רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי - תביעה אזרחית

ההליכים האזרחיים בבית משפט זה – החלטת החבות בבית משפט מחוזי זה, במחלקה האזרחית, הוגשה התובענה בתיק זה, כנגד הרשות הפלסטינאית וארגון השיחרור הפלסטינאי, אש"פ, בגין נזקיהם של התובעים, בעקבות פיגוע ירי האמור, שארע ביום 25.8.01 (להלן: הפיגוע), ואשר בו נרצחו שלושה אלה: יניב בן שלום ז"ל (שיורשיו הם התובעים 2); רעייתו, שרון בן שלום ז"ל (שיורשיה הם התובעים 1); ואחיה – דורון יוסף סוורי ז"ל (שיורשיו הם תובעים 5).

חרף זאת, קבע בית המשפט כי המקרה "אינו חורג מתחום הרשלנות ואינו מצדיק הטלת פיצויים עונשיים". בת.א. 6436/04 קקון נ' ספקטור (2009), קיבל ביהמ"ש תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח אלקטיבי, אשר הותיר את התובע נכה 100%, וקבע כי הרופא, אשר הורשע בזיוף טופס ההסכמה לטפול, התרשל בהחלטה על קיום הניתוח ובאי הוועצות במומחים ועריכת בדיקות טרם עריכת הניתוח.

...

בנוסף, אמורים הדברים בנוגע לאוריאל בן שלום, בת אל בן שלום, אודליה משה בן שלום, ומשה עצמון – אחיהם וגיסם של המנוח יניב בן שלום ז"ל, ולאור זאת, גם תביעותיהם נדחות.

כ.7 הפיצויים לאסתר בן שלום תובעת מס' 10 – אסתר בן שלום – היא אמו של המנוח יניב בן שלום ז"ל. מן הטעמים המנויים למעלה, אני קובע כי היא עונה על הדרישה הראשונה שבהלכת אלסוחה.

הגעתי למסקנה כי הגב' אסתר בן שלום – כמו ההורים של הנרצחים האחרים – זכאית לפיצויים עונשיים בסכום של 5,000,000 (חמישה מיליון) ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 43669-01-15 עזבון המנוח פרמינוב גנאדי ז"ל ואח' נ' מכבי שירותי בריאות ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:2 בפני כב' השופט חגי ברנר המבקשת מדינת ישראל- משרד הבריאות המשיבים 1. עזבון המנוח פרמינוב גנאדי ז"ל 2. פרמינוב אירנה 3. פרמינוב ניקולאי 4. מכבי שירותי בריאות החלטה

עסקינן בתביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה מטעם עיזבון המנוח (משיב 1) ואמו ואחיו של המנוח (משיבים 2- 3 בהתאמה) בגין טפול רשלני שניתן למנוח על ידי על ידי המבקשת והמשיבה 4 (להלן: "מכבי").

ימים ספורים לאחר מכן, הגיע המנוח לבית החולים על מנת לעבור ניתוח אלקטיבי לטפול בשבר בידו ומצבו החל מתדרדר במהירות, עד שנפטר יומיים לאחר מכן כתוצאה מחיידק טורף שגרם לזיהום.

...

בנסיבות הענין, אני מורה על עיכוב ביצוע ביחס ל- 40% מן הסכום הכולל שנפסק לזכותם של המשיבים 1- 3.

ביחס לבקשה לעכב את הוצאות המשפט שנפסקו לטובת מכבי, הבקשה נדחית אף מבלי לדון בסיכויי ההצלחה בערעור שכנגד, שכן ברי כי מכבי תוכל להחזיר בלא קושי את הסכום שנפסק לזכותה, ככל שהערעור שכנגד יתקבל.

בנסיבות אלה, הבקשה לעיכוב ביצוע ביחס למכבי- נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1997/10 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל המערער: עמית צורף נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר **** רוזנבאום 2. מיישר-מרכז לייזר לשפור הראייה בע"מ ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחוז חיפה מיום 25.1.2010 בת"א 572/06 שניתן על ידי כב' השופטת ת' שרון נתנאל בשם המערער: עו"ד ליהיא גולדמן; עו"ד ענת מולסון בשם המשיבים: עו"ד אבי אלרום ][]פסק-דין

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת הרשלנות הרפואית של התובע (להלן: המערער) מלבד חיוב הנתבעים (להלן: המשיבים) בסכום של 150,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה.

