מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית: שימוש ברפואה משלימה רשלנית

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים טוענים עוד, שמתן שירותים רפואיים חלקיים בלבד לגברים מהוה הפרה של חובת מכבי וכללית לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות, הטעה צרכנית, ניצול מצוקת צרכן ופגיעה באוטונומיה של הרצון.
מכל המקובץ עולה, שלבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לידון בתביעות שבין קופות החולים לבין מבוטחיהן בכל הנוגע למערך הזכויות והחובות הצומחות למבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ולמתן שירותים לפי חוק זה. סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה משתרעת גם על סיכסוך הנובע מחברותו של התובע בתכנית השב"ן. בע"ע (ארצי) 1008/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קופת חולים לאומית (מיום 24.11.2004) נקבע כדלהלן: "... המחוקק איפשר לקופות החולים לבטח את מבוטחיהן בביטוח משלים. מכאן, הסמכות העניינית לידון בביטוח הבריאות כמו גם בביטוח המשלים הוא לבית הדין לעבודה" (עמוד 16, הדגשה הוספה).
אך הטענה הבסיסית היא אפליה – על רקע מין, נטייה מינית, על רקע מצב משפחתי ועל רקע מוגבלות והסעדים המבוקשים נוגעים לזכויות המגיעות להם, לטענתם, עקב היותם חברים בתכניות השב"ן. ראשית יושם אל לב, שהמחוקק משתמש בביטוי מצומצם "תביעת נזיקין" ולא בתובענה נזיקית או בעוולה על פי פקודת הנזיקין, שהן רחבות יותר וכוללות בחובן תובענות שאינן בהכרח בגדר תביעת נזיקין, כפשוטה.
...
גם אם ייקבע, שקופת חולים היא בגדר רשות, עדיין דין התביעה, שעילתה בפריט 1 או בפריט 9 לתוספת השניה, להתברר בבית המשפט המחוזי.
סבורני, שאין לקבל את טענות כללית בעניין זה וכי הסמכות לדון בבקשות האישור נתונה לבית הדין האזורי לעבודה, כפי שנקבע, בת"צ 53786-04-13 שמאי נ' קופת חולים כללית: "גם טענתה הנוספת של קופ"ח כללית, כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית משפט לעניינים מנהליים מן הטעם שקופת חולים היא "רשות" ושסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות גובר על סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות - אינה יכולה לעמוד: ראשית, המבקשים לא ביססו את בקשת האישור על פרט 11 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות אלא על פרט 1 שעניינו בתביעת לקוח נגד "עוסק". ככל שהמשיבות טוענות כי התובענה אינה כשירה להתברר כייצוגית שכן אינה באה מסיבה זו או אחרת בשעריו של פרט 1 לתוספת השנייה, הרי מקום העלאת הטענה הנו בבית המשפט המוסמך לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר כפי שהוגשה, היינו, בבית הדין לעבודה; שנית, ככל שיש "התנגשות" בין הוראתו של סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות לבין סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות נראה, כי ידה של ההוראה האחרונה היא על העליונה, וזאת בהיותה דין ספציפי הגובר על הדין הכללי" (פסקה 11 להחלטה).
סוף דבר הסמכות העניינית הייחודית לדון בבקשות האישור נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה שהוגשה ע"י התובע, מושתל לב בן 69, ובעל מחלות רקע רבות, באמצעות בנו, במסגרת הליך של תביעות קטנות, אשר עניינה ברכישת תוספי מזון וצמחי מרפא על ידי התובע מהנתבעת, חברה העוסקת במתן ייעוץ וטפול בתחום הרפואה הטבעית, וטענות כלפי הנתבעת בגין עושק, הונאה, רשלנות רפואית ומכירת תרופות הומאופתיות באופן רשלני ובנגוד לחוק.
לאחר כשבוע היתדרדר מצבו של התובע וכך גם מדד דחיית הלב והוא הפסיק את השמוש בויטמינים וצמחי המרפא.
לשם הוכחת טענותיו צירף התובע שתי קבלות בגין תשלום בסך של 4,680 ₪; תצלומי מסך של שיחות בתוכנת העברת המסרונים המיידים "ווטספ"; סיכומי ביקור אצל פרופיסור פלד ומכתב נוסף מאת "כללית רפואה משלימה". מנגד, טוענת הנתבעת, כי הנתבע הגיע ביום 15.1.21 לפגישת ייעוץ (להלן: "הפגישה הראשונה") עם איתן, שבמסגרתה נימסר לו שיישלח לו פרוטוקול הפגישה והצעת מחיר, וכי התובע נידרש להתייעץ עם הרופא המטפל.
...
