רשלנות רפואית במהלך לידה שגרמה לשיתוק מוחין

על מנת להצליח בתביעתו על התובע לשכנע כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל בניטור מצוקת העובר, התרשל בטיפול באמו בעת קבלתה ללידה והתרשל בניהול הלידה, כי הוא סובל משיתוק מוחין או מפגיעה נוירולוגית אחרת, כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזקיו ולהוכיח את שיעור הנזק שניגרם לו. כפי שיפורט להלן, התובע לא השכיל להוכיח את אחריות הנתבעת, כלומר ניכשל בהוכחת ההתרשלות ובהוכחת הקשר הסיבתי בין ארועי הלידה למצבו הרפואי.

...

סוף דבר לאור כל האמור והמפורט לעיל, אין לי אלא לקבוע כי התובע לא הוכיח את תביעתו, לא הוכיח כי יש קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לאירועי הלידה, ולא הוכיח כי הצוות הרפואי התרשל בניטור הלידה או בביצוע הלידה.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחה בסכום כולל של 15,000 ₪.

השופט נ' הנדל: מונח בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"א 7118/06, כב' השופט א' ואגו) אשר דחה תביעה נזיקית כנגד המרכז הרפואי סורוקה בגין רשלנות רפואית במהלך לידה שגרמה לנזקים כבדים – גופניים וקוגניטיביים – למערערת (להלן גם: הנפגעת או העובר.

לפי מומחה התביעה, ד"ר זילברמן, הנזק שניגרם לנפגעת הוא תוצאה של תשניק שאירע במהלך הלידה שהוביל לנזק מוחי; ואילו לפי מומחה תביעה אחר, פרופ' קווינט, הנזק שניגרם לנפגעת הוא תוצאה של שיתוק סרעפתי, שהוביל לבעיית נשימה ולדלקת ריאות, והם שהובילו, ביום ה-89 ללידתה, לאוטם מוחי.

...

בעניין ענטבי התייחסתי לכך שפגיעה באוטונומיה קיימת אף במקום בו הוכח כדבעי ששיתוף המטופל או האם היולדת לא היה מוביל לשינוי התוצאה: "סבורני כי בגדרו של "גרעין קשה" זה עשויים להימנות גם מקרים בהם הפגיעה באוטונומיה של המטופל הובילה לכך שלא בוצעה בו פרוצדורה מסוימת או אף לכך שלא ניתנה לו האפשרות לבחור אם לבצעה.

משאלה הם פני הדברים, אני סבור כי יש לפצות את המערערים בגין נזק של פגיעה באוטונומיה.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי להורות כדלקמן: הערעור יתקבל באופן חלקי, במובן שהמשיבה תחויב בפיצוי המערערים בסך של 300,000 ש"ח בגין הפגיעה באוטונומיה.

במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי את תביעתם של המבקשים בעילה של רשלנות רפואית שאירעה למבקשת 2 במהלך לידת תאומים.

גובה הנזק שניגרם ליילוד, הוא המבקש 1 (להלן: המבקש), הסובל בין היתר משיתוק מוחין, פגור שיכלי וקוואדרופלגיה ספסטית, הוערך על ידי בית המשפט בסכום של 8,751,566 ש"ח. לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי הועמד הפצוי המגיע למבקש מאת המשיבים על סך של 4,712,921 ש"ח, בתוספת הוצאות ושכר טירחת עורך דין.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה.

אציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, שוכנעתי כי מאזן הנוחות אשר על-פי רוב מהווה את אבן הבוחן המרכזית להכרעה בשאלת עיכוב הביצוע (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ, פסקה 8 (13.1.2015)) נוטה לטובת המשיבים.

מדובר בתביעת רשלנות רפואית – "הולדה בעוולה" – עקב לידתו של התובע 1 בשנת 1997 כשהוא סובל ממומים קשים בלב.

בהתאם לכללים האמורים, נפסק למשל כי תובעת שבנה נולד עם שיתוק מוחין צריכה הייתה לברר מה גרם לתקלה, כלומר לבדוק האם הסיבה להווצרות הנזק היא מעשה או מחדל שבידי אדם.

אין ספק, ובודאי לא הוכח אחרת, כי מתחילת הדרך – ובמשך השנים הרבות שחלפו מאז לידתו של התובע 1 – היה באפשרותם של התובעים לערוך כל בירור לגבי הסוגיות המועלות בתביעה, כפי שעשו לאחרונה עת שפנו למומחה מטעמם.

...

בענייננו, אין ספק כי ניהול ההליך אכן כרוך בהוצאות נכבדות, ולדידי אין צורך בבירור עובדתי נוסף על מנת להגיע למסקנה המשפטית כי טענת ההתיישנות בוססה כדבעי.

ודוק: בסופו של דבר השאלה העיקרית היא אם הטיפול שניתן לתובעת במהלך ההיריון היה נאות אם לאו.

אדרבא, באמור בפסק-הדין יש כדי לתמוך במסקנה כי משעה שהתובעים "ישנו" על זכויותיהם במשך כעשרים שנה, מבלי שטרחו במרוצת השנים לברר את הדרוש לצורך הגשת תביעה, אין להם להלין אלא על עצמם.

ראשיתם של דברים בתביעת נזיקין שהוגשה ע"י התובעים, קטין והוריו, בגין רשלנות רפואית נטענת במהלך מעקב ההריון עם הקטין ובהליך הלידה עצמו אשר בעטיין, כך על פי הנטען, נולד התובע 1 (להלן – הקטין או התובע לפי העניין) כשהוא סובל מפגיעה נוירולוגית רב מערכתית, לרבות אנצפלופתיה ושיתוק מוחין[footnoteRef:1] .

אני סבור כי יש לראות בצוות הרפואי בהדסה ובתובעים כמעין מעוולים במשותף בכל הקשור לעיכוב ביצוע הניתוח הקיסרי, עיכוב אשר העמיק את מצוקת העובר, הביאו לידי תשניק לידתי וגרם לנזקיו הקשים ולשיתוק המוחין ממנו הוא סובל מעת לידתו.

...

בנסיבות המתוארות אני סבור כי ראוי לחלק את אומדן עזרת צד ג' לה נדרשו וידרשו התובעים לשלוש תקופות האחת עד הגיעו של הקטין לגיל 3 שאז טופל בבית ע"י ההורים ולאחרי כן מגיל 3 ועד לגיל 21 עת הוא מחלק ויחלק את זמנו בין המוסד הלימודי ולשהייה בביתו ולבסוף מגיל 21 ועד לגיל 30, גיל תוחלת חייו המוערך של הקטין, בתקופה זו אני מעריך כי ישאר בבית ההורים, התובעים, ויהא תחת השגחתם וטיפולם.

לעניין זה ראוי להוסיף ולציין כי הלכה פסוקה היא שהשיקול המרכזי אותו יש לשקול בפסיקת הפיצויים בכל הקשור לשאלה האם הנפגע יוותר במסגרת ביתית או שייצא למסגרת חוץ ביתית הוא טובת הנפגע והמסגרת המתאימה לצרכיו, כך בעניין עמר (ע"א 6978/96 סמדר עמר (קטינה) נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (1997) מצאנו את דבריו של כב' הש' אור – "דין הוא שקביעת הפיצוי בנזיקין תיעשה על יסוד בחינת מצבו של הניזוק העומד בפני בית-המשפט ומתוך ניסיון לקבוע את הדרך הנכונה לפיצויו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, כשלנגד עיני בית-המשפט עומדת המטרה להשיב את המצב לקדמותו. אם השהות של הניזוק בביתו ולא במוסד תחזיר את מצבו לקדמותו בצורה הטובה ביותר, די בכך כדי להצדיק פתרון זה, אפילו כרוך הדבר בהוצאה כספית נוספת משמעותית למזיק. במסגרת זו ייתן בית-המשפט את דעתו גם לכך ששהות הניזוק בבית תאפשר לו נגישות רבה יותר אל אחרים, דבר אשר יאפשר לו לשמור על אורח חיים התואם את מצבו ומאפשר לו גירוי אינטלקטואלי ואפשרות ליהנות מאותם עיסוקים ומגע עם אחרים אשר הוא מסוגל להם בנכותו. יש להעדיף את הטיפול בבית על זה שבמוסד גם במקרה שהטיפול בבית יש בו להגדיל את תוחלת החיים של הניזוק" .

1000 ₪* 120.8 (מקדם היוון ל 144 חודש)* 0.73(היוון כפול ל 10.5 שנים) במעוגל = 88,000 ₪ סך נזקי התובעים מגיעים, אפוא, כדי – אובדן השתכרות ושנים אבודות 1,313,000 ₪ אובדן זכויות סוציאליות ופנסיה 85,000 ₪ עזרת צד ג' עבר ועתיד לרבות עזרת ההורים 3,038,000 ₪ הוצאות רפואית עבר ועתיד 100,000 ₪ התאמת דיור ואבזרי עזר 250,000 ₪ נידות ונסיעות מוגברות בעבר ובעתיד 300,000 ₪ שכ"ט אפוטרופוס 88,000 ₪ כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים 1,000,000 ₪ סה"כ במעוגל 6,174,000 ₪ כיוון שמצאנו שאחריות התובעים 2-3 לנזקי הקטין היא בשיעור של 50%, הרי שהנזק לתובעים עומד על 3,087,000 ₪ במעוגל.