רשלנות רפואית: טיפול שיניים רשלני במרפאת שיניים

בתמיכה לטענותיה, צרפה התובעת לכתב התביעה חוות דעת רפואית מיום מטעמו של דר' א. שמפנייר, שהנו מומחה בשיקום פה ולסת, אשר קבע במסגרת חוות דעתו כי הטיפול הרפואי אשר בוצע בשיניה של התובעת היה רשלני ובלתי מדויק, וכי חלק מהטיפולים שבוצעו גרמו לנזק בלתי הפיך בחלק משיניה.

כמו כן, מציין הנתבע כי הציע לתובעת שתי חלופות טפול וזו בתוכנית התקנת הכתרים, כאשר טרם תחילת הטיפולים הפנה את התובעת לבצוע טפולי שורש אצל מומחה בתחום זה ולכן גם אם ביהמ"ש ימצא לנכון לקבוע כי בוצע על ידו טפול רשלני הרי שיש לזקוף לחובתה של התובעת אשם תורם בשיעור של 70% לאחר שנמנעה מלהתייצב במרפאתו לטיפולים רבים אשר נקבעו מבעוד מועד, ובפרט בשל המנעותה מלדאוג להיגיינת פה אלמנטארית, על אף המצב הבעייתי של שיניה טרם תחילת הטיפול במרפאתו.

...

בשים לב לאופי הטיפולים אותם עברה התובעת בעבר ולריבוי הטיפולים המשלימים הנדרשים בעתיד (20 טיפולים ראה : עדות המומחה בעמוד 8 שורות 21 – 23 לפרוטוקול) ולנזקים שנוצרו כתוצאה ממחדלי הנתבע הנני מחייב את הנתבע לפצות את התובעת בגין ראש נזק זה בסכום של 50,000 ₪.

הנני דוחה את טענת התובעת בנוגע לקבלת שיפוי בגין עזרה צד ג' לעבר ולעתיד לאחר שלא הציגה ולו בדל ראייה אשר תומכת בטענתה ולפיה טופלה בידי חמותה, אמה ואחותה וזאת כפי שטענה במסגרת התשובות לשאלון (ראה : מוצג נ/2 תשובה מספר 39).

סוף דבר : לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 127,095 ₪ וכן גם שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בצירוף מע"מ כחוק .

במסגרתה תבע הנתבע כאן, מר רמי רון, את התובע כאן, ד"ר ג'והד רביע, לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בהתאם לנטען, עקב רשלנות רפואית בטיפול השיניים שביצע בפיו (להלן: "תביעת הרשלנות הרפואית").

(שם, עמוד 24, שורות 3-5) יוער, כי עיון בגיליון הכספי של הנתבע במרפאת השיניים (ת/7) ובגיליון הרפואי של הנתבע (נספח י"א לתצהיר הנתבע), מעלה כי טפול השיניים החל ביום 05.10.2009 והסתיים ביום 17.01.2010.

...

לאור האמור לעיל ועל פי מכלול הראיות והעדויות שנפרשו בפני, אני קובעת כי הנתבע שילם לתובע סך של 6,000 ₪ בלבד ולא הוסיף לשלם סכום נוסף, עבור טיפול השיניים שבוצע בפיו.

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובע כי על הנתבע לשלם לו סך נוסף בגובה 5,000 ₪ שכן שוכנעתי כי התובע נדרש להוצאות בגין פעולות הטיפול הנוספות שביצע, מעבר להתקנת השתלים וביצוע המבנים.

בניכוי 30% - נותר לתשלום 38,710 ₪ ובניכוי הסכום ששולם על ידי הנתבע בסך 6,000 ₪, יוצא כי הנתבע חב לתובע סכום של 32,710 ₪ ובצירוף מע"מ סך של 38,600 ש"ח. סוף דבר מכל האמור, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 38,600 ₪ בגין טיפול השיניים שביצע התובע בפיו.

בסיכום חוות דעתו, קבע ד"ר ברק, כי הנתבע התרשל באי ניהול רשומות רפואיות, בבצוע טפולי שורש וכתרים בשיניים בריאות מס' 21, 13 ו-22 ובביצוע לקוי של הכתרים והשחזה לקויה של השיניים המאחזות את הכתרים.

באשר לבצוע הכתרים וההשחזות, טען ד"ר עבסאווי, כי שיניה של התובעת הושחזו במרפאה אחרת עובר לקבלתה לטפול במרפאת הנתבע, ולא ניתן איפוא לקבוע, כי הנתבע גרם נזק כלשהוא לשיניה של התובעת.

...

בנסיבות אלו, כשלא הוכח נזק שהוא תוצאת הטיפול, גם נדחית העילה של הפרת חובה חקוקה.

בשים לב לאמור, אני סבור כי התובעת זכאית לפיצוי בשל הפגיעה באוטונומיה שלה, בביצוע טיפול רפואי בשיניה מצד מי שלא החזיק ברישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל, בסך של 25,000 ₪.

בשים לב לאמור, אני סבור כי מלבד הסך האמור של 25,000 ₪ שעל הנתבע לשלם לתובעת בשל הפגיעה באוטונומיה של התובעת בביצוע הטיפול תחת מצג שיש לו רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל, מצג שאינו נכון, הנתבע לא ישלם הוצאות כלשהן לתובעת.

צד ג' 1 מבסס בקשתו לסילוק על הסף בטענה לפיה שולחי ההודעה לא צרפו חוות דעת רפואית הקושרת את צד ג' 1 בטענת התרשלות כלשהיא לאירועים מושא התביעה ומאחר ועסקינן בתביעת רשלנות רפואית בגין טפולי שיניים שנעשו לתובעת על ידי הנתבעים /שולחי ההודעה, הרי שצרוף חוות דעת רפואית הנה חלק אנהרנטי ובלתי נפרד מעילת התביעה ובהיעדרה לא קמה עילת תביעה.

בתגובה מטעם שולחי ההודעה נטען כי צד ג' 1 היה מעורב בתוכנית טפולי השיניים שתוכננה לתובעת וכי בחלק מהתקופה הנטענת במהלכה נעשו לתובעת טפולי השיניים במרפאה, חלקם נעשו על ידי הנתבע 1 וחלקם נעשו על ידי צד ג' 1 וחלקם נעשו בעצה אחת על ידי שני הרופאים גם יחד ומשכך לשיטתו של הנתבע 1, ככל שתוטל עליו חבות כלשהיא בגין טפול רשלני במתן הטיפול במסגרת התביעה העיקרית, אזי שיש לראות בצד ג' 1 כמעוול במשותף ביחד עימו.

...

לאור כל המקובץ דלעיל, באתי למסקנה כי דין ההודעה כנגד ד ג ' 1 להיות מסולקת על הסף על דרך מחיקתה.

לנוכח הפערים בין המומחים מטעם הצדדים הן בסוגיית החבות, הן בנוגע לשיעור הנכות שנותרה בקשר לפגיעה העצבית בשפה ובסנטר והן באשר לעלויות הטיפול העכשווי והעתידי בקשר לשיניים 11-12, ובהתאם לסמכותי כאמור בתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, באתי למסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר בשכר טרחתו יישאו בשלב זה, הצדדים בחלקים שווים.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ד"ר איאד עבד גאדאללה פסק דין זוהי תביעתו של התובע בגין רשלנות רפואית בטיפול שיניים.

הנתבע 2 טען לחילופין כי התובע הסתיר ניהול אורח חיים של מעשן כבד, הגיע למרפאה כשהוא כבר עם רוב הנזקים, ללא שיניים בלסתו העליונה, והוא אינו יכול להלין על הטיפול הרפואי מקום שרוב הנזק נגרם מן המחלה שגרם לעצמו ומהתנהגותו־שלו, שלא אפשרה לשיניו להתרפא.

...

תוצאות והוצאות התביעה נגד הנתבע 1 התקבלה עוד בפסק דינו של כב' הרשם הבכיר ט' ארז מיום 28/11/19, ובהתאם לוישלם הנתבע 1 לתובע את הסכומים האמורים בפסיקתא שם: פיצויים בסך 281,500 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 25/11/18 ועד ליום התשלום בפועל; החזר אגרת בית משפט בסך 704 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 25/11/18 ועד ליום התשלום בפועל; החזר הוצאות חוות־הדעת בסך 7,800 ש"ח, אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 04/09/18 ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך של 65,781 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 28/11/19 ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה מצא בית־המשפט כי אין מקום לפסוק לטובת בעל הדין שזכה בהליך (הנתבע 2) את התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס–2000, הנלמד מן התעריף החקוק לתביעה כספית וכי ישנם טעמים מיוחדים לחרוג מתעריף זה. באיזון בין השיקולים מצא בית־המשפט לחייב את התובע לשלם לנתבע 2 שכ"ט סמלי המחושב כעשירית מן התעריף המינימלי המומלץ לתביעה כספית בסך של 281,500 ש"ח. בסכום זה לא יחושב מע"מ בהיותו של הנתבע 2 עוסק מורשה לעניין מע"מ. התובע ישלם לנתבע 2 את הסך של 1,769 ש"ח בתוך 90 יום, ומיום זה ואילך ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד ליום התשלום בפועל .