רשלנות רפואית - בקשת רשות ערעור על פסק דין מחוזי

בבית המשפט העליון רע"א 8/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. לורי סויהל סעיד 2. סאמר סעיד נ ג ד המשיב: עו"ד אמג'ד ג'אבר בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.11.2022 בע"א 2679-11-21 ובע"א 539-01-22 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ד' כהן-לקח, ד' גדעוני וע' אבמן-מולר

בתי המשפט השונים כבר העירו את אשר העירו בעיניין זה; בין היתר צוין, כי "יש להצר על כך שתביעת רשלנות רפואית הולידה שרשרת של הליכים משפטיים, הנובעת מסכסוכי שכר טירחה של עורכי הדין שהיו מעורבים באותה תביעה במישרין או בעקיפין מאחורי הקלעים [...] וכפי שציין בית משפט השלום בפסק דינו בתביעה הקודמת [...] נכמרו רחמיו 'על הלקוחות שנקלעו למלחמת עולם בין שני עורכי הדין'" (עניין פלוני, פסקה 1).

...

טענה זו – אין בידי לקבל.

דין הטענה, אם כן, להידחות.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

בבית המשפט העליון רע"א 1581/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיב: מרכז רפואי שערי צדק בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא א' דראל והשופטות ע' זינגר ופ' נויבירט) מיום 29.12.2022 בע"א 28624-11-22 בשם המבקש: עו"ד אבישי פלדמן; עו"ד עובדיה גבאי ][]החלטה

ערעור שהגיש המבקש על פסק דין זה נדחה, כאמור, על-ידי בית המשפט המחוזי, מכוח תקנה 148(ב) לתקנות.

אשר לטענת המבקש לפגיעה באוטונומיה בשל אי-מסירת המידע הנידון, יוזכר כי בהקשר של רשלנות רפואית, לא תישמע טענה כאמור אלא במקרים של העדר הסכמה מדעת, שנובעת מהפרת חובת גילוי מצד הצוות הרפואי (ראו: רע"א 1519/20 פלונית נ' רעות – שרות נשים סוצאלי, פס' 12 (11.8.2020)).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בבית המשפט העליון רע"א 2589/23 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. אסותא אשדוד בע"מ 2. קופ"ח מאוחדת 3. מדיקל קונסולטנט אינטרנשיונאל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק רע"א 45545-10-22 מיום 5.2.2023 שניתן על ידי כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי בשם המבקש: עו"ד ענבל אברהמי דרוק ][]החלטה

בית משפט השלום דחה את בקשת הסילוק בקובעו כך: "אמנם חוות דעת רפואית חיונית לצורך ביסוס והוכחת הטענות הרפואיות, לרבות לקביעת הקשר הסיבתי והנכות תוצאת הארוע. עם זאת יתכן כי במישור החבות ניתן יהא להתרשם ולקבוע ממצאים עובדתיים באמצעות מסמכים רפואיים הסמוכים למועד האירועים כמו גם באמצעות היתרשמות מעדים ומרופאי הנתבעים. למקרא עמדת התובעים [המבקש והוריו – י"ע] נלמד כי הם מוותרים על הגשת חוות דעת משום שראשי הנזק הנתבעים על ידם אינם מחייבים זאת". המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, בגדרה נטען כי לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית מבלי לצרף חוות דעת מומחה ברפואה, ומבלי שבית המשפט פטר את התובע מכך, לבקשתו ובהתקיים טעמים המצדיקים זאת.

...

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי בנסיבות העניין לא היה מקום לפטור את המבקש מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו, ובתוך כך דחה את טענותיו ולפיהן בנסיבות המקרה הוא כלל אינו מחויב בהגשת חוות דעת.

האישור הרפואי מאת פרופ' נרובאי אינו בגדר חוות דעת מומחה, ולא ערוך כחוות דעת מומחה, ולא שוכנעתי כי התקיימו אותן "נסיבות ייחודיות" עליהן הצביע המבקש המצדיקות לחרוג מן הכלל בעניינו, ולפטור אותו מלצרף חוות דעת רפואית.

סופו של דבר, שלא מצאתי כי נפל פגם בפסק הדין קמא, לא כל שכן פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה במסגרת "גלגול שלישי", ודין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

במסגרת פסק הדין צוין כי הנאשם ביקש להמשיך לעסוק בלווי לידות, ובין היתר נוכח כך פנה למשרד הבריאות ובקש לדעת אם יוכל לעבוד כ"דוּלה" או כ"תומך לידה" והאם יש בכך משום הפרה של התליית הרישיון.

רשלנות אגב מעורבות בלידת בית נידונה במסגרת רע"א 8747/20, שיפטן נ' השופט בדימוס סטרשנוב, ניתן ביום 31.1.21 (פורסם בנבו), בו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגין הרשעת רופא בעבירות משמעתיות, וקביעה כי נהג ברשלנות חמורה ובהתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, כאשר באותו עניין לא נגרם כל נזק ליולדת או ליילוד.

