מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שביתה פוליטית אסורה הגורמת נזק למשק

בהליך סכסוך קיבוצי כללי (סק"כ) שהוגש בשנת 2013 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

באותה החלטה קבענו כך: "מתוך בחינת עמדות הצדדים, טובת המשק, קידום נושא הרפורמה הדרושה בנמלים ומתוך שלא מצאנו תימוכין ראויים לטענת המדינה כי עיכוב קל בהליכי המיכרז האמורים, שהוחלט עליהם בחודש זה, ייגרם בעטיו נזק בלתי הדיר גדול מנזקי שביתה צפויה, לאור כל זאת הגענו להחלטה הבאה:
מה גם, שאין בהחלטת הממשלה כל אזכור לפיטורי עובדים בנמלים או להרעת תנאי עבודתם; לנוכח העובדה שהשביתה מכוונת כנגד החלטת ממשלה מדובר בשביתה פוליטית, האסורה על פי משפט העבודה הישראלי; ההסתדרות רשאית לבקר את החלטת הממשלה ולומר את דברה, אולם שימוש בנשק השביתה כדי ללחוץ לביטול ההחלטה מהוה שימוש פסול ושלא כדין בזכות השביתה, וחריגה מכללי המשחק הדמוקרטי; המדינה אינה מחויבת לנהל משא ומתן עם העובדים ולקבל את הסכמתם להחלטה.
...
באותה החלטה קבענו כך: "מתוך בחינת עמדות הצדדים, טובת המשק, קידום נושא הרפורמה הדרושה בנמלים ומתוך שלא מצאנו תימוכין ראויים לטענת המדינה כי עיכוב קל בהליכי המכרז האמורים, שהוחלט עליהם בחודש זה, ייגרם בעטיו נזק בלתי הדיר גדול מנזקי שביתה צפויה, לאור כל זאת הגענו להחלטה הבאה:
יובהר שוב שדו שיח זה אינו על פתיחת הנמלים, אלא על טענות העובדים לפגיעה שתיגרם להם כתוצאה ממהלך זה. אם המדינה תסרב ללכת בדרך ההידברות או דו שיח שאנו מורים לה, אזי מלבד זה שתפר הוראה של בית הדין, וברי שלא כך תנהג, אפשר שבמקרה כזה יפתחו לעובדים גם אפיקי תגובה נוספים.
לסיכום אני מסכים לחוות דעתה של חברתי השופטת גליקסמן, ולתוצאה האופרטיבית כאמור בסעיפים 78 עד 83 לחוות דעתו של חברי, סגן הנשיאה השופט פליטמן.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הרינו מורים כך: על הצדדים להידבר ביניהם לאלתר, בכל הנוגע להשלכות החלטת הממשלה על הקמת נמלים פרטיים לגבי זכויותיהם, תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי של עובדי הנמלים.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 21.1.18 שיגר מר פרידמן למר אדרי מכתב :" הנידון: שביתה בלתי חוקית. הודעת לי כי בכוונת נהגי אגד בהוראתכם לשבות מחר למשך שעתיים ולהפסיק את כל התחבורה הציבורית של אגד. מדובר בשביתה בלתי חוקית, ללא כל הודעה מראש כנדרש בדין וללא כל עילה שביתה מול אגד. שביתה זו תיגרום נזק רב לנוסעי התחבורה הציבורית ולאגד ואנו קוראים לכם לבטלה באופן מיידי". ר' נספח א' לבקשה.
הסוג הראשון הוא שביתה "כלכלית" שהיא מותרת; הסוג השני הוא שביתה "פוליטית" שהיא אסורה; הסוג השלישי הוא שביתה "מעין פוליטית" המוכרת כשביתה לגיטימית אולם היא מוגבלת בהיקפה.
עם זאת אנו סבורים כי לא מדובר ברשימה סגורה וכי בהחלט יש ליתן מעמד גם לשביתות נוספות במשק כמו לדוגמא שביתת אהדה, ושביתת מחאה.
...
עם זאת אנו סבורים כי יש לראות בשביתה זו כדומה לשביתה מעין פוליטית או לשביתת אהדה , אשר מזכה את העובדים בזכות לשבות שביתת מחאה קצרה בלבד.
משכך אנו סבורים כי אכן קיימת למשיבה זכות לשבות, אולם חירות השביתה , ככל חירות או זכות אחרת אינה מוחלטת אלא יחסית באופן שעל בית הדין לאזנה עם זכויות, אינטרסים ושיקולים אחרים.
בבואנו לשקול את הזכויות והמשתנים המונחים על כפות המאזנים, ומשמדובר בשביתה מחאה שלטעמינו מקנה זכות לשביתה קצרה וסמלית בלבד אל מול הנזק ואי הנוחות של ציבור משתמשי התחבורה הציבורית והנזק של המעסיקה, ומנגד תוך שאנו לוקחים בחשבון כי המבקשת נתנה בדיון את הסכמתה לשביתה מינורית כבר מחר , בנסיבות אלה, אנו קובעים כך: המשיבה רשאית לשבות ביום 22.1.18 שביתת מחאה קצרה מהשעה 10.00 עד השעה 11.00 וזאת בקו 59 בירושלים בלבד, הקו שהיה בו מעשה האלימות שהוביל להכרזת השביתה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

לדברי העותרת, מדובר בשביתה פוליטית, האסורה על-פי משפט העבודה, שכן היא מכוונת לכפות שינוי מדיניות כלכלית על המדינה והמשק כולו, בנגוד להכרעות דמוקרטיות של בית המחוקקים.
אין חולק שהנזקים הצפויים מהשביתה – שעל חלק מהם הצביעה העותרת – הם בלתי מבוטלים, אלא שבית הדין הארצי לא היתעלם מכך בציינו כי "זו מהותה של שביתה שעילתה לגיטימית, שהיא גורמת למעסיק נזק, שמטרתו לשכנעו להגמיש את עמדותיו במשא ומתן הקבוצי". בצד האמור, יש להוסיף כי בית הדין הארצי לעבודה הורה על הצדדים להתייצב להמשך דיון כבר ביום 8.2.2012 בשעה 14:00, וגם לכך יש ליתן משקל בכל שאמור בעילת התערבותו של בית משפט זה בנקודת הזמן הנוכחית.
...
דין העתירה להידחות על הסף.
העתירה נדחית אפוא על הסף, משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2007 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מקובלת על דעתנו הטענה, כי ככל שהצעדים האירגוניים בהם נוקטים עובדי החברה נועדו ליצירת לחץ על הריבון בכדי למנוע את הרפורמה במשק החשמל, ולכך בלבד, הרי שלפנינו שביתה פוליטית אסורה.
לעניין הנזק הנגרם למעסיק במסגרת של שביתה "מעין פוליטית" קבענו בפסק דין בנק דיסקונט כך: "הפגיעה בזכויות הקנייניות של הבנק והנזק שעלול להגרם לו כתוצאה מהצעדים האירגוניים הננקטים על ידי העובדים אין בהם, כשלעצמם, כדי להביא להטלת הגבלות על האמצעים האירגוניים בהם נוקטים העובדים.... ההגנה על זכויות הקניין של הבנק, לכשעצמה, אין בה כדי להביאנו להגביל את העיצומים בהם נוקטים העובדים, קרי, לחייב את העובדים להפיק את הדיווחים הדרושים לרשות לניירות ערך". והוספנו: "כל שביתה גורמת נזק למעסיק ולעיתים גם לציבור או לחלקים ממנו. יחד עם זאת, במערכת יחסי העבודה השוררת במשק כיום שביתה הנה כלי לגיטימי. השביתה הנה אמצעי "אלים" אולם, במצב הדברים כפי שהוא היום אין בידי ארגון העובדים כלי חלופי שיסייע בידו לקדם את מטרותיו אל מול המעסיק".
...
לסיכום, הנתונים העובדתיים מצטרפים לשיקולים המשפטיים ומחייבים לדחות את הערעור.
סוף דבר תוצאת הדברים היא כאמור בחוות דעתו של הנשיא אדלר אליה הצטרפו כל חברי המותב.
לאמור, נדחית עתירתה של חברת החשמל להורות לעובדים להפעיל בעת הזו את מודול הרכוש הקבוע.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2003 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

טענתם העיקרית של המבקשים בפנינו היא כי מדובר בשביתה פוליטית אסורה אשר תיגרום נזק חמור ביותר למשק כולו.
...
לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי יש ליתן סעד זמני כדלקמן: אנו מורים להסתדרות הכללית להימנע משביתה כללית בכל המקומות בהם תוכננה שביתה להיום, למעט שביתת מחאה במהלך היום, שמשכה לא יעלה על ארבע שעות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו