]השופט א' רובינשטיין:
]א. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט זלוצ'ובר) (הכרעת הדין מיום 10.7.07; גזר הדין מיום 28.2.08) בתיק פ' 8225/03, בגדריו הורשע המערער ב-25 עבירות של חבלה חמורה ובעבירת הפצת מחלה במזיד – על כך שבמסגרת תפקידו כרופא מרדים הדביק 25 מטופלים בנגיף הצהבת C שנשא בגופו; כן הורשע המערער בעבירות גניבה בידי עובד, החזקה ושימוש בסם לצריכה עצמית, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, מעשי פזיזות ורשלנות, הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית.
לכל נגיפי הפטיטיס C יש גנום דומה אך לא זהה; זאת, בשל שינויים ברצף, ובפרט ישנם אזורים ברצף בהם תדירות השינוי גבוהה יותר (כגון HVR1, HVR2).
יוסבר, כי מתן סמי ההרדמה למטופלים בחדרי הניתוח נעשה באמצעות צנתר (מסוג venflon) המוחדר לאחד מורידי היד, ולו שתי כניסות – כניסה בקצהו המיועדת למתן ערויים, וכניסה לאורכו, אשר דרכה מוזרקים סמי ההרדמה באמצעות מזרק (ללא מחט); כניסה זו סגורה בשסתום חד כווני, כך שדמו של המטופל אינו יכול לצאת דרכה למזרק.
טענות נוספות שהועלו, בין היתר, בלא שנותרה אבן לא הפוכה, הן כי דמו של המערער אולי הגיע בדרך כלשהיא לכפפותיו ומהן למטופלים, כך שהדביקם באופן אחר; כי היה מקום לבדוק את בני זוגם של החולים לבחינת אפשרות להדבקה דרך יחסי מין, וכי העובדה שסטטיסטית ההדבקה בנגיף נעשית על פי רוב באמצעות מגע דם בדם, אינה הוכחה מספקת שכך ארע במקרה דנא; כי שיעור ההדבקה הכולל מתוך סך כל מטופלי המערער (כ-2.68%) הוא זניח; כי ייתכן שקיימות דרכי הדבקה אחרות בתוך יחידות רפואיות, כגון באמצעות מיכשור רפואי; כי לא הוכח שכל הצוות הרפואי בבית החולים נבדק; כי לגבי חלק מן החולים לא ידוע בוודאות שלא היו חולים בנגיף טרם אישפוזם בבית החולים; כי הגנוטיפ שנושא המערער אמנם נדיר אך אינו ייחודי; כי עירנותו וצלילותו של המערער לא הושפעו מכך שהשתמש בסמים; ולבסוף, כי טעה בית המשפט משלא נתן אמון בעדות המערער, וכי קיימים הסברים לסתירות לכאורה שבדבריו.
אין לקבל טענה זו. ראשית, לא הובאו נתונים לגבי אחוזי ההדבקה במגע דם בדם – כלומר, איננו יודעים אם אחוז ההדבקה משקף את כל המקרים בהם דמו של המערער נגע בדמו של מטופל, ויתכן כי היו מקרים נוספים של מגע בהם המטופל לא נדבק, למרבה השמחה (ד"ר דלגדו העיד כי בהעברת מחטים נגועים סכויי ההדבקה הם 60%-40% (עמ' 38 שורה 24-22); ופרופ' טור-כספא העיד כי לדעתו סיכוי ההדבקה במגע דם בדם הוא גבוה מאוד (עמ' 110 שורה 13-11 לפרוטוקול).
...
נוכח האמור, סבורני כי בצדק הרשיע בית המשפט את המערער בעבירה לפי סעיף 338(א)(7).
אכן, איני רוצה לטעת מסמרות, אך משממילא מורשע המערער בעבירה לפי סעיף 338(א)(7), ויתר על כן, בעבירה לפי סעיף 333, הייתי מזכהו מחמת הספק מן ההרשעה בעבירה לפי סעיף 338(א)(9).
סוף דבר לעניין הכרעת הדין
סוף דבר וסיכומו, אציע לחברי שלא להיעתר לערעור בעניין הכרעת הדין, למעט זיכוי מחמת הספק מן ההרשעה בסעיף 338(א)(9) לחוק העונשין כמפורט בפסקה נ"ו לעיל.
