על הקרקע ניחבל בשורש כף ידו השמאלית ונגרמו לו ניזקי גוף" (סעיף 4 לכתב התביעה) – (להלן: "התאונה").

אכן, ערייה אינה יכולה להיות מודעת לכל מיכשול או מפגע שבתחומה, ואינה יכולה להיות אחראית לכל בור בכביש או במדרכה (ע"א (מרכז) 1391-08-07 כפיר נ' גני תקווה (30/12/07)), אולם, עליה לצפות כי הולכי רגל עלולים להפגע ממפגעים ומכשולים שנמצאים במקומות המיועדים להליכה, ומוטלת עליה חובה לבצע פעולות סבירות להפחתת הסיכון, ובכלל זה בדיקות סבירות ותקופתיות של שטחה כדי לוודא שאין בו מפגעים.

באשר למרכיב הכאב וסבל, ולאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו, מהם עולה כי שורש כף ידו של התובע הושמה בגבס, וכן כי התובע נידרש לטיפולי פיזיוטראפיה וריפוי בעסוק, ולאחר ששקלתי את מהות הפגיעה, ונתתי דעתי גם לקיומו של שבר קודם באותו מוקד, מצאתי לפסוק לתובע בגין מרכיב הכאב והסבל סך של 12,000 ₪.

...

באשר למרכיב הכאב וסבל, ולאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו, מהם עולה כי שורש כף ידו של התובע הושמה בגבס, וכן כי התובע נדרש לטיפולי פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק, ולאחר ששקלתי את מהות הפגיעה, ונתתי דעתי גם לקיומו של שבר קודם באותו מוקד, מצאתי לפסוק לתובע בגין מרכיב הכאב והסבל סך של 12,000 ₪.

לסיכום, נזקי התובע בגין התאונה מגיעים כדי 15,500 ₪, ולאחר ניכוי האשם התורם, אני פוסק לתובע סך של 10,075 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪, ובסה"כ 10,575 ₪.

התובע ניתקל במרצפות שבורות ובולטות הממוקמות במדרכה ועקב כך מעד ונחבל.

מיסמך נוסף, הנו מתאריך 27.1.11 והוא מתעד ביקור רופא מתאריך 27.1.11 שעה 09:42 ובו נרשם: "לדבריו החולה אתמול בערב נפל ברחוב, ניחבל ביד ורגל ימין, מתלונן על כאבים". במסמך זה, נרשם כי "גפיים עליונות: כתף ימין – ללא סימני חבלה, רגישות במישוש באספקט אנטריורי של הכתף. גפיים תחתונות: ברך ימין – סימני חבלה, שריטה בעור, אודם מקומי, רגישות במישוש.

...

אני פוסק, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מתאריך 26.1.11, ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סך של 200 ₪, בגין ההוצאות הכלליות של משפטו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מתאריך 2.4.12 ועד התשלום המלא בפועל.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובע 5,200 ₪.