סוף דבר: התובע טען טענות שונות כנגד הנתבעת, אולם לא עמד בנטל ההוכחה באשר לאף לא אחת מטענות אלה.
בהקשר זה אבקש לצטט את דבריו של השופט שאול מנהיים בתק (ראשל"צ) 487/09 זריהן שלמה נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.6.09): "דין התביעה להידחות. לא למותר להוסיף שגם אילו הייתי מקבל את התביעה לא הייתי מצליח להסביר לעצמי מדוע אדם שחויב ב-1,200 ₪ ביתר תובע למעלה מכפליים מכך. הגיע הזמן להבין שבית המשפט לתביעות קטנות איננו מכשיר להדפסת כסף גם לתובעים שהדין איתם. העובדה שהאגרות בבית משפט לתביעות קטנות הן מגוחכות ולמיטב ידיעתי גם מסובסדות אינה צריכה להצדיק את התופעה שאני נתקל בה ברובן המכריע של התביעות המוצדקות והיא שהסכומים הנתבעים ברובן של התביעות מנופחים בעליל." עוד התרשם מותב זה, כי היו אלה דווקא הנתבעת ונציגיה שהתנהגו מעל המצופה וביקשו לסייע לתובע ובנו בכל פניותיהם ובקשותיהם.
תוצאה: בנסיבות העניין אני מורה על דחייתה של התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ראיות הנתבעת הוגשו ביום 10/11/2020, במסגרתן הוגש גם תצהירו של ד"ר דוד משאלי, מומחה בכירורגית חזה ולב (להלן: "ד"ר משאלי" או "המנתח" בהתאמה) אשר בזמנים הרלוואנטיים לתביעה היה המנתח בניתוחים הנ"ל וניהל את המחלקה לכירורגית לב ילדים בבית החולים שיבא; חוות דעתו של ד"ר רון בראונר, מנהל היחידה לניתוחי לב במרכז הרפואי קפלן ומנתח לב בכיר במרכז הרפואי רבין (להלן: "ד"ר בראונר"); וחוות דעת משלימה של ד"ר הימן.
פרופ' אבינדר הפנה בחוות דעתו לספרות רפואית נוספת, שזה המקום לציין כבר עתה כי ספק אם היא רלוואנטית בעניינינו מאחר ועניינה בסקירת הסתיידות קשה במבוגרים, כאשר לטענתו נקבע בה כי במבוגרים עם הסתיידויות קשות באאורטה יש להמנע בעת ניתוח משימוש במלחץ, בשל הסכנה בין היתר לתסחיפים עקב הסתיידות באאורטה, וגם בשל סכנה של קרע בעת החלפת מסתם אאורטלי ולכן יש להעדיף לחברם למכונת לב ריאה ולבצע את הניתוחים ללא שימוש במלחץ.
על כן, מאחר וגם מומחי התובעים מסכימים כי בניתוח זה שהיה ניתוח חוזר הוא בוצע בגישה הנכונה לבצוע ניתוח כזה, ובשים לב לכך כי דימום מכלי דם במהלך הפרדת הידבקויות הוא סיכון מוכר וידוע בגישה זו, וזהו הסיכון שהיתממש למגינת הלב במקרה דנן, ומאחר והניתוח בוצע בידי ד"ר משאלי, המנתח הבכיר בתחום זה, ולאור כל האמור לעיל מתחייבת המסקנה כי לא הוכחו טענות התובעים בדבר רשלנות בבצוע הניתוח השלישי או בדבר טפול רפואי לא ראוי שקבלה התובעת.
...
על כן, מאחר וגם מומחי התובעים מסכימים כי בניתוח זה שהיה ניתוח חוזר הוא בוצע בגישה הנכונה לביצוע ניתוח כזה, ובשים לב לכך כי דימום מכלי דם במהלך הפרדת הידבקויות הוא סיכון מוכר וידוע בגישה זו, וזהו הסיכון שהתממש למגינת הלב במקרה דנן, ומאחר והניתוח בוצע בידי ד"ר משאלי, המנתח הבכיר בתחום זה, ולאור כל האמור לעיל מתחייבת המסקנה כי לא הוכחו טענות התובעים בדבר רשלנות בביצוע הניתוח השלישי או בדבר טיפול רפואי לא ראוי שקיבלה התובעת.
