שבר בירך אצל ילדים: תאונת דרכים

כן שלל התובע הרטבות מאז תחילת כיתה ג' (המומחה ציין כי שכיחות הרטבות אצל ילדים בגיל זה הנה בערך 5%).

לאור האמור לעיל, סך נכותו הרפואית הצמיתה של התובע עומדת על 14.5% (10% בגין צלקת, שהיא הנכות בעלת האחוז הגבוה ביותר; 5% בגין השבר בירך * 90% (ההפרש בין 100% לבין 10% בגין הצלקת) = 4.5% בגין השבר בירך).

הפצוי המגיע לתובע, לפי תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 עומד על סך 28,964 ₪.

...

הורי התובע לא הוכיחו את טענותיהם להפסד שכר שנגרם להם עקב התאונה ואני דוחה את התביעה בענין רכיב זה. הוצאות רפואיות, נסיעות בעבר האב העיד כי הוא מעריך את הוצאות הנסיעה שלו, בימי האשפוז של התובע ובביקורות לאחר מכן, בסך של 1500 עד 2000 ₪, כאשר בכל נסיעה במונית הוא שילם 80 ₪ הלוך לבית החולים עין כרם ו-80 ₪ חזור.

כן ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע שכר טרחת עורך דין בסך של 44,477.29 ₪ (13% כפול הפיצוי).

כן ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע, בגין אגרה, סך של 652 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 1.3.2010 ועד התשלום בפועל.

התובעת, ילידת 12.10.1980, נשואה ואם לארבעה ילדים, נפגעה בתאונת דרכים ביום 26.4.12 עת נהגה ברכב שהיה מבוטח בביטוח ניזקי גוף אצל הנתבעת (להלן: "התאונה").

20% בגין נזק נפשי, בהתאם לתקנה 34(ב)(3) לתקנות המל"ל. 20% בגין שבר באצטבלום ירך ימין, בהתאם לתקנה 48(1)(ו) לתקנות המל"ל. הוועדה הרפואית הפעילה את תקנה 15 לתקנות המל"ל, ולאחר הפעלתה עמדה דרגת הנכות היציבה של התובעת על 100%, החל מיום 1.11.13.

...

בעניין לסכומים ששולמו לתובעת כעולה מ- נ/5 ומ - נ/6, סבורני כי אין לקזז סכומים אלו, באשר לא נפסקו לטובתה בפסק דין זה סכומים בעניין רכיבים של שיפוץ מקלחת וכן אביזרי בטיחות לבית.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 4,506,181 ש"ח. הסכום ישולם לתובעת תוך 45 יום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ מן הסך הנ"ל. ביתרת האגרה תישא הנתבעת.

בנוסף לפגיעה המוחית אובחנו אצל התובעת שברים בעצם הירך משמאל, עצם הבריח משמאל ובלסת התחתונה.

בית המשפט אינו רשאי לקבוע שקיים קיצור בתוחלת החיים, רק משום כך שקיימת אסכולה רפואית, הגורסת שקיים קיצור תוחלת החיים בעקבות נזק מוחי חבלתי, אסכולה אשר לא הוכחה בתיק הקונקרטי שלפניו, בשל העובדה שהדין קבע כיצד יש להוכיח עניינים שברפואה במקרה של פגיעה בעקבות תאונת דרכים.

על בסיס אותה הנחה, יש לחשב את ניכוי גמלת הניידות שתשולם לה על ידי המוסד לביטוח לאומי עד הגיעה לגיל 18 שנים, ולפי חוות דעתו של האקטואר שי ספיר הניכוי בגין קצבת ניידות לילד נכה, הנה כדלקמן: (א) קצבת הניידות לילד נכה, לעבר ולעתיד266,209₪ (ב) ריבית בגין תשלומי העבר35,929₪-------------סה"כ לנכוי בגין קצבת ניידות לילד נכה302,138₪ 73.

...

על פי הראיות שלפני, דהינו חוות דעתו של פרופ' גרוסוסר, שלא נסתרה בחקירתו הנגדית, לא נגרם לתובעת קיצור בתוחלת החיים בשל הנזק המוחי החבלתי שניגרם לה. על כן, לאחר ששקלתי טענות ב"כ הנתבעים, הנני קובע, כי אין להביא בחשבון קיצור בתוחלת חייה של התובעת.

