השופטת לאה גליקסמן:
ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב (בל 1578/08; השופטת רוית צדיק ונציגי הציבור מר יגאל ליבר ומר אלכסנדר לוין), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכיר במחלת תיסמונת התעלה הקארפלית בשתי ידיו כפגיעה בעבודה.
בית הדין האיזורי התיר להפנות למומחה הרפואי שאלת הבהרה כמפורט להלן:
האם לדעתך סובל התובע בנוסף לתיסמונת דה קראוון גם מתסמונת התעלה הקארפלית (CTS)? ככל שהתשובה לשאלה חיובית, האם קיים קשר בין תנאי העבודה אשר פורטו בהחלטה לבין מחלת התובע?
אין בתיק הרפואי שהובא לעיוני תלונות, מימצאי בדיקה קלינית או מימצאי בדיקה אלקטרו- דיאגנוסטית המעידים על תיסמונת התעלה הקארפלית בשורשי כפות הידיים (CTS).
העובדה כי כבר בימים הראשונים לעבודתו החל סובל מרדימויות של הידיים דו צדדי מלווה בכאב, חולשה ורעד בלתי נשלט וזאת על פי חוות הדעת של ד"ר גושן יהושע, מומחה ברפואה תעסוקתית, מתאריך 20.3.2008 מקשה מאד בהגעה להחלטה כי תלונות התובע בנוגע לתיסמונת התעלה הקארפלית מקורם בעבודתו.
...
בית הדין האזורי ציין בפסק הדין כי הוא ער לכך שלטענת המערער בתשתית העובדתית שהועברה למומחה הרפואי לא צוין כי עבד במרית (שפכטל), אולם נוכח העובדה שטענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים לא מצא לנכון להיעתר לה.
ההליך הראשון בבית הדין הארצי:
בפסק דין מיום 24.3.2011 (עב"ל 40104-04-10) ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמפורט להלן:
"התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה נוסף בעניינו של המערער בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלתו של המערער בכפות שתי ידיו לבין תנאי עבודתו כפי שמתוארים על ידי בית הדין האזורי, כשתשומת הלב היא- שכלי העבודה משמעו מכשיר דמוי שפכטל הכולל שתי פונקציות של מגב ושל סכין. כמו כן, באת כוח המערער תדאג כי בדיקות ה- EMG יוכנסו לתיק הרפואי ויועברו למומחה הרפואי הנוסף".
ההליך השני בבית הדין האזורי:
בהמשך לפסק דינו של בית הדין הארצי מינה בית הדין האזורי כמומחה רפואי נוסף את ד"ר יפה דוד (להלן גם – המומחה או המומחה הרפואי).
בית הדין האזורי דחה את טענות המערער כי חוות הדעת אינה בהירה ונפלו בה סתירות, וקבע כי תשובות המומחה הרפואי בהירות, ברורות, מנומקות ומעמיקות, ולא הובא טעם ממשי המצדיק סטייה מהמסקנה העולה מהן.
למען הסר ספק, אנו קובעים כי יש להפנות למומחה הרפואי שאלת הבהרה נוספת, ולבקש ממנו לבחון שוב את מסקנתו כי לא התקיימו התנאים בנוגע למידת המאמץ ומנח שורש כף היד, תוך התייחסות לשפכטל הספציפי בו השתמש המערער בעבודתו, על פי חוות דעתו של ד"ר גושן.
סוף דבר: בשלב זה של ההליך תופנה למומחה הרפואי הנוסף, ד"ר דוד יפה, שאלת הבהרה נוספת, כמפורט להלן:
כפי שנקבע בהחלטת בית הדין האזורי מיום 31.7.2011, במסגרת עבודתו עסק המערער בניקוי ואחזקת תאי טלפונים ציבוריים של חברת בזק.
בחוות דעתך מיום 7.8.2011 קבעת כי –
"יש המשייכים הפעלה רפיטאטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית. ..פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ- 30 שניות או כאשר מעל מ- 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים".
ובחוות דעתך מיום 12.12.2011 (תשובה ט') קבעת כי –
"עבודה רפיטאטיבית הינה אחת הדרישות אולם אינה עומדת בפני עצמה ומחייבת שילוב עם הפעלה מאומצת כאשר מנח שורש היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים. רק אם כל התנאים האלה יחד מתקיימים הספרות מאפשרת לשייך הפעילות להופעת התסמונת הנידונה".
בשים לב לכל האמור לעיל, הינך מתבקש להשיב לשאלת ההבהרה הבאה:
האם נוכח הקביעה בהחלטת המינוי כי עבודתו של המערער "הצריכה הפעלת כוח פיזי ומאמץ רב על כפות הידיים", נוכח קביעתך כי המערער עבד בעבודה רפיטאטיבית, ונוכח העובדות העולות מחוות דעתו של ד"ר גושן, שלפיהן המערער השתמש שימוש "לא מושכל" במכשיר שפכטל שהוא מכשיר רחב בהרבה מהמקובל, כ- 15 ס"מ, "שיצר התנגדות קשה בכף היד בצד המיישר (גב כף היד) והצריכה הפעלת כוח נקודתי וחיכוך רב כנגד התנגדויות המדבקות שהודבקו על גבי דפנות הפרספקס בתאי הטלפון", ניתן לקבוע כי מתקיימים במערער כל התנאים לשיוך עבודתו של המערער להופעת תסמונת התעלה הקרפלית במערער, כמפורט בחוות דעתך, דהיינו "עבודה רפיטאטיבית בשילוב עם הפעלה מאומצת כאשר מנח שורש כף היד בעמדת כיפוף או ישור מוגזמים?"
במקביל למשלוח החלטה זו לצדדים תישלח החלטה למומחה הרפואי.
