מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

רשלנות רפואית: היפרדות שליה במהלך הריון

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור על פסק דין מיום 21.3.17 של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 43067-02-10, כב' השופטת י' וילנר), בגדריו נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורי יילוד שנפטר מספר ימים לאחר לידתו (להלן: "המערערים" ו-"היילוד המנוח" בהתאמה) כנגד מדינת ישראל, שהיא המפעילה והבעלים של המרכז הרפואי ע"ש שיבא (להלן: "המשיבה" ו-"בית החולים" בהתאמה).
בתחילת נובמבר 2006, במהלך שבוע ה-40 ותחילתו של שבוע ה-41 להריון, היא עברה מספר בדיקות בבית החולים לאור הפניות של קופת החולים, אשר בחלקן נימצאו סימנים לא תקינים שהובילו למעקב והמשך בדיקות.
לאחר הלידה השליה נשלחה לבדיקה פתולוגית ונימצא כי ארעה הפרדות שליה חריפה שיתכן שהתרחשה במקביל לקרע של ואזה פרביה (כלי דם עוברי מקדים).
...
הכלל הוא שאין לאפשר לצד לשמור באמתחתו טענת פסלות כנגד מומחה, ולהשמיעה בהתאם לתוצאת חוות הדעת של אותו המומחה.
לשון אחר, טענת הפסלות עומדת על רגליה היא ואין לאפשר לקשור אותה לשורה התחתונה של המומחה, כאשר טענת הפסלות הייתה ידועה לטוען אותה כבר בשלב המוקדם של המינוי.
סיכומו של דבר, לא מצאתי מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית המשפט קמא, במסקנותיו המשפטיות ובקשר בין אלו לאלו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הריון שני היה בשנת 1996, במהלך ההריון נמדדה עליה בלחץ הדם ובעקבותיה הפרדות שליה.
הטענה לנזק ראייתי נועדה, לשיטתי, לארוע ממוקד, סינגולרי בו אי ביצוע בדיקה הוא "לב ליבה" של ההתרשלות בטיפול הספציפי והוא גם הנזק הראייתי שניגרם – כפי שהוכר בפסיקה (שלא כמו בעניינינו), אך לא בנסיבות בהן על המדוכה דרך טפול מפורטת ומורכבת, העומדת למבחן ולביקורת, וטענה להפרת חובת זהירות בעצם מתן הטיפול ע"י הרופא המטפל שנעדר הכשרה לטפול בהריון בסיכון גבוה, אך חרף האמור מעניק טפול רפואי רציף, המתועד בכרטיס המעקב הרפואי.
שם נקבע כי הייתה התרשלות מצד רופא שלא ביצע בדיקה מסוימת לאישה בהריון, וכעבור מספר שעות מת העובר עקב הפרדות שליה.
...
עיינתי בעתירה לחיוב הנתבעים בעילה של "הולדה בעוולה", שדומה כי תפסה בסיכומיהם מקום עיקרי, ומצאתי לקבוע כי מעיקר הדין דינה להידחות בהיותה הרחבת חזית, אשר לה התנגדו כאמור הנתבעים לאורך כל ההליך.
לסיכום: אשר על כן ולאור האמור לעיל דין התביעה להידחות, בין אם תאמר כי הופרה חובה במתן מעקב הריון בסיכון גבוה ע"י רופא כללי שלא הוכחו כישוריו בניהול מעקב הריון בסיכון גבוה – אלא שלמרות האמור, ההפרה לא הביאה ללידה המוקדמת; ובין אם תאמר כי הוכח שאין קשר סיבתי בין נכותה של התובעת ובין הפגות.
התוצאה היא כי דין התובענה להידחות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשעה 14:44 הוחלט על ביצוע בדיקת OXYTOCIN CHALLENGE TEST (להלן: "OCT"), תוך שצוין: "... ברקע חרדה אימהית הייתה במסגרת קבוצת חוו"ה במהלך ההריון. ... לפני יומיים והיום האטות בניטורים בקופ"ח בעטיים הופנתה לבדיקה במיון יולדות, כאן ניטור סלטטורי עם ספק האטות משתנות עקב חרדת האישה נבצע OCT לבדיקת חיוניות העובר והרזרבה השלייתית". הבדיקה הדגימה ניטור עוברי תקין וריאקטיבי ללא האטות (בדיקת ה- OCT סוכמה כשלילית).
הנתבעת מסבירה כי שבוע 40 להיריון ואילך (עד שבוע 42) נקרא "post date" והוא מצריך מעקב היריון קפדני יותר ושקילת זרוז רק אם קיימות נסיבות אובייקטיביות המצדיקות לעשות כן. בעניינינו, כך סבורה הנתבעת, לא היה מקום לבצע השראת לידה קודם המועד בו היא בוצעה הן מכיוון שהתנאים הצווארים של האם לא הצדיקו זאת, והן מכיוון שלא היו סימנים למצוקה עוברית או להפרדות שליה.
לא זו אף זו, בחוות דעתו הביע פרופ' אלחלל דיעה פוזיטיבית לפיה במהלך ההיריון, ועד אשר בוצע הניתוח הקיסרי בפועל, לא הייתה התוויה רפואית לבצוע ניתוח זה. ראו חוות דעתו, שם נכתב כי "לא מצאתי באף שלב של המהלך הרפואי והבדיקות הרפואיות הורייה רפואית לבצוע ניתוח קיסרי קודם למועד בו הוא בוצע בפועל (בשל המצב החריף שנוצר). כלומר איני מוצא סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת במקרים אלה בכך שלא בוצע ניתוח קיסרי קודם להתפתחות המצב החריף מאחר שלא הייתה אינדיקאציה רפואית לבצעו קודם לכן" (עמ' 12).
כך לדוגמא לא נעלמה מעיני הטענה כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול ביילוד המנוח בדקות הראשונות לחייו, וכי זו נודעה לתובעים אך במהלך ניהול ההוכחות, עת הוגש תעוד פגישת התחקור מיום 26.11.06 ועל כן לא יכלו הם לכלול טענה זו בכתב תביעתם.
...
סוף דבר מסקנתי היא אפוא כי התובעים לא הוכיחו כי הצוות הרפואי התרשל בניהול מעקב ההיריון והליך הלידה.
לפיכך, דין התביעה להידחות.
התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

במהלך ההיריון התלוננה התובעת מספר פעמים על כאבי בטן, כאבי מותן ובעיות נוספות.
התובעת עברה הליך של לידה מוקדמת וביום 16.3.07 ילדה עובר מת. לטענת התובעת, הנתבע התרשל בטיפול הרפואי שניתן לה. לפי הנטען בכתב התביעה, היה על הצוות הרפואי שבדק את התובעת ביום האישפוז לחבר אותה למוניטור באופן ממושך, לנוכח עברה, תלונותיה ושלב ההיריון.
הוועדה ציינה כי לא ניתן לקבוע באופן וודאי כי ניטור שונה היה משנה את התוצאה, וכי משלא בוצע ניתוח שלאחר המוות סיבת פטירת העובר איננה ברורה, האם על רקע הפרדות שליה או ארוע שקשור לחבל הטבור.
...
נוכח המפורט לעיל, סבורני כי אין במסמכים שצורפו על-ידי התובעים כדי להציג תמונה ברורה ומלאה באשר למלוא המקורות הכספיים של המשפחה, ולבסס כדבעי את הטענה בדבר חוסר יכולתם לממן חוות דעת רפואית לביסוס תביעתם.
המסקנה היא כי לא הוכח "טעם מיוחד" שיש בו כדי להצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית.
נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בסיבת הפניה נרשם: "בגדילת עובר ב2/4 ריבוי קל בכמות מי שפיר. הופנתה אלי, אולם לא הגיעה. אסימפטומטית, מרגישה היטב תנועות עובר. בעבר לידה ואגינאלית ולאחריה חתך קיסרי עקב מצג אלכסוני וריבוי מי שפיר. העמסת 50 גר בהריון נוכחי 156, העמסת 100 גר לפני חודשיים וחצי, תקינה". עוד נרשם שבבדיקה נמצא כי העובר חיוני, כמות מי שפיר 20 סמ., ללא סימני הפרדות שיליה.
בפתח הדברים יצויין כי הצדדים כימעט ואינם חלוקים באשר להשתלשלות העניינים העובדתית במהלך ההיריון, אשר עולה מן התעוד הרפואי, והמחלוקת עוסקת בעיקר בשאלות בדבר קיומם של התרשלות, קשר סיבתי ואשם תורם, שאלות שההכרעה בהן משפטית, על בסיס היבטים שבמומחיות.
מן העבר השני - התובעת נשאה את ההיריון ברחמה ממש עד תומו, אף מעבר למועד הלידה המשוער ועד לשבוע 41+2; לאורך כל ההיריון היו התובעים משוכנעים, שהרי כך נימסר להם, כי ההיריון תקין, כי אין מניעה להמתין להתפתחות טבעית של לידה, כי העובר שברחמה של התובעת בריא וצפוי לצאת לאויר העולם בכל יום, ותקוות אלו נגדעו באחת ביום 29.5.15; השראת הלידה והלידה השקטה שנאלצה התובעת לחוות, והותירה את אותותיה, נמשכו כ-3 ימים ארוכים, במהלכם התעוד הרפואי בבית החולים מעיד על המצב הנפשי בו היתה שרויה; לאחר מכן נדרשה התובעת לפרוצדורה כירורגית נוספת לשם הוצאת השיליה; לאור גילם המבוגר יחסית של התובעים, ובפרט של התובעת, הסיכונים שהיו טמונים בניסיון נוסף להרות ולהביא ילד שלישי לעולם, היו ברורים.
...
ניסיון החיים מלמד כי אף שישנו כיסוי של חלק מעלויות בדיקות ההיריון, כתלות בהיקף הכיסוי שיש ליולדת, בסופו של דבר לא כל הבדיקות מכוסות במלואן, קל וחומר הוצאות הנסיעה לבדיקות ולמעקבים, שאינן מכוסות, ומדובר בעשרות ביקורים כמפורט בסיכומי התובעים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הרי שהתביעה מתקבלת.
הנתבעות ישלמו לתובעים פיצוי בסכום של 762,500 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מן הסכום הנ"ל וכן הוצאות משפט בסך כולל של 28,800 ש"ח. התשלום יבוצע תוך 45 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו