כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית: תביעת "חיים בעוולה" על מות תינוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הולדה בעוולה בשנת 1986, נפסקה ע"י כב' בית המשפט העליון הלכה במסגרת ע"א 518/82, זייצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85, לפיה הכיר כב' בית המשפט העליון, בשתי עילות תביעה נפרדות בגין רשלנות רפואית שהובילה להולדת יילוד הלוקה במום - עילת התביעה של הורים בגין "הולדה בעוולה" ועילת התביעה של הקטין שנולד, בגין "חיים בעוולה" (להלן: "הילכת זייצוב").
רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני [פורסם בנבו] (28.8.2016) – בהתייחס לתביעת הורים שהתיישנה יותר משנה לאחר קביעת הילכת המר - נקבע כי יש לאפשר ניהול תביעת יילוד בעילת "חיים בעוולה" מקום שתביעת ההורים בעילת "הולדה בעוולה" היתיישנה עד ליום 28.5.2015, זאת משום שאין בהילכת המר קביעה חד משמעית לפיה תביעת היילוד לא תישמע במקרים שבהם תביעת ההורים היתיישנה לאחר יותר משנה מיום מתן פסק הדין.
היתיישנות התביעה ככל שהיא נוגעת לעוולת הרשלנות הרפואית ככל שמדובר בעוולת הרשלנות הרפואית, הרי שזו מיוחסת לנתבעות בגין הטיפול במנוחה עת אושפזה, החל ביום 3.3.09, עובר למועד בו חלה החמרה במצבה, החל מיום 9.3.09 ועד לפטירתה ביום 16.3.09.
...
טענות הנתבעות לטענת הנתבעות יש לדחות את התביעה על הסף, מחמת התיישנות, מקום בו היא הוגשה כ- 16 שנים לאחר לידת המנוחה ומועד היווצר עילת התביעה.
סוף דבר תביעת ההורים (התובעים 2 ו- 3) בגין הולדה בעוולה נדחית מחמת התיישנות.
אני דוחה את טענת ההתיישנות ככל שהיא נוגעת לתביעת העזבון בגין עילת ההולדה בעוולה.
כן אני דוחה את טענת ההתיישנות ככל שהיא נוגעת לעוולת הרשלנות הרפואית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בתביעה נטען כי במהלך הריונה של התובעת 2, היא אם המנוח, התרשלו הגורמים הרפואיים שטיפלו בה ולא פעלו בהתאם לנורמות רפואיות המקובלות בעיניין, לרבות מעקב אחרי הריון בסיכון גבוה ובצוע בדיקות חיוניות נידרשות, וזו הסיבה שהפגם המולד לא התגלה, וממילא ההריון לא הופסק.
באשר לתביעת ההורים בגין "הולדה בעוולה" הרי שפסק הדין ברע"א 7490/14 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (28.12.14) (להלן: "עניין שירותי בריאות כללית") קובע כי באם תביעת ההורים היתיישנה לאחר קביעת הילכת המר (28.5.12) אך לא יאוחר מיום 28.5.13 (בחלוף שנה ממועד קביעת הילכת המר לאור "הוראת המעבר" שנקבעה בה), ניתן יהא להגיש את תביעת היילוד בגין "חיים בעוולה", חרף הילכת המר, עד ליום 28.8.15, אולם לא ניתן להגיש עוד את תביעת ההורים.
לטעמם הוראות המעבר שניתנו בפסיקה מאז נקבעה הילכת המר כוונתם היתה שלא למנוע מהיילוד שנותר בחיים וחי "בעוולה" את האפשרות לתבוע את נזקיו מקום בו תביעת הוריו היתיישנה, ורציונל זה אינו מיתקיים כאשר היילוד כבר נפטר (עוד לפני שניתנה הילכת המר, או בסמוך לכך).
...
לטענת הנתבעים, מאחר ותביעת הורי התובע בגין "הולדה בעוולה" התיישנה בחודש 11/14 ועניינם של התובעים כאן אינו נופל בגדר איזה מהמקרים שלגביהם הוארך המועד להגשת תביעות ההורים, ומאחר ולעזבון המנוח אין עילת תביעה עצמאית, דין התביעה להידחות בגין התיישנותה.
לטענת הנתבעות עילת התביעה של התובעים 2-3 כהורי המנוח התיישנה ביום 26.11.14 (7 שנים לאחר הלידה) או לכל המאוחר ביום 4.3.2015, בחלוף 7 שנים מהמועד בו אובחן התובע כסובל מתסמונת "דנדי ווקר". הנתבעות טוענות כי בהתאם להלכת המר למנוח אין כלל עילת תביעה (בגין "חיים בעוולה") ולפיכך לתובעים 2-3, כיורשי המנוח, אין עילת תביעה שכן הם באים בנעליו של המנוח, וכשם שלו אין עילת תביעה לאור הלכת המר, הרי שגם להם אין עילת תביעה בגין "חיים בעוולה" ויש לדחות את התביעה על הסף.
משכך אני מקבלת את הבקשה לדחיית התביעה על הסף בחלקה תוך שאני קובעת כי דין תביעת ההורים העצמאית בגין "הולדה בעוולה" להידחות בשל התיישנותה.
לעומת זאת הבקשה נדחית ביחס לדחיית תביעת ההורים כיורשי עזבון המנוח בגין "חיים בעוולה" עד לפטירת המנוח.
