באותה החלטה קבענו כך:
"מתוך בחינת עמדות הצדדים, טובת המשק, קידום נושא הרפורמה הדרושה בנמלים ומתוך שלא מצאנו תימוכין ראויים לטענת המדינה כי עיכוב קל בהליכי המיכרז האמורים, שהוחלט עליהם בחודש זה, ייגרם בעטיו נזק בלתי הדיר גדול מנזקי שביתה צפויה, לאור כל זאת הגענו להחלטה הבאה:
מה גם, שאין בהחלטת הממשלה כל אזכור לפיטורי עובדים בנמלים או להרעת תנאי עבודתם; לנוכח העובדה שהשביתה מכוונת כנגד החלטת ממשלה מדובר בשביתה פוליטית, האסורה על פי משפט העבודה הישראלי; ההסתדרות רשאית לבקר את החלטת הממשלה ולומר את דברה, אולם שימוש בנשק השביתה כדי ללחוץ לביטול ההחלטה מהוה שימוש פסול ושלא כדין בזכות השביתה, וחריגה מכללי המשחק הדמוקרטי; המדינה אינה מחויבת לנהל משא ומתן עם העובדים ולקבל את הסכמתם להחלטה.
...
באותה החלטה קבענו כך:
"מתוך בחינת עמדות הצדדים, טובת המשק, קידום נושא הרפורמה הדרושה בנמלים ומתוך שלא מצאנו תימוכין ראויים לטענת המדינה כי עיכוב קל בהליכי המכרז האמורים, שהוחלט עליהם בחודש זה, ייגרם בעטיו נזק בלתי הדיר גדול מנזקי שביתה צפויה, לאור כל זאת הגענו להחלטה הבאה:
יובהר שוב שדו שיח זה אינו על פתיחת הנמלים, אלא על טענות העובדים לפגיעה שתיגרם להם כתוצאה ממהלך זה. אם המדינה תסרב ללכת בדרך ההידברות או דו שיח שאנו מורים לה, אזי מלבד זה שתפר הוראה של בית הדין, וברי שלא כך תנהג, אפשר שבמקרה כזה יפתחו לעובדים גם אפיקי תגובה נוספים.
לסיכום אני מסכים לחוות דעתה של חברתי השופטת גליקסמן, ולתוצאה האופרטיבית כאמור בסעיפים 78 עד 83 לחוות דעתו של חברי, סגן הנשיאה השופט פליטמן.
סוף דבר
על דעת כל חברי המותב הרינו מורים כך:
על הצדדים להידבר ביניהם לאלתר, בכל הנוגע להשלכות החלטת הממשלה על הקמת נמלים פרטיים לגבי זכויותיהם, תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי של עובדי הנמלים.