על יסוד כל האמור לעיל, חישוב הפיצויים יעשה כדלקמן: (א) הפסדי השתכרות בעתיד (סעיף 11 לעיל)2,065,580 ₪ (ב) הפסדי פנסיה (סעיף 13 לעיל)179,669₪ (ג) עזרת הזולת בעבר (סעיף 17 לעיל)1,296,491₪ (ד) עזרת הזולת בעתיד (סעיף 22 לעיל)4,727,035₪ (ה) הוצאות ניידות בעבר (סעיף 23 לעיל)200,000₪ (ו) הוצאות ניידות בעתיד (סעיף 29 לעיל)817,531₪ (ז) התאמת דיור בעבר (סעיף 30 לעיל)125,993₪ (ח) התאמת דיור בעבר (סעיף 34 לעיל)202,800₪ (ט) תרופות וטיפולים רפואיים (סעיף 37 לעיל)698,660₪ (י) טיפולים פרא-רפואיים (סעיף 44 לעיל)622,448₪ (י"א) אביזרים בתקופת העבר (סעיף 61(א) לעיל)224,498₪ (י"ב) אביזרים בעתיד (סעיף 61(ב) לעיל)519,574₪ (י"ג) חונך (סעיף 62 לעיל)163,091₪ (י"ד) אפוטרופוס (סעיף 65 לעיל)345,971₪ (ט"ו) נזק שאינו נזק ממון (סעיף 66 לעיל)244,749₪ (ט"ז) הפסדי התובע מס' 2 (סעיף 70 לעיל)140,000₪--------------------סה"כ סכום הפיצויים 12,574,090 ₪ ניכויים מהפיצויים: (ט"ז) גמלת ילד נכה (סעיף 71 לעיל)421,215 ₪ (י"ז) גמלת ניידות לילד נכה (סעיף 72 לעיל)302,138 ₪ (י"ח) קצבת נכות כללית (סעיף 73 לעיל)518,408 ₪ (י"ט) קצבת שירותים מיוחדים (סעיף 74 לעיל)823,116 ₪ (כ)קצבת ניידות (סעיף 75 לעיל)641,171 ₪------------סה"כ קיצבאות לניכוי2,706,048₪---------------------9,868,042₪ שכ"ט עו"ד (בשיעור 13%)1,282,845 ₪ מע"מ198,841 ₪--------------1,481,685₪-------------------11,349,727 ₪ ניכוי תשלומים תכופים ששולמו2,248,666₪--------------------סה"כ לתשלום9,101,061₪ 79.

אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך 9,101,061 ₪, כערכו לתאריך פסק דין זה. (ב) הסכום הנ"ל כולל שכ"ט עו"ד, ובנוסף לסכום הנ"ל הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את כל הוצאות המשפט שנגרמו להם, בצירוף הפרשי הצמדה ריבית מתאריך כל הוצאה והוצאה.

(ג) מתוך הסכומים שהנתבעים ישלמו לתובעים על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל, יהיה ב"כ התובעים זכאי לנכות את הסכומים המגיעים לו בתורת החזר הוצאות, שכר טירחת עו"ד ומע"מ. כמו כן יהיה האפוטרופוס זכאי לגבות את הוצאותיו ואת שכרו, בצירוף מע"מ, ככל שאלה מתייחסים לתקופת העבר.

התובע, יליד 18.8.1973 (כבן 31 שנים במועד התאונה), נשוי ואב לשני ילדים, נפגע בתאונת דרכים ביום 11.11.04 (להלן-"התאונה"), עת נהג ברכב מ.ר. 5075605, המבוטח אצל הנתבעת.

התובע עבר סדרת ניתוחים הכוללים: כריתת טחול, פתיחת קנה הנשימה (טרכיאוסטומיה), ניקוז בית החזה, ניתוח לקיבוע השבר בצואר עצם הירך, תוך שימוש בשלושה ברגים, ולאחר שנתגלה אצלו סיבוך וזיהום בבית החזה, עבר ניתוח נוסף לפתיחת בית החזה והועבר ביום 8.12.04 להמשך שיקום ומעקב בבית חולים "אלישע" בחיפה, שם שהה כשישה שבועות, עד ליום 19.1.05.

