רשם האגודות השיתופיות בבוררות

בהיתחשב בכל אלה, אני בדיעה כי בנסיבות העניין מתקיימת הדרישה הקבועה בסעיף 5(א) סיפא לחוק הבוררות, ולפיה: "...המבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". יתרה מזאת; מהחומר שהנתבעת הביאה לידיעתי עולה כי לא רק שכבר מתקיימים בין הצדדים הליכי בוררות בעיניין נשוא ההליך שבכותרת, ולא רק שהאגודה עושה כדי לקדם הליכים אלה, אלא שהתובע עתר לרשם האגודות השיתופיות לאחר הגשת ההליך שבכותרת לעיכוב אותם הליכי בוררות, ובקשתו נדחתה.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים והחומר שהוגש בתיק, אני סבורה כי יש להורות על עיכוב הליכים בכל הנוגע לתביעתו של התובע מס' 1.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי ראוי ליתן ביטוי להתנהלותו הדיונית הבעייתית של התובע, באמצעות השתת הוצאות בשיעור ממשי לטובת הנתבעת (ראו למשל: בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ, פסקה 8 (15.1.2007)).

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שהובאו, אני מחליטה כדלקמן: תביעתה של תובעת מס' 2 (חברת הכרמלי גבריאל עבודות בניה בע"מ) כנגד האגודה-הנתבעת, נמחקת על הסף.

בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, אני מורה על עיכוב הליכים בתביעתו של התובע מס' 1, מר גבריאל הכרמלי, כנגד האגודה-הנתבעת.

הלכה למעשה, על-פי תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), התשל"ב-1972, סמכויות הרשם בבוררות לפי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות דומות מאוד לסמכויות בית המשפט בבוררות לפי חוק הבוררות – הרשם הוא הממנה את הבורר ויכול הוא גם לפטרו, הוא המחזיר אליו את הפסק או מתקנו בעצמו, והוא המאשר את שכרו (ראו אוטולנגי לעיל, בעמ' 205; בג"ץ 5202/14 ‏גולן נ' רשם האגודות השיתופיות (פורסם במאגרים), מיום 3.1.2017).

...

כפי שיבואר, דין הערעור לסילוק על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.

ביום 3.11.2019, הגיש המשיב 4 את תגובתו לערעור המינהלי, ובה טען כי דין הערעור להיות מסולק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

אשר לטענת המערער כי ערעורו אינו נסב על בוררות בסכסוך אלא על שכר טרחתו כבורר אשר נקבע על יסוד הסכם חוזי, ועל כן אינו נכלל בגדר החריגים המנויים בתוספת השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים - הרי שדינה של טענה זו להידחות.

סיכומו של דבר, החלטת הרשם מן הסוג האמור דינה כדין פסק דין של בית משפט מחוזי, שאינו ניתן לערעור בבית משפט זה, והמערער יכול להגיש ערעור על החלטת הרשם במסגרת ההליך דנן (ראו והשוו: עמ"נ (י-ם) 24667-03-11 הכרמלי נ' רשם האגודות השיתופיות (פורסם במאגרים), מיום 10.6.2011).

בשנת 1987 מינה רשם האגודות השיתופיות בורר יחיד, עו"ד אלקלעי (להלן: הבורר), כדי להכריע בתביעה הכספית שהגישה המבקשת נגד המשיב.

...

המשקם ציין בהחלטתו כי במהלך השנים נעשו מאמצים להביא את בעלי הדין להסכמות, וכי בשלב מסוים הם הסכימו להעמיד את שיעור החוב על מיליון ש"ח, תוך קביעה כי סכום זה ייגבה "לאחר אחרית ימיו של המשיב", אולם גם הסכמה זו לא נותרה על כנה זמן רב. עוד קבע המשקם כי ספר הנהלת החשבונות שהגישה המבקשת להוכחת טענותיה הוא "ישן נושן, המורכב מדפי מחשב המתויקים בתוך קלסר". בנסיבות אלה נחה דעתו של המשקם סולומונוב כי אין ללמוד מספר הנהלת החשבונות דבר וחצי דבר על דרישת החוב נגד המשיב, ובוודאי שאין להסיק ממנו מסקנה לפיה עלה בידי המבקשת להוכיח קיומו של חוב.

עם זאת, בית המשפט המחוזי החליט שאין מקום להתערב בפסק המשקם סולומונוב, אשר קבע בסופו של דבר כי המשיב אינו חב דבר למבקשת מכיוון שהמבקשת לא הצליחה להוכיח את קיומו של החוב, ובפסק המשקם הרמלין שאישרר קביעה זו. בשים לב למכלול נסיבות העניין איני רואה מקום, בחלוף שנים רבות, להתערב בקביעה זו ו"לפתוח מחדש" את הסכסוך.

בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת הסכימה לניהול ההליך באופן מסוים, ורק בדיעבד – כשהסתבר לה שהתוצאה אינה לרוחה – שינתה פניה והעלתה טענה זו. קביעה זו מקובלת עלי לחלוטין בנסיבות העניין.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המחברת ס' אוטולנגי מציינת בספרה בוררות – דין ונוהל, מהד' רביעית מיוחדת (2005) כי "בשל מעמדו המיוחד של רשם האגודות השיתופיות בבוררות לפי הפקודה, יוחד לבוררות זו הכינוי 'בוררות סטאטוטורית'", ובהערת שוליים לדברים אלה היא מציינת כי "זאת גם בשל תוקף היתר שניתן לה בסעיף 52(5) לפקודת האגודות השיתופיות, לפיו לפסק בורר אשר אושר על ידי הרשם (לרבות פסק שניתן על ידיו) יהא תוקף כשל פסק דין של בית משפט מחוזי שאין ערעור אחריו. בטעות נוהגים בתי המשפט לראות פסק זה כפס"ד של בית המשפט עצמו, מה שמביא את הטעות לחשוב שהרשם הנו שופט בית המשפט המחוזי מעצם מינויו" (עמ' 193 והערת שוליים 294) (ההדגשה הוספה, א"ק).

...

נראות לי טענות הקיבוץ על פני טענותיו של חזן, ואני סבור שיש לקבל את בקשת הקיבוץ ובהתאם לכך לדחות על הסף את בקשתו של חזן לנקיטת הליכי ביזיון בית משפט.

המסקנה היא, אפוא, שפסק בוררות שאושר לפי סעיף 52(5) לפקודת האגודות ניתן אמנם לאכיפה בהליכי הוצאה לפועל כפי שניתן לאכוף פסק דין של בית משפט, אולם בשל כך שהרשם אינו "בית משפט" כמשמעו בפקודה, לא ניתן להחיל על פסק בוררות שאושר על ידו את אמצעי הכפייה שבסעיף 6 לפקודה.

טענה זו איני יכול לקבל, הן מפני שלא הובאה כל אסמכתה, בחוק או בפסיקה, שתתמוך בה, והן מפני שאני סבור שהיא משוללת יסוד כשלעצמה.

סיכומו של דבר, אני מקבל את הבקשה (מס' 4) ומורה על דחייתה על הסף של בקשת חזן בתיק הפ"ב 37959-12-12 זה. יחד עם זאת, על מנת שלא לסכל את האפשרות שניתנה לחזן לפנות בבקשה מתאימה לערכאות משפטיות, אני משאיר על כנה את ההחלטה שניתנה ביום 5.12.12 (בקשה מס' 6) והיא תעמוד בתוקפה למשך הזמן שנקבע בה, היינו עשרים ואחד ימים ממועד שתתקבל ההחלטה באסיפה הכללית של הקיבוץ שנועדה ליום 11.12.12.

כל סיכסוך הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה, לרבות פירוש תקנון זה או פירוש סעיף מסעיפיו, אשר יתגלה בין חברים, חברים לשעבר, יורשיהם או נציגים חוקיים מצד אחד, לבין האגודה, חבריה ועובדיה, או חברי ועד ההנהלה שלה מצד שני, יימסר לפי דרישת אחד הצדדים לבוררות בפני בורר או בוררים, שיתמנו על ידי רשם האגודות השיתופיות לפי ס' 52(2) לפקודה-או הועדה המשפטית שליד תנועת המושבים בישראל בשבתה כרשות שיפוט למחוז המושבים בהסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, לפי בחירת התובע".

...

באשר לתיקון שעניינו במועד כינוס האסיפה, הוברר לעיל כי לעניין אסיפה נדחית גם לפני התיקון וגם אחריו וכך גם בתקנות הייסוד יש צורך לקבוע אסיפה נדחית שעניינה תיקון תקנון, לא לפני עבור 10 ימים ממועד האסיפה המקורית.

אין סיבה להניח שמה שידע עורך דינם החדש לא ידע עורך דינם הישן ובכל מקרה לא ניתן להסיק מסקנה כזו ללא תצהיר שיאמת את הטענה העובדתית מעבר לטענה סתמית של המבקש עצמו בתצהירו.

התוצאה אשר על כן, המרצת הפתיחה נדחית.