בית המשפט המחוזי קבע שאף שהוראות ה-FDA אינן מחייבות כשלעצמן ובאופן ישיר את הרופאים בישראל, הן חלק מהידע המקצועי שחייב להמצא לנגד רופא המבצע פרוצידורה רפואית, ובפרט כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי וחדשני, שמשרד הבריאות טרם הוציא כללים והנחיות לגביו.

...

שאלה נוספת, שאינה דורשת הכרעה, היא האם יש מקום לקבוע כלל, לפיו אין לאפשר לאדם לעבור ניתוח מהסוג הנידון באותו יום שהוא מבקר רופא לראשונה תוך קבלת מידע, לרבות הסיכונים הכרוכים בניתוח.

התוצאה היא שדין הערעור, כמו גם הערעור שכנגד, בשל הנימוקים שפורטו לעיל, להידחות.

לנוכח מסקנה זו, אין צורך להידרש למעגל השני, והוא קיומו של קשר סיבתי בין הניתוח לבין הפגיעה – התפתחות הקרטוקונוס.

בירושלים בת"א 1686/96 שניתן ביום 14.6.99 על ידי כבוד השופט מ' רביד תאריך הישיבה: ט"ו בכסלו תש"ס (24.11.99) בשם מערערים מס' 3-1: עו"ד פלג יעל בשם המשיבה: עו"ד גניהר אוריאל, עו"ד אמיר לב-ארי עו"ד ירון רז פסק-דין השופט י' טירקל: העובדות המערערת מס' 1, אבישג אברהם (להלן - "אבישג"), והוריה, המערערת מס' 2, טובה אברהם (להלן - "טובה"), והמערער מס' 3, אברהם אברהם (להלן - "אברהם"), הגישו בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד בית רפואה מעייני הישועה - ששמו הוסב לאחר מכן לבית חולים ש.ר.ב. שירותי רפואה (להלן - "בית החולים") - ונגד קופת חולים כללית (התחנה לבריאות המשפחה יהוד) (להלן - "קופת החולים"), לפצותם עבור הנזקים שנגרמו להם עקב רשלנות רפואית ביילודה של אבישג בניתוח קיסרי אלקטיבי ביום 9.6.92 (להלן - "הניתוח").

אקדים ואעיר כי מבחינה דיונית לא היה מקום להטיל על טובה אשם תורם - אלא במידה שמדובר בנזקים שלה, להבדיל מנזקיה של אבישג - שעל כך נאמר ש"אם גרם אדם נזק לקטין והורהו התרשל בהשגחה על התובע הקטין אין מזהים את ההורה עם הילד לענין הרשלנות התורמת של זה, אפילו תבע הוא כאפוטרופוס של הילד---". (עיינו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית עמ' 636). בהיעדר מסגרת דיונית הולמת גם לא היה לכאורה מקום "לחלק את הרשלנות" בין טובה לבין בית החולים.

...

התוצאה היא שלא עלה בידי בית החולים להטות את הכף שנטתה לחובתו לסתור את המסקנה העולה מן הראיות ומעדויות המומחים שהביאו המערערים; לאמור, כי הנזק נגרם אחרי הלידה, עקב מצב הפגות.

חלוקת האחריות כאמור דן בית המשפט המחוזי בפסק דינו בשאלה "האם יש לטובה אשם תורם או אשם מכריע" והגיע למסקנה, כלשונו, "הייתי מחלק את הרשלנות בשיעור שליש לטובה ושני שלישים לבית החולים". בסיכומי טענותיהם ראו באי כוח בעלי הדין את "חלוקת האחריות" כהטלת אשם תורם על טובה וכל טענותיהם בענין זה התמצו בשאלה מהו השיעור הראוי של האשם התורם.

בענין זה נראה לי כי טובה תרמה למהלך הדברים שגרם ליילודה של אבישג בטרם עת ולתוצאותיו, בכך שלא היתה במעקב במהלך הריונה וכן בכך שמסרה, "ללא צל צלו של פקפוק" ואף יותר מפעם אחת, מועד שגוי של הוסת האחרון.

לפניי בקשת התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת בתחום הא.א.ג ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה. עסקינן בתביעת רשלנות רפואית שהגיש התובע, יליד 1955, בגין ניתוח אלקטיבי במיתרי הקול אשר עבר ביום 5.2.2014 בבית חולים בילינסון אשר בבעלות הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי הפטור מהגשת חוות דעת רפואית הוא חריג השמור לנסיבות יוצאות דופן והתנאים למתן פטור מהגשת חוות דעת לא השתנו עם כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף, וכך גם חובת ההנמקה.

...