...

אמנם, גם חוות דעתו של מומחה, הממונה על ידי בית המשפט, אינה אלה ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות בפני בית המשפט ורשאי בית המשפט להסתמך עליה או לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, בהתאם לשיקול דעתו (ראו, למשל: ע"א 1156/92-דורינה סגל נ' נחום סגל ו-3 אח', תק-על 95(1), 1435,עמ' 1436; ע"א 675/77, אלטשולר נ' נציב המים, פ"ד לד (1) 737,731; ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' שגב, פ"ד מ(3) 711-710,706).נאולם, לאור האמון לו זוכה המומחה, כזרועו הארוכה ששל ביהמ"ש במילוי תפקידו (ע"א 409/84-מדינת ישראל ו-2 אח' נ' עו"ד ד"ר שגב ואח', פ"ד מ(3) 706,עמ' 715-716; ע"א 435/75,ע"א 33/75 איר טרמו בע"מ ואח' נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל-אביב-יפו בע"מ, פ"ד ל (1) 551,547), היתערבות בחוו"ד מומחה כזה לא תיעשה כדבר שבשיגרה (ע"א 9598/05 ממן נ' חברת הביטוח מגן בע"מ ואח' (פורסם בנבו)), אלא רק כאשר ביהמ"ש משתכנע, שיש לכך טעם ראוי, על בסיס חקירת המומחה או על בסיס ראיות אחרות שהובאו בפניו, למשל-כאשר עולה ממכלול הראיות, שהמסקנות שבחוות הדעת נסמכו על תשתית עובדתית בלתי מהימנה, או כאשר המומחה הרפואי "מסיק מן העובדות המונחות בפניו מסקנה שגויה בדבר שיעור הנכות הרפואית או בדבר הקשר שבינה לבין התאונה"-ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 24.11.05).

בהתחשב בתקופת ההחלמה ובמגבלותיו של התובע לאחר התקופות בהן היה מאושפז, שוכנעתי, כאמור, שהתובע היה מוגבל בבצוע פעולות יומיומיות ונזקק לסיוע קרוביו, החורג מעזרה רגילה והנני מוצאת לנכון לפסוק לתובע בפריט זה פיצוי גלובלי בסך של 25,000 ₪ נכון להיום.

הנני דוחה את דרישת התובע לפיצוי בגין ראש נזק זה (מעבר לסכום הוצאות נסיעה, הכלול בסכום הגלובאלי אשר בסעיף 44 לעיל), הואיל ותביעתו בראש נזק זה לא הוכחה ולא בוססה כדבעי.

התוצאה היא, שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים דלקמן: א.פיצוי גלובלי בגין כריתת הטחול-20,000 ₪.

הוא נפגע בשתי תאונות דרכים.

אמו מתארת אותו כ"ילד יצירתי ומוכשר, מחפש הרפתקאות ופעילות פיסית מוגברת, מתקשה לשמור על גבולות" (נ/11), ולפי רישומי המרפאה לבריאות הנפש של בית החולים קפלן ברחובות "תמיד היה ילד 'מיוחד' לדבריו היפראקטיבי, פרץ לתיקים רפואיים, לקח סמים, עשה משהו אסור לעשות טופל אצל פסיכולוג...

בגין התאונה השניה: 10 אחוזי נכות בגלל השבר בזרוע השמאלית; 5 אחוזי נכות בגין השבר בעצם הבריח משמאל; 5 אחוזי נכות בגלל הקרע בגיד הארוך של שריר הביצפס; 10 אחוזי נכות בגלל החיבור הגרוע של הרדיוס הדיסטלי; 10 אחוזים בגלל השבר בירך הימנית; 10 אחוזים בגין השבר בשוק ימין, וכן עוד 10 אחוזי נכות בגין הצלקות.

...

לא השתכנעתי כי ניתן להסיק מסקנה ישירה ולערוך השלכה מקבילה לחלוטין בין השתכרותו של התובע בארצות הברית, לצפוי לו בישראל אלמלא התאונה.

זהו, בסופו של דבר, עניין להערכה.

לא שוכנעתי כי מוצדק ניכוי רעיוני או כי התובע חייב לפנות שוב אל המוסד כדי לשכנעו לשנות מהחלטתו.