לסיכום המסקנה מכל האמור לעיל היא כי במקרה דנן לא הוכחו טענות התובעים כי נזקי התובעת בשני הניתוחים שבוצעו לה נובעים מרשלנות במתן טיפול רפואי, ומשכך דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הווה אומר, יש להקפיד ועם זאת עדיין לנקוט בגישה מרחיבה באשר לתיקון כתב התביעה לשם צירופה של חוות דעת רפואית משלימה או חדשה במיוחד כאשר ההליך נמצא בשלבים מוקדמים (רע"א 1509/18 פלוני נ' בית חולים ביקור חולים (בפרוק), פסקה 4 (10.4.18); המבקש הניח תשתית משכנעת לקיומה של תכלית ראויה בצרוף חוות הדעת חדשה (רע"א 5302/17 בית חולים נצרת אי.מ.מ.ס (האנגלי) נ' פלונית, פסקה 6 (23.8.17)), וכן :"... כל עוד ניזקו של הצד שכנגד מתמצה בטרחה הדיונית הנוספת שנגרמה לו עקב התיקון, ניתן לפצותו על ידי פסיקת הוצאות לטובתו"(רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 12 (26.11.19)).
שניהם עמדו על האיחור בגילו המחלה ממנה סובלת המבקשת; על הפרקטיקה הרפואית הנכונה בטיפול ובבירור בעקבות התלונות אותן הציגה המבקשת במיוחד לאחר שהאבחנה בעיניין הריפלוקס נשללה ע"י מומחה לדבר; בקיבעון המחשבתי הנטען; בטיפולים השונים בין גילוי המחלה בשלב מוקדם לגילויה המאוחר; בקשר הסיבתי בין איחור זה לאובדן סכויי ההחלמה וגם לנכותה הרפואית של המבקשת בעקבות הרשלנות הנטענת.
נוסף לאמור וכמתחייב מההקפדה בבחינת בקשה לתיקון כתב טענות ומעקרונות היסוד שקבלו ביטוי בתקנות לרבות בתקנה 5 אשר לפיה במלאכת האיזון יש לשקול גם את אינטרס הציבור בדיון יעיל, בחיסכון במשאבי זמן ועלויות, במניעת הכרעות סותרות וגם מניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי - על המבקש להצביע על טעם משכנע להגשתה של חוות דעת הערוכה על ידי מומחה אחר באותו התחום.
...
לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.
סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בענין קדוש מסכם כב' השופט עמית [בפיסקה 42 לפסיקתו], לאחר סקירה מקיפה של מגמות בפסיקה בענין הקף חובת הגילוי או מסירת המידע הרפואי של "המטפל" כלפי "המטופל" (כלשון חוק זכויות החולה), כי "גם לאחר חקיקת חוק זכויות החולה לא נתגבשו כללים ברורים לבחינת גבולותיה של חובת הגילוי והיקפה". עוד בענין קדוש, במסגרת סקירה מקיפה ויסודית של הדין, מצביע בית המשפט העליון על מספר מקורות נורמאטיביים חילופיים ומשלימים שאפשר לעגן בכל אחד מהם את חובת הגילוי, כשבכל מקור כזה האפיון של הזכות ממנה נגזרת החובה – הזכות של המטופל 'להסכמה מדעת', וכן הרכיבים הרלוואנטיים להוכחת העילה – מעט שונים.
כב' השופט עמית מפנה בענין קדוש לכך, כי - להבדיל ממה שלעיתים נעשה במסגרת בחינת עוולת הרשלנות בתיקי רשלנות רפואית, שהוא שימוש בדוקטורינת הנזק הראייתי להעברת הנטל אל הרופא, בעצם, כדי לעקוף את שאלת הקשר הסיבתי בכל הקשור לרכיב זה בעוולת הרשלנות בעצם מתן הטיפול הרפואי [ע"א 1068/05 עירית ירושלים נ. מימוני (פורסם; 14.12.06); ע"א 9328/02 מאיר נ. לאור, פ"ד נח(5) 54, 64 (2004)], הרי שבענין השאלה של סיבתיות ההחלטה נימנע בית המשפט [סידי ו- נ' ג''] מהחלת הדוקטרינה של נזק ראייתי.
...
בשולי הדברים, יובהר, כי בכל הקשור לעלות הטיפול, משנמצא שהטיפול שניתן לתובעת היה 'טיפול יתר' אך איכותו היתה סבירה והגשר שהותקן הוא סביר, ומשמצאתי כי התובעת שילמה לנתבע בסך הכל 17,600 ₪ [כרטיס כספי], היינו – כמחצית בלבד מהתמורה שהוסכמה, אינני מוצא לחייב את הנתבע בהשבה של השכר ששולם לו. כעולה מהפיצויים שנקבע כי התובעת זכאית להם בפרק זה, עולה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, באופן שהתובעת זכאית לפיצויים בסך של 150,000 ₪ [30,000 + 120,000].
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 150,000 ₪.
כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת בגין שכר טרחת עו"ד סך של 35,100 ₪, וכן החזר הוצאותיו בגין המומחים (לפי קבלות), והחזר אגרה; ההחזרים - בליווית הצמדה וריבית כדין, ממועד ההוצאה בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו