רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה עקב טעות

ב 1.4.08 התקבלה התובעת אלקטיבית לבית החולים האיטלקי בחיפה לצורך ניתוח הרמה והגדלת חזה, שביצע הנתבע.

עד אז לא היה בידה כלי לחשוד שעצם הניתוח הראשון היה כושל בשל העובדה שלא היה נכון להכניס כלל שתלים, ותוצאות אותו מהלך שגוי רפואית התגלו לה רק במאי 2015.

מכאן, שגם בלי להתייחס בעילת תביעה זו של עוולת הרשלנות לסע' 7 של חוק ההתיישנות, ולתזה של התובעת שהנתבע הטעיה אותה בכך שמסר לה שמקור הדליפה בכשל של השתל הראשון (להבדיל מאי התאמה אנטומית שלה מעיקרא) : אני סבור שמכוח סע' 8 של חוק ההתיישנות, יש לדחות טענת ההתיישנות ביחס לעילת התביעה, שיסודה בהתרשלות נטענת של הנתבע, בכך שלא הבין עד הניתוח הרביעי או היתעלם, מכך שהמבנה האנטומי של שדי התובעת אינו מתאים להחדרת שתלים.

...

ואם מדובר רק באי מתן הסבר נאות בדבר סיכון כללי שקיים תמיד (ולו באחוזים נמוכים) לדליפת שתל, הרי בטענה זו יש טעם רק אם נדחית לגופה התזה העיקרית בדבר מבנה אנטומי לא מתאים שהוא שגרם כביכול לדליפה משני סוגים שונים של שתל.

סוף דבר: אני דוחה טענת ההתיישנות ביחס לעילת התביעה הנוגעת לאי התאמת המבנה האנטומי הספציפי של התובעת להכנסת שתלים.

אני מקבל טענת ההתיישנות ככל שהיא נוגעת לאי מתן הסבר נאות בדבר הסיכון הכללי הנוגע לאפשרות של דליפה ממעטפת שתל (כל שתל, בלי קשר לסוגו).

כמו כן התרשל הצוות הרפואי באיבחון שגוי של דלקת קרום המוח למרות שהנתונים המעבדתיים והאחרים לא התאימו לאבחנה שכזו, וכן התרשל בניתוח התופעות השונות מהן סבלה התובעת (סע' 25 לכתב התביעה המתוקן).

" (הדגשה שלי – צ.ו) כאמור, וכפי שרמזנו לעיל, הדברים מקבלים אישוש אף מתוך רשומות הנתבע עצמו קודם להעברת התובעת לבית החולים בלינסון, מהן ניתן ללמוד כי הועלה חשש שהממצא בריאות גרם לאמבוליה מוחית - כך במוצג 111 למוצגי התובעת צוין - " באבחנה מבדלת תהליך ויסקולרי שגודל במהירות. לצורך איבחנה מדוייקת יותר יש צורך בבצוע CT אנגיו. כיוון שיש חשד לגדילה מהירה של הממצא, יש צורך בהעברה לבית חולים עם מחלקה לניתוחי חזה ואנגיו. קיימת אפשרות של המטומה ישנה, אך בשל הגדלת הממצא בצלום חזה האפשרות הזאת פחות סבירה יתכן ויש קשר בין הממצא (במידה והממצא ווסקולרי ורידי עורקי. אמבוליה מוחית באה בחשבון). מועברת לבית חולים בלינסון..". (הדגשה שלי – צ.ו; עמ' 111 למוצגי התובעת).

...

ואם כן, אחר שמצאנו כי הנתבע התרשל במתן העירוי לתובעת וכי רשלנות זו גרמה תסחיף אויר אשר גרם לנזקי של התובעת, שומה עלינו להעריך את נזקיה.

כך מצאנו, כדוגמה, בע"א 3049/93 - סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', (1995) - "בין הנתונים המסייעים לבית המשפט לקבוע נזק זה, יש חשיבות לנתון של הנכות הרפואית שנגרמה עקב התאונה. לנכות זו, המגבילה את התובע בפעילותו, יש השלכה לכושר השתכרותו. זה, כמובן, אינו הנתון היחיד שיילקח בחשבון. כדי לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות יש חשיבות גם למקצועו ולמקום עבודתו של התובע. נכות רפואית בשיעור מסוים יכולה להשפיע על יכולת התיפקוד של תובע פלוני בשיעור גדול יותר מאשר על תובע אלמוני, הן בהתחשב במקצועו, והן משום שלתובע האחד מובטח מקום עבודה בו יוכל להתמיד בעבודתו, על אף נכותו, ולתובע האחר - אין מובטח מקום עבודה. יש חשיבות למצב התעסוקה בשוק, וכן לגורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על כושר השתכרותו של התובע בנכותו..." (ועוד ראו לעניין זה- ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (2015); ע"א 8799/08 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, (2011);ע"א 9703/10 חאג' יחיא סאמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2011) והאסמכתאות הרבות המובאות שם).

אני קובע, אפוא, את נכותה הרפואית של התובעת בתחום הנוירולוגי בשיעור משוקלל של 19%.

בפניי תביעה לנזק גוף בעילה של רשלנות רפואית בקשר לניתוח קוסמטי להגדלת שדיה של התובעת.

לא הוכחה התרשלות הנתבע בעריכת הניתוח הראשון אין מחלוקת על כי הניתוח להגדלת החזה שערך הנתבע לתובעת היתקיים ב- 18.10.05.

מכאן שקביעת המומחה מטעם התובעת כי הנתבע התרשל בטיפולו בתובעת משערך לה מספר ניקוזים רב ללא בדיקות מקדימות ושלא לצורך מבוססת על הנחות עובדתיות שהוכחו כשגויות או למצער לא הוכחו כלל ועיקר.

...

דינה של התביעה בנסיבות אלו- להידחות.

משנדחתה התביעה נדחות גם הודעות צד ג' שהוגשו על ידי הנתבע נגד צד ג 1 ונגד צד ג 2.

בשים לב למספר הישיבות הרב הנערך, מספר העדים והמומחים הרפואיים, תשלם התובעת לנתבע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

רקע עובדתי התובעת, ילידת, שנת 1990 פנתה ביום 19.6.2017 לנתבעת, חברה העוסקת, בין היתר, בניתוחים קוסמטיים במטרה לעבור ניתוח הגדלת חזה ותיקון אסימטריה.

שלישית, רשלנות חריגה נוספת בחוסר היתחשבות באסימטריה של חזה של התובעת עובר לניתוח ואי שימוש בשתלים בגדלים שונים על מנת לתקן אסימטריה זו. תחת זו השתמש המנתח בשתלים דומים בגודלם.

עת מומחה התובעת לא תיאר את אי הסימטריה עובר לניתוח ולא הוכיח כי שגה המנתח שלא היתייחס אליה כאל ניכרת ובנגוד לדברי המנתח שבדק את התובעת ומצא אותה כקלה, הרי עת הודה כי שימוש בשתלים דומים ישפר את התוצאה במצבה של התובעת כאמור הרי שלא ביססה חוות דעתו רשלנות גם בהיבט זה. ויש לציין כי המומחה הודה כי עמדו בפניו תמונות של התובעת עובר לניתוח מהתעוד הרפואי שנימסר לו ע"י הנתבעת (עמ' 13 ש' 30-35), אולם בחוות דעתו לא נמצאה היתייחסות למידת אי הסימטריה ולשלילת טענות הנתבעת באמצעות המומחה מטעמה, לפיהן מדובר היה באסימטריה קלה (עמ' 142 ש' 27-31).

...

איני מקבל את הטענה כי התובעת הוחתמה שלא תוך הסכמה מדעת, והדברים יידונו בהמשך בפרק ההסכמה מדעת.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בדברי מומחה התובעת שהעיד כי הצלקת נמצאת במקום חבוי ומוסתרת בקפל התת שדי (עמ' 33 ש' 16-21), מה שאינו תואם ממילא את הגדרת הסעיף עליו הסתמך הדן בצלקות נרחבות באזורים מרובים (סעיף 75 (1) (ג) לתקנות המל"ל).

סוף דבר התביעה נדחית.

עוד טוען המשיב, כי בסיסה של התביעה הנה הטענה כי הניתוח היה רשלני אלא שהמבקשת עצמה פנתה בטרם התביעה לועדה העליונה לייעוץ בניתוחים פלאסטיים שליד האגוד הישראלי לכירורגיה פלאסטית ואסתטית והיא הניחה בפני הוועדה את טענותיה שבכתב התביעה והודעה היתכנסה בהרכב 14 מומחים וקבע כי לטעמה הניתוח בוצע בהתאם לפרקטיקה המקובלת להגדלת חזה כי התוצאה טובה מאוד וכי בחירת המיקום של השתל היתה נכונה.

לעניין מצבה הכלכלי, המבקשת אינה מצרפת את פרוטוקול הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בעיניינה ולטענתו לפרוטוקול זה חשיבות בכל הנודע לטענותיה כי נותרו לה נכויות עקב הניתוח שכן יש להניח כי הוועדה הרפואית עמדה על טענותיה לנכויות בתחומים הפלסטי והפסיכאטרי ואף בתחום הכאב.

לעניין סכויי ההליך, טוענת המבקשת כי המשיב אינו מיפרט על מה מבוססת טענת ההתיישנות ולכן אין להתייחס אליה כטענה בעלת משקל בדבר סכויי ההליך, מה גם שבית משפט קמא לא היתייחס אליה בהחלטתו מושא הבר"ע. מוסיפה המבקשת כי גם סוגיית המחסום הדיוני, נדונה בהרחבה בבר"ע ולטעמה מדובר בפרשנות שגויה של בימ"ש קמא את החלטת כב' הנשיא שפירא ובכל מקרה גם בכך אין כדי להכריע את גורל הבר"ע. באשר לדו"ח הוועדה העליונה לייעוץ בניתוחים פלאסטיים אסתטיים, טוענת המבקשת כי אין לה כל נפקות להליך ואין קשר בין דו"ח זה לבין הסוגייה שעל הפרק.

...

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים לפטור מהפקדת ערובה או הפחתת סכומה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.