בקשת רשות ערעור של הנאשם על ההחלטה האמורה (ת/87 – רע"א 6064/18, דר' הלוי נ' ועדה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים ונגד מנכ"ל משרד הבריאות, ניתן ביום 28.8.18 (פורסם בנבו)), נדחתה על ידי בית המשפט העליון, תוך שצוין כי הוועדה קבעה כי "ישנו קשר סיבתי בין רשלנותו החמורה של המבקש לבין הפגיעה החמורה ביולדת, הנובעת מעצם קבלתה ללידה ומדרך פינויה לבית החולים". אין חולק כי בהמשך ניתנו החלטות נוספות של בתי המשפט, כמפורט בכתב האישום.

...

תוכן עניינים פתח דבר 3 כתב האישום 4 מעמד חוזר מנהל רפואה 10 אישום ראשון 18 אישום שני 43 אישום שלישי 68 אישום רביעי 82 אישום חמישי 91 האם בפעולותיו נתן הנאשם טיפול רפואי? 96 האם התרשל הנאשם במעשיו? 103 הפרת הצווים 125 שיבוש מהלכי המשפט 139 טענות ההגנה כנגד התנהלות המשטרה, משרד הבריאות והמאשימה 141 סוגיית לידות הבית 175 סוף דבר 182 פתח דבר עניינו של כתב אישום זה ברופא נשים, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, אשר פתח מתחם ללידות בית בשטח ביתו.

כאמור, מסקנה זו מתיישבת גם עם עמדת משרד הבריאות, לפיה מוטב כי נשים שהריונן בסיכון ילדו בבית חולים ולא במקום אחר.

סוף דבר התיק הנדון עוסק במקרה ייחודי, במסגרתו ביצע הנאשם, רופא ומיילד, עבירות אגב מתן טיפול רפואי שבבסיסו לידות שבוצעו במתחם פרטי, לידות המוגדרות כ"לידות בית", בהן ילדו נשים שהלידה בעניינן הוגדרה בסיכון.

נוכח מכלול הנסיבות והעובדות שהוכחו, אין מנוס אלא להרשיע את הנאשם בעבירות אשר הוכחו, כפי שפורט במסגרת הכרעת הדין.

בבית המשפט העליון רע"א 947/24 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשים: 1. עיזבון המנוח פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבה: שירותי בריאות כללית בקשת רשות ערעור על פסק דינו בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 61798-09-22 מיום 3.10.2023 שניתן על ידי כב' הנשיא ר' שפירא וכב' השופטים ת' נאות פרי וא' נאמן בשם המבקשים: עו"ד סמדר א. זאבי ][]החלטה

בנוסף לכך, בית משפט השלום קבע מימצאי עובדה שאומצו על ידי בית המשפט המחוזי, בין היתר לגבי ביצוע האנמנזה, וכן כי לא היה מקום לשלוח את המנוח לבירור גנטי ולא ארע מחדל רשלני בהקשר זה; כי לא ניתן היה לגלות את סרטן הלבלב במועד מוקדם מכפי שנתגלה (יצויין כי המנוח עבר שתי בדיקות סי.טי בשנת 2011, האחת לבטן והאחת לגוף כולו, שלא העלו כל ממצא לגבי הלבלב, וגם בדיקות דם לא הדגימו בעיה); ואף אם המחלה היתה מתגלה מוקדם יותר, לא הוכח כי ניתן היה לשנות את מהלכה.

עוד נטען כי המותב בבית משפט השלום "ניווט ותימרן את התוצאה בהתאם למטרה שסימן מראש"; כי בעת הדיון בבית משפט השלום נאמרו "אמירות פוגעניות" כלפי המנוח וכלפי באת כוחם של המבקשים והמומחה מטעמם; וכי באת כוח המבקשים "התאכזבה לגלות מתוכן פסק הדין כי כב' השופט הסתכל על התביעה דרך משקפיו האישיות". כאמור, טענות אלה מלמדות כי לא היה מקום לקבל את טענת הפסלות שהועלתה בשלב העירעור בבית המשפט המחוזי.

...

זאת, מששוכנעתי שהקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, כך שאין בבקשה כדי להצדיק התערבות של בית משפט זה בגלגול שלישי.

זאת, שכן משעה שטענת הפסלות הועלתה לראשונה בשלב הערעור, לכאורה היה על בית המשפט המחוזי להידרש לה. אלא שגם אם אלו הם פני הדברים, עיון בטענות המבקשים בסוגיית הפסלות מעלה כי ממילא דינן היה להידחות.

לבסוף, ולמען הסר ספק, אבהיר כי לאחר עיון בפסקי הדין של הערכאות דלמטה ובבקשה על נספחיה, נחה דעתי כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי נתנו דעתם כדבעי על התביעה והערעור, ואין לקבל את טענת המבקשים כי לא ניתן להם יומם בבית המשפט, כך שאף אין מדובר בעיוות דין שיכול היה להצדיק התערבות של בית משפט זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.