עם זאת, צודקים הנתבעים כי דין התביעה להימחק ככל שלא תצורף לה חוות דעת לביסוס הטענה בדבר עוולה שבוצעה ע"י מי מהנתבעים כלפי המנוח, וניתנת לתובעים ארכה של 60 יום להגשתה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

התובעים צרפו לכתב התביעה את חוות דעתו של המומחה ברפואת ילדים וגנטיקה, הסבור, כי נוכח ידיעת הצוות הרפואי בדבר קיומו של הגן הגורם למחלה הקשה, אשר גורמת למותם של הלוקים בה, היה על הצוות הרפואי להציע לבני הזוג הפרייה חוץ גופית (IVF), אשר הייתה מאפשרת להם להביא לעולם ילד בריא, אשר אינו לוקה בתסמונת האמורה.
טענות הצדדים לטענת המבקשות, הרשלנות המיוחסת להן, בהתאם לאמור בכתב התביעה, הנה בגין טפול שניתן ליולדת, התובעת 1, עוד טרם כניסתה להריון נשוא התביעה, שכן הטענה היא, כי לא הוצעה לתובעים האפשרות של כניסה להריון בדרך של הפרייה חוץ גופית, ומשכך טוענות המבקשות, כי התובענה היתיישנה, שכן מועד הווצרות העילה הנו, לכל המאוחר, יום הולדתו של המנוח, בתאריך 22.10.2007.
שם נקבע, היתייחס בית המשפט העליון להוראת המעבר שנכללה בעיניין המר, וקבע, כי במקרה בו תביעת היילוד והוריו הוגשו לאחר מתן פסק הדין בעיניין המר, ותביעת ההורים היתיישנה לאחר מתן פסק הדין בעיניין המר, אך לא יאוחר מיום 28.05.2013, ניתן יהיה להגיש תביעת ילוד בעילת "חיים בעוולה" עד למועד שנקבע בעיניין הילכת הסהר האדום, קרי עד ליום 28.08.2015.
...
לטענת המבקשות, היות ותקופת ההתיישנות כאמור בחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") הינה 7 שנים מיום היווצרות העילה, והיות ובמועד הגשת כתב התביעה חלפו למעלה משבע שנים וחודשיים, הרי שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
באשר לתביעתו של התובע 3, עיזבון המנוח, טוענות המבקשות, כי נוכח הלכת המר (ע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמית ואח' (פורסם בנבו, 28.05.2012)), אשר ביטלה את עילת התביעה שעניינה "חיים בעוולה" וקבעה כי זכות התביעה שהייתה בידי הקטין הועברה למעשה להורים, אשר רשאים להגיש תביעה בעילה של "הולדה בעוולה", ומשתביעה בענייננו הוגשה למעלה משנתיים לאחר מתן הלכת המר, כלומר לאחר שבוטלה עילת התביעה של המנוח, הרי שדין התביעה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה.
סבורני, כי כשם שניצני נזק מספקים על פי ההלכה את הדרישה לגילוי יסוד "הנזק", ובלבד שאינם בבחינת מה בכך, כך די לעניין הזיקה הסיבתית כי נתגלה לתובע "קצה חוט" הקושר מבחינה מדעית- רפואית בין המעשה או המחדל של המזיק לבין הנזק המאוחר.
ומן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, וכן בכתבי הטענות והמסמכים הנלווים אשר הוגשו בתובענה זו, הגעתי לכלל מסקנה, כי מלבד הבקשה למחיקת עזבון המנוח, אשר כאמור אינה במחלוקת עוד, דין הבקשה להידחות, ואבאר.
סוף דבר נוכח האמור, הנני קובעת כדלקמן: הבקשה לדחיית תביעתם של התובעים 1 ו – 2 על הסף, נדחית בזאת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

המשיבים טוענים, כי במייל מיום 19.8.14 ציין פרופ' טלר, לראשונה, כי ניתן לכתוב חוות דעת בעילה של רשלנות רפואית ורק במועד האמור הם ידעו שעומדת להם עילת תביעה.
לטענתם, הילכת המר לא באה לשנות את העיקרון לפיו על המעוול לדאוג לצורכי הילוד.
עילת התביעה של היילוד בגין חיים בעוולה הועברה להוריו במועד פטירתו ואמורה הייתה להתיישן שבע שנים לאחר מכן.
...
הנתבעת בתביעה האמורה טענה, כי דין תביעת הילדה להידחות לאור הלכת המר ודין תביעת ההורים להידחות מאחר והתביעה הוגשה לאחר התיישנותה.
סבורני, כי אף בכך יש בכדי לתמוך בטענה כי הייתה למשיבים תקופת התאקלמות מספקת.
לאור המפורט לעיל, התביעה נדחית על הסף מחמת התיישנותה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התובעים מייחסים לנתבעים רשלנות רפואית בעיניין בנם שנולד ביום 6.11.05 ונפטר ביום 29.7.07 (להלן: "המנוח").
מאחר שהתביעה היא תביעת היילוד בעילה של חיים בעוולה, ולא תביעת ההורים, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה (ע"א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (30.10.14) פיסקה 27).
אין תרשומת על תלונות.
...
בכל הנוגע לטיפול במנוח לאחר הלידה אני קובעת כי: הוכח שהמנוח נפטר עקב סיבוך חד של ספסיס בעקבות נמק והתנקבות של המעיים.
לאור המסקנות שאליהן הגעתי, אני דוחה את התביעה.
התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו